לראות את האור
העיר תל-אביב מצטרפת הערב לזירה של הגדולים. ד''ר עדי וולפסון מצפה מקברניטיה להמשיך בדרך היציאה מן החושך אל האור - גם מחר. וגם אחר כך ובעוד שנה. הציבור מוכן לשינוי, עכשיו תורן של הרשויות המקומיות להשתנות. זכרו, זוהי שנת בחירות
המיזם, בו מבקשים להחשיך את האורות בכל רחבי העיר למשך שעה אחת, החל לפני שנתיים בסידני, ועיקרו הגברת המודעות הסביבתית ככלל והמלחמה בהתחממות הגלובלית בפרט.
מאחורי הסמל הפשוט והיומיומי של ויתור על תאורה, שהפכה להיות בשביל כל אחד מאיתנו עניין של מה בכך, עומדת אמירה גדולה, אפילו מיסטית, כי הרי האור מסמל את כל הטוב והיפה בעולמנו, את החוכמה והתבונה ובעצם את החיים.
באופן פרדוקסאלי כיבוי התאורה מבקש להאיר את החשיבות בשמירה על כדור הארץ, אבל האם זהו סימן שאנחנו מתחילים לראות את האור בקצה המנהרה?
מיזם ''שעת כדור הארץ'' הוא חלק מגל הולך וגואה של מטרות סביבתיות, שהרשויות המקומיות בישראל החלו לסמן. רק לפני חודש וחצי חתמו ראשי פורם 15 הערים הגדולות בארץ על אמנה להפחתת זיהום האוויר והגנת האקלים, כחלק מהתארגנות בינלאומית להפחתת גזי החממה וייעול השימוש באנרגיה, תחבורה ודלקים במרחבי הערים.
ואכן, מה יותר טבעי מכך. בעוד השלטון המרכזי אחראי על המדיניות ועל החזון הלאומיים, חלקם של הרשויות המקומיות הוא לפרוט את המילים והכוונות למעשים. כוחן של הרשויות המקומיות רב, אולי ממה שהן חושבות ופעמים רבות השינוי האמיתי עולה מלמטה למעלה.
כפי שכבר כתבתי כאן בעבר, הרי הרשויות המקומיות הן אלו, שמשרתות באופן ישיר את האזרחים, שצריכות לטפל בפסולת, במים ובביוב, בגנים הציבוריים, בתחבורה ובחינוך הסביבתי, גם אם לא קוראים לכל אלו יעדים סביבתיים.
אולם אסור, שההתגייסות המסיבית של הרשויות המקומיות, משרדים, עסקים וחברות שונות אל הירוק תישאר רק בגדר חגיגות תקשורתיות. ככל שמתקרב תאריך הבחירות לרשויות המקומיות בישראל מתחזק הדיבור ירוק. המטרות מסומנות, מוצגות לכל, אבל המעשים שבשטח עדין רחוקים מלהשביע רצון.
היעד העיקרי צריך להיות מעבר לאורך חיים מקיים. לרשויות המקומיות, יותר מכל גוף שלטוני, יש את הכוח הגדול לעשות את השינוי. ועל כן בזמן של הצהרות גדולות וטקסים חשובים, חשובות לא פחות העובדות בשטח.
אומנם בישובים קטנים כאלו ואחרים, ואף במספר ערים בארץ, הזרעים כבר עלו ואף הבשילו לפרי, ומיזמים סביבתיים הפכו לשגרה מבורכת, אבל רבות מהרשויות המקומיות בישראל לא מספקות אפילו את האיכות הבסיסית, שהן צריכות לספק לתושבים בניקיון ובטיפול בפסולת, בפריסה של תחבורה ציבורית נאותה, בטיפול במפגעי רעש ובטיפוח שטחים ציבוריים פתוחים.
המהפכה מתחילה מלמטה
ומעבר לכך, הרשויות המקומיות מתנערות לא פעם מאחריותן בטענות כי הטיפול בענייני תחבורה, או אנרגיה, לדוגמא, אינו בידיהן. בנוסף לכך, רבים מנבחרי הציבור מעבירים את האחריות על איכות הסביבה לאזרחים.
מי כמוני מסכים עם קביעה שכזאת, לאזרחים חלק ניכר בקביעת העובדות בשטח, אולם האחריות של האזרחים, גם אם לא קיימו אותה במלואה, לא מפחיתה כהוא זה מאחריות הרשות.
לטעמי, רבים מהאזרחים בישראל מוכנים למהפכות סביבתיות ואחרים יתרגלו אליהן בקלות יחסית. התושבים ששומעים חדשות לבקרים על החשיבות של הנושא מצביעים כבר ברגליים. אני לא מתפלא לראות את פחי מחזור הנייר
אומנם גם כאן הדרך רק בראשיתה, אבל הרשויות עצמן נמצאות לרוב הרבה אחרי התושבים. התפקיד המרכזי שלהן הוא לפתוח בפני הציבור את האפשרויות. הציבור לרוב מוכן הרבה לפני נבחריו לצעדים חדשניים ואפילו מרחיקי לכת ואילו העדר חזון, בירוקרטיה שלטונית ומאבקים פוליטיים הם אלו שעוצרים לא פעם את המרוץ.
אפשר לחנך ילדים ומבוגרים על החשיבות בהפרדת פסולת ובמחזור, אבל ללא הצבת מרכזי הפרדה ומחזור נגישים לציבור יהיה קשה לפצח את הפער הציני שצמח מחוזותינו בין הלכה למעשה.
לאחרונה גם ארגוני הסביבה השכילו להתאגדבכדי לעורר את החשיבות בסדר יום סביבתי ברשויות המקומיות ויוצאו בקמפיין חדש, ירוק עכשיו שמו, בכדי לשים את הנושא הסביבתי על סדר היום הציבורי המקומי.
ארגוני הסביבה מבקשים להציב למועמדים השונים דרישות סביבתיות ואף הבטיחו לעקוב אחרי יישום ההבטחות. הארגונים קוראים לבוחרים לדרוש מהמועמדים אג'נדה סביבתית ברורה.
אולם בהכירי את מערכת הבחירות בישראל ואת תרבות ההבטחות ללא כיסוי, הייתי מבקש מהבוחר לא להמתין לבחירות בעוד חמש שנים בכדי לבחון את קיום ההבטחות של המעומדים בשנה הקרובה, אלא לבחון את העובדות הקיימות כבר עתה בשטח ולפעול לאורן.
הערב, כשהעיר תל-אביב תוחשך יודלקו כל המצלמות, ובתזמון, כאילו לא מתוכנן, ישדרו כולם את האירוע המיוחד. ולנו נותר לקוות שכשיכבו אורות המצלמות ואור השמש יזרח מחדש, נמצא בוקר אחר, ציני פחות, ויותר מאיר פנים לסביבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
