מוגאבה: רוצה שיזכרו שנלחמתי למען ארצי
רוברט מוגאבה יודע כי זכייתו בבחירות לנשיאות רק קירבה את סוף דרכו הפוליטית. כך הפך לוחם החופש לרודן שפגע בבני עמו. תוצרת חוץ
המנהיג הוותיק, שעומד בראש מדינתו מאז הפכה לעצמאית ב-1980, יכול היה להרגיש גם בפסגת האיחוד האפריקני בשארם א-שיח' כי חלה ירידה באהדה כלפיו. אולם הוא בהחלט יצא שבע רצון אחרי שכמה ממנהיגי היבשת שלא זוכים לתואר "חסידי אומות העולם" עדיין אמרו כי הוא גיבור ומנעו קבלת החלטות נוקשות נגד המשטר בזימבבווה.
אם הכל היה מתנהל בסדר דמוקרטי מופתי בזימבבווה, הסיבוב החוזר בבחירות לנשיאות ביום חמישי שעבר היה אמור להיות חגיגה. זו הייתה ההזדמנות המושלמת להשלים את המהפך מהסיבוב הראשון במרס ולהבטיח את בחירתו של מועמד האופוזיציה, מורגן צ'נגראי, לנשיא החדש של המדינה.
אולם 13 השבועות שחלפו בין שני סיבובי ההצבעה הזכירו כי הדרך לדמוקרטיה אמיתית עדיין רחוקה. נאמניו של מוגאבה, בריונים ואנשי כוחות הביטחון כאחד, פתחו בקמפיין טרור שנועד להבטיח כי מנהיגם ימשיך לעמוד בראש המדינה. עשרות תומכי אופוזיציה נרצחו ומאות נוספים סבלו מעינויים קשים אשר תועדו על ידי אנשים שסיכנו את חייהם על מנת להראות לעולם את המציאות במדינה האפריקנית.
לצ'נגראי, שאף הוא זכה לפגוש את שירותי הביטחון מקרוב, נמאס בשבוע שעבר והוא הכריז כי אינו מוכן להשתתף בהצגה שמארגן מוגאבה. אבל השליט הוותיק התעלם מהקריאות לדחות את ההצבעה והמשיך את המופע שבו שימש כשחקן יחיד ובאופן לא מפתיע קיבל 85% מהקולות - ניצחון פירוס של אדם שמנסה לאחוז עוד קצת במושכות השלטון.
מאז ההצבעה השנויה במחלוקת, שגם משקיפים אפריקנים קבעו כי היא לא הייתה הוגנת, גברו הגינויים הבינלאומיים ומנהיגי ארה"ב, בריטניה וצרפת הודיעו כי משטרו של מוגאבה כבר לא לגיטימי. מועצת הביטחון אף נערכת לקיים דיון על הצעת להטיל סנקציות של הגבלות נסיעה, חרם על מכירות נשק והקפאת נכסים (מזכיר למישהו את איראן?).
אפילו בדרום אפריקה, שנחשבת לבעלת ברית ותיקה של זימבבווה, גרם המשבר לחילוקי דעות בין הנשיא תאבו מבקי שנחשב לרך ביחסו כלפי מוגאבה לבין ג'ייקוב זומה, מנהיג מפלגת השלטון שאמור להיות הנשיא הבא של המדינה, שגינה את התנהלות מוגאבה מעל כל במה אפשרית.
מוגאבה הפגין בימים האחרונים נכונות לפתוח בדיאלוג עם יריבו מהאופוזיציה. אולי זה לא הלחץ הבינלאומי, שמוגאבה הבהיר כי הוא לא ממש מזיז לו, אלא יותר העובדה שהאופוזיציה שולטת בפרלמנט והוא יהיה חייב לדבר עמה.
"זו תקוותי שמוקדם מאשר מאוחר נוכל, כל המפלגות הפוליטיות, לערוך התייעצויות לעבר דיאלוג רציני שיצמצם את ההבדלים בינינו ויחזק את שיתוף הפעולה והאחדות בינינו", אמר מוגאבה בנאום השבעתו כסימן נוסף לכך שהוא מבין כי אין מנוס ממציאת פתרון פוליטי מוסכם למשבר.
גם צ'נגראי, שבהתחלה אמר כי אחרי הבחירות כבר לא יהיה מקום להידברות, שינה את עמדתו והודיע כי הוא מוכן להתחיל במו"מ. מקורביו הבהירו
קשה לדעת באופן מוחלט מה צופן העתיד לזימבבווה. אם בשבועות האחרונים היו קריאות להחריף את הסנקציות על המשטר בהרארה או אפילו להתערב צבאית, נראה כי אם אכן ייפתחו שיחות בין הצדדים תמתין הקהילה הבינלאומית לתוצאות.
ייתכן כי בסופו של דבר עשוי להימצא פתרון של ממשלת אחדות לאומית כפי שהיה בקניה לפני חודשים אחדים בסיום של שבועות ארוכים של מלחמת אחים שגבתה מאות קורבנות. אבל נראה כי הדרך לפיוס לאומי עדיין רחוקה וכי רק לאחר שמוגאבה ייאסף אל אבותיו יוכל להתחיל תהליך ריפוי הפצעים שנפתחו ב-28 השנה האחרונות.
אז מיהו לוחם החופש שהפך לרודן אכזר? רוברט גבריאל מוגאבה, בנו של נגר מהכפר קוטאמה בדרום רודזיה, החל את פעילותו הלאומנית ב-1960 כאשר סייע להקים את האיחוד הלאומי האפריקני של זימבבווה (ZANU). ב-1964 הוא נעצר אחרי שנשא "נאום חתרני" ונכלא לעשר שנים.
אחרי שחרורו ב-1975 סייע להנהיג את החזית הפטריוטית של זימבבווה (PF) במלחמת הגרילה נגד הממשלה הלבנה של ראש הממשלה, איאן סמית. אחרי ארבע שנים של לחימה קשה נפתחו שיחות בין הצדדים שהובילו לעצמאות הקולוניה הבריטית לשעבר ששינתה את שמה מרודזיה לזימבבווה.
ב-1980 נערכו הבחירות הפרלמנטריות שבהן נבחר מוגאבה לראש הממשלה השחור הראשון של המדינה החדשה. אחרי שנתיים הדיח מוגאבה מהממשלה את יריבו, ג'ושוע נקומו, והסכסוך הפוליטי הוביל למאבק בין בני השונה שמהווים את רוב התושבים במדינה לבין המיעוט של בני הנדבלה. בעימותים שנמשכו עד סוף שנות השמונים נהרגו אלפים.
ב-1987 הוקמה מפלגה מאוחדת (ZANU-PF) ומוגאבה, שנבחר לנשיא הראשון, הגשים את שאיפתו ליצור שלטון חד מפלגתי. כעבור שלוש שנים נבחר מוגאבה פעם נוספת במערכת בחירות שלוותה באלימות רבה.
על אף שלזימבבווה היו יסודות כלכליים טובים שהתבססו על יבולים ומשאבים טבעיים, מאז העצמאות חלה הידרדרות כלכלית שכיום מאופיינת באינפלציה של מיליוני אחוזים. לכך תרם לא מעט כישלון הרפורמות הסוציאליסטיות של מוגאבה, אולם בעיקר היעלמותם של הלבנים שהיוו את הכוח המרכזי של הכלכלה. מדיניות העברת החוות מידי הלבנים לאחריות השחורים התבררה כצעד שגוי כאשר התושבים המקומיים התגלו כחסרי ניסיון.
האופוזיציה האמיתית הראשונה הופיעה ב-1999 עם הקמת התנועה לשינוי דמוקרטי בהנהגת מורגן צ'נגראי. אולם מוגאבה המשיך לשלוט ביד קשה והצליח להבטיח את ניצחון מפלגתו בבחירות הכלליות ב-2000 ובבחירות לנשיאות ב-2002, לא מעט בזכות איומים ואלימות. שיטות העבודה האלה, כך התברר, לא השתנו גם השנה ומנעו מצ'נגראי את ניצחונו המוצדק בבחירות שנערכו בסוף מרס.
לפני חודשים ספורים פורסם הספר "ארוחת ערב עם מוגאבה" שחיברה העיתונאית והסופרת הדרום אפריקנית היידי הולנד. הספר, שבין השאר מסתמך על ראיונות שערכה הולנד עם מוגאבה ב-1975 ובסוף 2007, מספק מבט נדיר לתוך עולמו של המנהיג האפריקני הוותיק, שלא תמיד רואה את המציאות בארצו כמו שאר העולם.
איך היית מתאר את עצמך?, שאלה הולנד את מוגאבה בראיון האחרון. "אני מרגיש כמו אדם רגיל", השיב. "אני מרגיש שיש בתוכי נדיבות כלפי אחרים, בדיוק כמו שאני מרגיש נדיבות כלפיי מצד אחרים. ואני לא יוצר אויבים, לא. אחרים הופכים אותי לאויב שלהם, אבל אני לא יוצר אויבים. אפילו אלה שעושים דברים נגדי, אני לא הופך אותם לאויבים".
אז אתה לא אדם נקמן. האם אתה אדם שסולח? "כן, אני חושב כך. אחרת הייתי שוחט אנשים רבים, כולל איאן סמית".
הולנד סיפרה כי אחד הרגעים שבהם נראה כי מוגאבה קרוב לדמעות היה כאשר הוא נזכר כיצד היה מארח את בני משפחת המלוכה הבריטית, אך המדיניות של הממשלה בימי טוני בלייר גרמה להם להתרחק ממנו. בשבוע שעבר אף ביטלה המלכה אליזבת השנייה את תואר האבירות שניתן למוגאבה.
האם השתנית ב-30 השנה האחרונות? "הזדקנתי והקרחתי. אבל הרעיונות והעקרונות נותרו. לא השתניתי בכלל".
מה לגבי כל האנשים שמתו, המכות, העינויים, הרצח ההמוני? "מי האנשים האלה, מי הם? אני רוצה לדעת".
יש לך חרטות? "על מה?". על הכל. "זה תלוי על מה את חושבת". באופן פוליטי? "לא, אין חרטות. אתה נכנס לקרב. זה קרב נגד הקולוניאליזם. אתה מקריב. ובאופן טבעי, אנשים מתים ואתה מתחרט על כך".
איך אתה רוצה להיזכר? "רק כבן למשפחת איכרים שיחד עם אחרים הרגיש שיש לו אחריות להילחם למען ארצו".
נא להמתין לטעינת התגובות
