ערד: המאבק על מכרה הפוספטים
חברת כי"ל של משפחת עופר רוצה לפתוח מכרה פוספטים סמוך לערד. התושבים מתנגדים וגם ראש העירייה. שייזהר ששר הפנים לא ידיח אותו. לא עוצר בירוק - חלק א
לא עוצר בירוק: חלק ב' - מים, תחליף לניקוי יבש וסיפורה של קוביית קרח
שלושה קילומטרים מדרום מערב לערד, בשטח מדברי המכונה שדה בריר, שוכן מטמון: שכבות סלע שמהן ניתן להפיק פוספטים, השווים עשרות מיליארדי דולרים. רותם אמפרט, מקבוצת כימיקלים לישראל, רוצה לכרות את האוצר הזה במשך רבע המאה הבאה. תושבי ערד עומדים על הרגליים האחוריות. הם חוששים מהרעש, מהאבק, מגז הראדון שישתחרר ממעבה האדמה. אין להם שום כוונה להפוך להיות "העיר שליד המכרות".
המאבק הזה הוליד פלא מדעי: שתי חוות דעת רפואיות שמתבססות על אותן עובדות, ומגיעות למסקנות הפוכות לחלוטין. מצד אחד-ד"ר מיכה ברחנא, רשם הסרטן במשרד הבריאות, שקבע כי הכרייה תביא למותם של שבעה מתושבי ערד מדי שנה. מנגד-פרופ' יוסף ריבק, מומחה לרפואה תעסוקתית, שכתב חוות דעת בהזמנת רותם אמפרט, שלל מהיסוד את מסקנותיו של ברחנא ואף תקף אותו בחריפות ( " מצער שהוא גורם להפחדה והטרדת הציבור" ).
ברחנא לא שתק: בתגובה שחיבר הפריך אחת לאחת את טענותיו של ריבק ורמז שעמיתו הוציא נתונים מהקשרם. הקריאה בשני המסמכים היא חוויה מאלפת. חשוב לציין שפרופ' ריבק קיבל עבור עבודתו שכר מרותם אמפרט; ד"ר ברחנא כתב בהתנדבות.
בשבוע שעבר התכנסה הוועדה המחוזית של מחוז דרום לדיון בסוגיה הבוערת. משרד הבריאות, נבוך מול חוות הדעת הסותרות, ביקש ארכה כדי לשכור את שירותיו של מומחה מחו"ל שיפסוק במחלוקת. במדינה קטנה ורוויית ניגודי עניינים קשה למצוא מומחה שעמדתו לא תהיה חשודה. הוועדה נענתה לבקשה, ודחתה את ההכרעה בשנה. התושבים יצאו מהדיון מרוצים - לא בכל יום מצליחים אזרחים מהשורה להדוף את התאגיד החזק במשק - אבל ייתכן שהשמחה מוקדמת. העובדה שההכרעה מונחת על חודה של חוות דעת בריאותית אחת, עלולה להתברר כטעות בניהול המאבק. אם המומחה הבינלאומי יגיע למסקנה שאין הוכחה לסכנה, לתושבים תהיה בעיה להתעקש על התנגדותם. הרי זה היה הטיעון המרכזי שלהם.
וחבל, משום שיש כמה טיעונים אחרים שמצדיקים דחייה של תוכניות הכרייה. השאלה שצריכה להישאל היא מדוע זכותם של בני משפחת עופר להתעשר גוברת על זכותם של תושבי ערד לאיכות חיים. כשמדובר במפעלים מזהמים שמשרתים את האינטרס הלאומי, כגון תחנת כוח או מתקן לטיהור שפכים, האינטרס של כלל הציבור מונח על כף המאזניים מול רווחת תושבי האזור. אבל כריית פוספטים משרתת רק אינטרס אחד - חשבון הבנק של בעלי המניות. 6,000 מתושבי ערד חתמו על עצומה נגד המכרה, 88% השיבו בסקר שהם מתנגדים לו נחרצות. צריכה להיות סיבה טובה לכפות אותו עליהם.
בתקופה האחרונה ניסו אנשי כי"ל להציג את המכרה כעניין פעוט, קצת אפר ואבק. האמת היא שבמקום אמורים לעבוד 24 שעות ביממה (למעט סופי שבוע) עשרות דחפורים ומשאיות, מכונת קידוח, וגולת הכותרת - פיצוצים של סלעים במשקל עשרות טונות, שיבוצעו פעם ביומיים. מי רוצה לגור ליד דבר כזה?
בכי"ל מזכירים, בצדק, שהתאגיד מעסיק אלפי עובדים בישראל, רובם בדרום, כולל כ - 200 מתושבי ערד, ושהשגשוג הכלכלי שלו הוא ברכה למדינה ולאזור. אלא שאם המכרה יגרום לפגיעה בתיירות ובערכי הנדל"ן בערד, לעזיבה של תושבים חזקים ולהרתעה של מצטרפים פוטנציאליים, הנזק עלול להיות גדול שבעתיים מהתועלת. בדיון בוועדה אמר גדעון בר לב, ראש העירייה, שמעסיקים אחרים בערד, בראשם חברת מוטורולה שמספקת עבודה למאות תושבים, הודיעו כי ישקלו עזיבה אם המכרה יקבל אור ירוק.
קרוב להדחה
אנשי רותם אמפרט לא התרגשו מהדחייה בתוכניות. יש להם זמן. הם רצים למרחקים ארוכים. המקרה הזה ממחיש את השינוי באסטרטגיית המאבק של התאגידים הגדולים: לא עוד דורסנות וכוחנות. לפחות לא בגלוי. בכי"ל מודעים לדימוי הדמוני של בעלי הבית, ועושים הכל כדי לרכך אותו. בכל הזדמנות הם מדגישים
שלא יפעלו בניגוד לחוות הדעת הבריאותיות, שהם מעוניינים בשיתוף פעולה עם תושבי ערד, בכל מצגת הם שוזרים תמונות של תינוקות חייכנים, הלוא הם פעוטות ערד החיים באושר בצל המכרה. "הם באים בטוב", אומר גורם המעורב במאבק, "אבל זה לא אומר שהם פחות נחושים להגיע אל היעד ".
השר מאיר שטרית פלאש 90
על פני השטח הכל נעשה ברוח טובה, אבל החיים לימדו את תושבי ערד פרק בחשדנות. ראש העירייה הקודם, ד"ר מוטי בריל, הוביל את ההתנגדות לכרייה. הוא הודח על ידי שר הפנים מאיר שטרית, משום שלא הצליח להעביר תקציב מול אופוזיציה לעומתית. שטרית מינה תחתיו את גדעון בר לב, לשעבר מנכ"ל משרד הפנים. בחודשים האחרונים אימץ ברלב את עמדת התושבים, ומתנגד בתקיפות למכרה. בדיון בוועדה, כאמור, הוא הציג עמדה נחרצת נגד הכרייה. למחרת הודיע שר הפנים כי בר לב יודח בתוך 90 יום, אם לא יגיע ליחסי עבודה תקינים עם חברי מועצת העיר.
נא להמתין לטעינת התגובות
