ניקולא סרקוזי מציג: מועדון הים התיכון
איחוד הים התיכון, חזונו של נשיא צרפת, ייחנך בחגיגיות בראשית השבוע בנוכחות 39 מנהיגים. הכוונות טובות, אך יש גם ביקורות. תוצרת חוץ
בתחילת השבוע הבא, בדיוק בערב יום השנה ה-219 למהפכה הצרפתית, יתכנסו בגראנד פאלאס בפריז מנהיגים ושרים בכירים מ-39 מדינות לטקס ההשקה של איחוד הים התיכון.
חתן השמחה סרקוזי, שבוודאי ינצל את הפסגה ואת חגיגות יום הבסטיליה למחרת כדי לשוב ולהציב את צרפת כאחת המנהיגות הבולטות של אירופה אם לא הבכירה שבהן, לא יסתיר את שביעות רצונו מכך ששנה וחצי לאחר שהעלה את הרעיון לראשונה, ואחרי לא מעט חילוקי דעות, האיחוד קורם עור וגידים. אולם חשוב לזכור כי מדובר רק בתחילת הדרך של תהליך ארוך שצפוי להיתקל בלא מעט קשיים.
"הזמן הגיע לבנות את האיחוד הים תיכוני שיהיה גשר בין אירופה לבין אפריקה", אמר סרקוזי בדברים שנשא רק לפני שנה אחרי שניצח בבחירות ואשר צפויים לחזור על עצמם גם ביום ראשון הקרוב.
הדרך לייסודו של איחוד הים התיכון החלה בנאום בחירות של סרקוזי בעיר הנמל טולון בפברואר 2007. "הים התיכון הוא מפתח להשפעתנו בעולם", אמר. "זהו גם המפתח עבור האיסלאם שנקרא בין מודרניות לבין קיצוניות".
בנאומו ציין סרקוזי כי האיחוד הים התיכוני – כפי שכונה אז הגוף החדש – יעבוד בשיתוף עם האיחוד האירופי, אולם יהווה גוף נפרד לחלוטין. האיחוד, כפי שראה אותו סרקוזי, היה אמור לכלול את מרבית המדינות השוכנות לחופי של הים התיכון, למעט אחת – סוריה, שאותה גינה על מעורבותה השלילית בלבנון.
בעוד
התנגדות רצינית הגיעה מכיוון גרמניה והנהגת האיחוד האירופי. קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, טענה כי רצונו של סרקוזי לכלול באיחוד רק את המדינות השוכנות לחופי הים יגרום לפיצול בתוך האיחוד האירופי בין "הדרומיים" ל"צפוניים". ואם לא די בכך, זעמה מרקל, נשיא צרפת גם רצה לממן את החלום שלו בעזרת כספי האיחוד.
גם בבריסל, שם שוכן מטה האיחוד האירופי, נשמעו קולות של אי שביעות רצון וביקורת על כך שהגוף החדש ייצור כפילות מול המבנים הקיימים של האיחוד. בראש ובראשונה הדגישו באיחוד את תהליך ברצלונה, שלדבריהם כבר פועל בהצלחה מאז 1995.
תהליך ברצלונה, או בשמו השני השותפות האירופית-הים תיכונית, נועד ליצור מסגרת שבה חברות 27 מדינות האיחוד לצד עשר מדינות השוכנות לחופי הים התיכון. שלושה עקרונות עמדו מאחורי היוזמה – יצירת מרחב של שלום המבוסס על זכויות אדם, כינון הדרגתי של סחר חופשי ופיתוח חברה אזרחית משגשגת.
השותפות אפשרה לקיים דיונים רב צדדיים בין נציגי המדינות, כמו גם קידום היחסים הדו צדדיים בין כל מדינה חברה לבין האיחוד האירופי. כך הגיעו ישראל והאיחוד בחודש שעבר להסכמה על שדרוג היחסים לרמה גבוהה של שיתוף פעולה.
אולם התהליך סבל מבעיה פוליטית מרכזית שהשפיעה על התפתחותו – סירובן של חלק מהמדינות, ובראשן סוריה ולבנון, לשתף פעולה לנוכח חברותה של ישראל. על כן אחד הרעיונות מאחורי היוזמה של סרקוזי היא ליצור מרחב חדש שבו תוכל ישראל לקבל תמיכה רבה יותר.
אחרי דיונים ארוכים הושגה פשרה שאפשרה לקדם את חזונו של סרקוזי. מנהיגי האיחוד סיכמו במרס האחרון כי הגוף החדש, שייקרא "תהליך ברצלונה: איחוד הים התיכון", יכלול את כל 27 מדינות האיחוד האירופי ואת השותפות בתהליך ברצלונה, בסך הכל 39 מדינות.
כמו כן הוסכם כי האיחוד החדש לא יחליף את התהליך הקודם אלא למעשה ירחיב וישדרג אותו על מנת שניתן יהיה להתמודד עם פרויקטים גדולים יותר. את המימון יעבירו האיחוד האירופי והמדינות המשתתפות, אולם הכוונה היא לתת ביטוי רב יותר לסקטור הפרטי, צעד שלא מומש בתהליך ברצלונה הקיים.
"אירופה כבר לא מפנה יותר את גבה לאיחוד של הים התיכון", אמר סרקוזי אחרי ההסכמה. הוא הודה כי "היה צורך בפשרה עם המדינות של האיחוד שלא נמצאות באזור ואני מבין שהן רצו להרגיש מעורבות".
גם מחוץ לגבולות האיחוד נשמעה ביקורת. ראשונה הייתה טורקיה, שטענה כי מדובר בתוכנית שנועדה למנוע את צירופה לאיחוד האירופי, צעד שסרקוזי אינו מתומכיו הבולטים. "כל מדינה שהחלה בתהליך החברות גם השלימה אותו", אמר דובר הממשלה באנקרה. ,אם טורקיה תהיה היוצאת מהכלל, זה יהיה מסר רע מאוד כלפי 1.5 מיליון המוסלמים ברחבי העולם".
אפילו לאחר שהובהר לטורקיה כי השיחות עמה יימשכו על הצטרפות עתידית לאיחוד האירופי וכי היא תהיה שותפה מלאה ביוזמה החדשה, עדיין לא צינן את הרוחות. "המנהיגות הטורקית לא נלהבת לקחת חלק בפרויקט שנחשב לפרס ניחומים על סירובן של כמה מדינות, בהן צרפת, לקבל את טורקיה לאיחוד", אמר לאחרונה דיפלומט אירופי.
התנגדות נוספת הגיעה מכיוון לוב שחששה כי צרפת מנסה להשיב לעצמה את ההגמוניה בצפון אפריקה בעזרת היוזמה החדשה. אולם נכונותן של מרוקו וטוניסיה להצטרף משכה את השטיח מתחת לטיעון זה.
במקביל טען שליט לוב, מועמד קדאפי, כי איחוד הים התיכון עלול לגרום לקרע העולם הערבי ואפילו בין מדינות יבשת אפריקה. "האיחוד האירופי לא הסכים להיות מפוצל, אז למה שאנו נסכים", אמר קדאפי. "אם אירופה רוצה שיתוף פעולה עם אפריקה, הבה נקיים מגעים גם במסגרת האיחוד האפריקני או הליגה הערבית".
בחודש שעבר אירח קדאפי בטריפולי מיני פסגה בהשתתפות מנהיגי מצרים, סוריה, אלג'יריה, מאוריטניה, מרוקו וטוניסיה. הנציגים דנו באפשרות כי הליגה הערבית תשותף במלואה בגוף החדש וניסו לברר כיצד להתמודד עם נוכחותה של ישראל. העובדה שחלק מהמדינות שהשתתפו מארחות נציגים ישראלים והעובדה שאסד לא ויתר על ההזדמנות לצאת מהבידוד ולסעוד על שולחנו של סרקוזי שוב החלישו את מעמדו של קדאפי שהחליט לא להגיע לפריז.
אז מה בעצם אמור להשיג איחוד הים התיכון? לפי הצהרה שפרסמה הנציבות האירופית, הגוף החדש אמור לשדרג את היחסים הפוליטיים בין האיחוד האירופי לבין שותפיו הים תיכוניים, לתת תחושת שייכות משותפת ליחסים הרב צדדיים ולהפוך את היחסים ליותר רלבנטיים ונגישים לציבור בעזרת פיתוח פרויקטים.
כבר בפגישה הקרובה יוצגו כמה פרויקטים שאמורים להוות את אבני היסוד של השותפות החדשה. הראשון נקרא האוטוסטרדות של הים והוא כולל פיתוח נתיבי תעבורה ימיים ויבשתיים באמצעות שדרוג של נמלים מרכזיים. במקביל יוקם כביש מהיר שיחבר בין לוב למאוריטניה ויחזק את הקשר הכלכלי בין חמש מדינות המגרב.
פרויקט שני יעסוק במאבק בזיהום הים התיכון וביצירת משטר לאיכות סביבה אזורי. פרויקט נוסף יטפל בהקמת מערכת להגנה אזרחית שתוכל להתמודד עם אסונות ברמה אזורית, לאומית ומקומית. הפרויקט האחרון ינסה לפתח שוקי אנרגיה חדשים שיקדמו את השימוש באנרגיה סולארית.
את הגוף החדש תוביל נשיאות משותפת ואשר תורכב ממדינה מהאיחוד האירופי וממדינה ים תיכונית. כבר הושגה הסכמה כי שתי הנשיאות הראשונות יהיו צרפת ומצרים, אך באיחוד הבהירו כי כל נשיאה ים תיכונית תצטרך להיבחר בקונצנזוס "בהתחשב במציאות הפוליטית המורכבת" (שם קוד לישראל).
במקביל תוקם מזכירות משותפת שתפקידה יהיה לבחון יוזמות לפעולה משותפת אשר יוצגו לנציגים הבכירים של המדינות ולבדוק כיצד מתקדמים הפרויקטים שכבר יצאו לדרך. כמו כן תוקדם ועדה מתמדת שתורכב מנציגי כל המדינות ואשר תסייע לארגון מפגשים ברמה מיניסטריאלית כאשר מדי שנה ייערכו מפגשים של כל שרי החוץ ומדי שנתיים ייערך כינוס ברמת המנהיגים.
על הנייר נראה כי מדובר ביוזמה ברוכה שעשויה לקדם את אגן הים התיכון ולהפוך אותו לזירה של שיתוף פעולה בתחומים מגוונים. ואולי דווקא הפורום הזה - אשר שם לו למטרה להפיץ את רעיונות זכויות האדם והדמוקרטיה ואשר יאפשר לנציגים ישראלים לשבת ליד נציגים ממדינות שאינן מקיימות עמנו קשרים – הוא אשר ייתן דחיפה נוספת לתהליך השלום ויאפשר לישראל להרגיש באמת חלק בלתי נפרד מהאזור.
נא להמתין לטעינת התגובות
