פקיסטן: הזירה החדשה של המלחמה בטרור
הפיגוע במלון מריוט הזכיר כי פקיסטן הפכה לכר גידול לקיצונים איסלאמים ושאזור הגבול עם אפגניסטן מהווה מחסה לטרור. תוצרת חוץ
מחוץ למלון היוקרתי התרחשה דרמה גדולה מבלי שאיש מהאורחים היה מודע לאסון המתקרב. משאית גדולה, שעליה לפי ההערכות כ-600 ק"ג של חומר נפץ, התנגשה בשער המלון ואז אירע בה פיצוץ קטן. הרכב החל לעלות באש כשהמאבטחים מנסים לכבות את הדליקה, אולם כאשר הבינו את שעומד להתרחש הם החלו להסתלק.
אז אירע הפיצוץ העז ובמקום שבו עמדה המשאית נותר מכתש בעומק של כתשעה מטרים. דליפת גז הציתה אש שהתפשטה במהירות בין קומות המלון. כמעט כל מי שהיה בקרבת מקום נפגע. עד כה נמנו לפחות 53 הרוגים, בהם גם זרים, ויותר מ-260 פצועים. נזק אדיר נגרם למלון, כמו גם למבנים בסביבתו.
את רעש הפיצוץ שמעו היטב גם בכירי הנהגת פקיסטן שערכו ארוחת איפטר במתחם משרדו של ראש הממשלה במרחק של כחצי קילומטר ממלון מריוט. רק שעות ספורות עמד הנשיא החדש אסיף עלי זרדרי בפני הפרלמנט והתחייב להילחם בטרור. כעת, סביר להניח, הבינו הנשיא, ראש הממשלה יוסוף רזה ג'ילאני ויתר הבכירים הבינו מיד כי יריביהם הקיצוניים שלחו להם איתות חד משמעי.
את הפיגוע הקשה ביותר שהתרחש באיסלאמבאד – ואשר כבר זכה לכינוי "11 בספטמבר של פקיסטן" – עדיין אופפות שאלות רבות. האצבע המאשימה אמנם מופנית לעבר אל-קאעידה והטאליבן, אז מיהו אותו ארגון קטן ואלמוני בשם "פדאין האיסלאם" שנטל אחריות ואף התנצל על הפיגוע?
שאלות נוספות עולות בעקבות הכרזת שר הפנים כי הארוחה החגיגית של בכירי המשטר הייתה אמורה להיערך במלון מריוט. אם הטענה נכונה, אז מדוע שונה המיקום ברגע האחרון? והאם זה אומר שלמחבלים היה ידע מוקדם?
עשרות ההרוגים במלון מריוט מצטרפים למאות הקורבנות בפיגועים שפקדו את פקיסטן בשנה האחרונה. אחרי הפשיטה של כוחות הביטחון על המסגד האדום באיסלאמבאד ביולי אשתקד הכריזו הקיצונים על מלחמת חורמה במשטר הפקיסטני. תחילה הם הכריזו כי יפעלו לחיסולו של הנשיא "הכופר", הגנרל פרבז מושארף, אך גם פרישתו של מושארף בחודש שעבר לא הביאה להפסקת גל הטרור.
כמעט מדי יום בחודשים האחרונים ישנם דיווחים על פיגועים ברחבי המדינה – יותר מ-140 הרוגים בפיגוע כפול ליד שיירתה של ראש הממשלה לשעבר בנזיר בוטו באוקטובר 2007 (בוטו עצמה נרצחה חודשיים לאחר מכן), לפחות 50 הרוגים בפיצוץ מחבל מתאבד
הטרור אינו חדש לפקיסטן, אולם בעוד שבשנים האחרונות היא בעיקר קורבן שלו, הרי במשך שנים היא הואשמה כמי שעצמה עין מהנטע הזר והמסוכן הגדל באזור ואף עודדה אותו. מידע רב מצביע על כך כי שירות הביטחון הפקיסטני (ISI) סייע למשטר הטאליבן באפגניסטן עד נפילתו ועמד מאחורי פיגועים שביצעו קיצונים איסלאמים נגד השכנה והיריבה הודו, בעיקר על רקע המאבק בחבל קשמיר.
טענות אלה שבו לאחרונה בעקבות הפיגוע נגד שגרירות הודו באפגניסטן ביולי האחרון שבו נהרגו יותר מ-40 בני אדם, בהם שני דיפלומטים הודים. הרשויות בניו-דלהי האשימו גורמים זרים – שם קוד למודיעין הפקיסטני – במעורבות בפיגוע הקשה על אף שהממשלה בפקיסטן דחתה את הטענות מכל וכל.
אלוף משנה בהראם סאהוקר, לשעבר בכיר בצבא הודו ובמשרד ההגנה וכיום חוקר במכוני מחקר בהודו, אמר בראיון ל-nrg מעריב כי החשד הוא שהפיגוע נגד השגרירות הוא ביטוי לניסיונה של פקיסטן לערער את היציבות באפגניסטן.
"אחרי שפקיסטן איבדה את ההשפעה באפגניסטן בעקבות הפלישה האמריקנית ב-2001, הגבירה הודו את השפעתה במדינה. כיום יש לנו קונסוליות באפגניסטן ופקיסטן הרגישה מאוימת מהנשיא חאמיד קרזאי שהוא פרו-הודי ומהסיוע שהודו נתנה כדי לפתח את המדינה", הסביר סאהוקר.
"פקיסטן רוצה יציבות אבל היא גם רוצה שאפגניסטן תהיה תחת השפעתה. היא רוצה לשוב לימי הטאליבן שבהם היא קבעה מה קורה באפגניסטן. על כן היא מפנה את הגורמים הקיצוניים משטחה לתוך אפגניסטן וכך גם פוגעת בהשפעה של הודו", הוסיף.
סאהוקר, שהגיע החודש לארץ על מנת להשתתף בכנס הבינלאומי השמיני של המכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי הרצליה, העריך כי למודיעין הפקיסטני יש קשר גם לשורת הפיצוצים בערים הודיות בחודשים האחרונים, האחרון שבהם לפני יותר משבוע בניו-דלהי כאשר יותר מעשרים בני אדם נהרגו.
"החקירה מצאה קשר לארגון איסלאמי קיצוני שפועל בתוך הודו ואשר יש לו תאים בבנגלדש והוא נמצא תחת השפעה של שירותי הביטחון של פקיסטן", ציין סאהוקר. "פעמים רבות אין הוכחה ישירה, אבל מעדויות העצורים, ממה שאני מבין, הכל מצביע על מעורבות פקיסטנית ועל גורמים איסלאמיים בפקיסטן".
האזור החם ביותר כיום בפקיסטן הוא מחוז הספר הצפון-מערבי השוכן ליד הגבול עם פקיסטן. מדובר בקו גבול שמשתרע לאורך מאות קילומטרים של הרים ואשר נקבע על ידי הבריטים ושנוי עד היום במחלוקת. משני צדי הגבול שוכנים בני השבטים הפשטונים שמנהלים למעשה את חיי היומיום של התושבים.
המחוז ההררי ובירתו פשוואר היוו בית עבור מיליוני הפליטים שנמלטו מאפגניסטן כאשר הכוחות הסובייטיים פלשו ב-1979. כאן גם החלה תנועת המוג'הידין שמשכה אלפי מתנדבים מוסלמים, בהם אוסמה בן-לאדן ואיימן א-זוואהירי, שהיו נחושים להילחם בסובייטים. אחרי הנסיגה של הצבא האדום הפכו אותם המתנדבים לגייסות הראשונים של הטרור האיסלאמי.
אחרי הפלישה האמריקנית לאפגניסטן באוקטובר 2001, בעקבות מתקפת הטרור בניו-יורק ובוושינגטון, הפך אזור הגבול למקום מקלט עבור פעילי אל-קאעידה וטאליבן, כאשר על פי הערכות גם בן-לאדן וא-זוואהירי מסתתרים בקרב השבטים.
בשבע השנים שחלפו מאז חיזקו הקיצונים את השפעתם במחוזות הגבול כאשר הם נעים לתוך אפגניסטן כדי לבצע פיגועים נגד כוחות הקואליציה. זהו גם המקום שבו פועל הטאליבן הפקיסטני בהנהגת בייטוללה מחסוד ומפה ככל הנראה יצאו המפגעים במלון מריוט.
"מרבית הפרשנים אמרו כי אם תהיה התקפה גדולה נוספת נגד אירופה או צפון אמריקה היא לא תגיע מאפגניסטן או מהמזרח התיכון אלא מפקיסטן", אמר אל"מ סאהוקר. " זה המרכז החדש של הטרור. אל-קאעידה היו באפגניסטן והיום הם בפקיסטן, אבל השבטים לא מסגירים אף אחד תמורת כסף".
רק בשנה האחרונה נראה כי הרשויות הפקיסטניות והאמריקניות החלו להבין את הסכנה הטמונה באזור הגבול, בעיקר לנוכח התגברות פעולות הטרור באפגניסטן. אפילו שני המועמדים לנשיאות ארה"ב ציינו כי יש לפעול לאורך הגבול כחלק מהמלחמה באפגניסטן.
כוחות צבא פקיסטניים גדולים נשלחו למחוזות הגבול, אולם על אף שהצליחו לחסל מאות קיצונים, הם סבלו מנפגעים רבים שהחלישו את המוטיבציה שלהם לפעול. "יש לפקיסטנים את היכולת, אבל אין להם את הרצון לפעול בגלל הקורבנות שהם ספגו", הסביר סאהוקר שציין כי הממשלה האזרחית החדשה ניסתה לחתום עם השבטים על הסכמים שירגיעו את השטח.
מי שנטלה את היוזמה היא ארה"ב כאשר מטוסים ללא טייס (השייכים ככל הנראה לסוכנות הביון) החלו לתקוף בטילים מטרות המזוהות עם אל-קאעידה והטאליבן. התקיפות אמנם הביאו למותם של אזרחים רבים, אך גם להצלחות בחיסולם של פעילי טרור בכירים, בהם מומחה לנשק כימי וביולוגי.
נקודת המפנה חלה בתחילת החודש כאשר בפעם הראשונה נחתו כוחות קרקע אמריקניים בשטח פקיסטן. חיילי קומנדו פשטו על הכפר אנגור אדה באזור השבטי של דרום ווזיריסטן, והותירו אחריהם לפחות 20 בני אדם, בהם ילדים ונשים, נהרגו בפעולה שככל הנראה קיבלה את אישורו של הנשיא בוש.
לדברי סאהוקר, לאמריקנים לא הייתה ברירה לפעול מאחר שהם אימנו את צבא פקיסטן והשקיעו בו מיליארדים אך הוא לא הביא תוצאות וכעת אנשיהם באפגניסטן נמצאים בסכנה. "לכוחות הקואליציה לא נותרה ברירה לאור עליית האלימות באפגניסטן כי הממשלה באיסלאמבאד לא הצליחה להגן על הגבול. לכן הם נאלצו לנקוט בצעד החד צדדי הזה", אמר סהוקאר שהוסיף כי הפתרון הטוב ביותר הוא שיתוף פעולה צבאי בין האמריקנים לבין הפקיסטנים.
הפיגוע במלון פארק בנתניה במהלך ארוחת ליל הסדר במרס 2002 הביא את ממשלת ישראל להכריז מלחמת חורמה על הטרור הפלסטיני ונתן את האות לפתיחתו של מבצע חומת מגן. כעת נותר לראות אם הפיגוע במלון מריוט במהלך ארוחת האיפטאר יביא את ממשלת פקיסטן לקבל החלטה נחושה ולהתעמת אחד ולתמיד עם "סרטן הטרור", שכפי שכינה אותו זרדרי, השוכן בקרבה.
נא להמתין לטעינת התגובות
