צריך לחשוב אחרת בכדי להשיג שיפורים ירוקים משמעותיים
אריזה חדשה ללפטופ, דשן מקקי של תולעים בבקבוקים ממוחזרים, הלוואות קטנות לביעור העוני או הגדרה מחדש של מהות העסקים. חשיבה מחוץ לקופסא היא השמן הנחוץ ביותר להניע את גלגלי המהפכה הירוקה. הדרכים השונות שבהם עסקים ירוקים חושבים באופן מקורי. עסק ירוק
סוג כזה של חשיבה לא מייצר רק אריזות מקוריות, אלא גם חיסכון סביבתי וכספי משמעותי. HP טוענת שהיא חוסכת כך 97% מהקרטון והקלקר המשמש לאריזה והתיק גם הוא עשוי מ-100% חומר ממוחזר. בנוסף, HP יכולה לארוז באופן יעיל יותר את המחשבים וחוסכת כך כ-25% מהוצאות השילוח שלה.
HP לא לבד. השוק הירוק כולו מלא בדוגמאות של חשיבה מחוץ לקופסא ולא רק בתחום של עיצוב או ייצור מוצרים חדשים. אפשר למצוא דוגמאות לחשיבה קריאטיבית מסוג זה במגוון רמות פעילות בעסקים ירוקים – מאסטרטגיה, דרך מחקר ופיתוח ועד שיווק.
הצעד של HP הוא דוגמא מעניינת לטיעון של אמורי לאבינס, אחד מההוגים היותר מעניינים וחשובים בתחום הירוק, שאמר כי אתה חייב לצאת מחוץ לקופסא בכדי להשיג שיפורים משמעותיים במונחי התייעלות. שיפורים קטנים הם תמיד בנמצא ויכולים להפוך מוצרים או שירותיים לקצת יותר ידידותיים יותר לסביבה וחסכוניים בצריכת משאבים, אבל בכדי להשיג 97% חסכון בחומרי אריזה כנראה שאכן נדרשת חשיבה קצת שונה.
החשיבה הזו באה לידי מיצוי מקסימלי בכל מה שקשור לעיצוב ברעיון של "מהעריסה של העריסה" ובבסיסו הניסיון לעצב מוצרים באופן קצת שונה ממה שהתרגלנו אליהם בעשרות שנים האחרונות, כך שכל רכיב של מוצר יכול להיות מנוצל מחדש - או שמחזירים אותו לאמא אדמה במצב צבירה לא רעיל, או שהוא ממוחזר ונעשה בו שימוש בייצור מוצר חדש. בכל מקרה, שום דבר לא נהפך לפסולת.
לרעיון הזה, כמו גם הרבה רעיונות אחרים של חשיבה מחוץ לקופסא בעולם הירוק, יש מקור השראה שכולנו מכירים: הטבע. כן, הטבע הוא לא רק אתר צילומים מצוין לסרטי נשיונל ג'אוגרפיק אלא גם בית ספר מצוין באיך דברים צריכים לעבוד. יש אפילו שם לתחום של לימוד המודלים והתהליכים בטבע וחיקוי שלהם, או קבלת השראה מהם ליצירת פתרונות לבעיות שונות - Biomimicry.
דוגמא נוספת של למידה מהטבע היא שימוש בכלל של יצירת מגוון באמצעות מילוי נישות לא מנוצלות, או במילים אחרות מציאת נישות בהן נוצרת פסולת שאינה מנוצלת והפיכתה למשאב. אפשר לראות סוג של יישום של הכלל הזה בעבודה של חברת TerraCycle.
החברה מייצרת חומרי דישון אורגני לצמחים בבית ובגינה, המבוססים על תוצרי עיכול של תולעים אדומות שאוכלות אשפה אורגנית. התוצר של תהליך הפירוק שהתולעים מבצעות (הקרוי הומוס) הוא דשן אורגני, שמועבר לגיגיות גדולות ועובר תהליך מיוחד, שבסופו מתקבל נוזל דישון איכותי לצמחים. הנוזל, שאורך חיי המדף שלו שנתיים, נארז בבקבוקי שתייה ממוחזרים מפלסטיק שעליהם מבריגים מתז שהחברה קונה מעודפי חברות אחרות. מדובר במוצר היחידי בשוק שאני מכיר שכולו עשוי מפסולת.
אולם כאמור חשיבה מחוץ לקופסא אינה מוגבלת לעיצוב המוצר או תהליכי הייצור שלו. אפשר למצוא את העקבות שלה ביצירה של תחומים חדשים כמו מיקרו-קרדיט לדוגמא, כאלו שמעצבים דפוסי פעילות וחשיבה שונים לגמרי מאלו שהיו ידועים קודם לכן. כאן מקור ההשראה הרבה פעמים אינו חיצוני (כמו הטבע לדוגמא), אלא פשוט התבוננות בדרך שבה הדברים מתנהלים באופן רגיל.
כפי שהסביר זאת חתן פרס נובל ומי שנחשב לאבי תחום המיקרו-קרדיט, פרופ' מוחמד יונוס: "כשאנשים שואלים אותי היום 'איך ידעת ליצור את כל החוקים והנוהלים שידועים כיום כשיטת גראמין (הבנק שהוא ייסד), אני משיב להם 'זה היה מאד פשוט וקל. כל פעם שהצטרכתי נוהל או חוק בעבודה שלנו, פשוט הסתכלתי איך הבנקים הרגילים פועלים במקרים דומים. ברגע שלמדתי מה הם עושים, עשיתי בדיוק להיפך'".
יונוס בעצם אומר כך – עולם העסקים חושב בגדול באופן חד מימדי המוגדר על ידי מיקסום רווחים. זוהי מהות הפעילות של חברות ובסופו של דבר היא תשרת אותנו לשפר את איכות חיינו וליצור עולם טוב יותר לחיות בו. בפועל, אומר יונוס, זה לא עובד כך והמציאות היא הרבה יותר רב-מימדית מהקונספט הפשטני הזה שמאפיין כבר עשרות שנים את עולם העסקים. לכן אומר יונוס יש מקום לעוד מודל, כזה שיגדיר יעד של השגת מטרה חברתית במקום גידול ברווחים, או במילים אחרות – עסק חברתי.
עסק חברתי יהיה מוטה מטרה ולא מוטה רווחים. הוא יתנהל כעסק לכל דבר ועניין, אבל רווחים לא יופנו החוצה (אין דיבידנדים), אלא פנימה להרחבת הפעילות. זהו לא מודל ערטילאי, אלא מודל שקורם עור וגידים ושגם שותפים לו חברות בינלאומיות גדולות. לדוגמא, בנק גראמין יצר ביחד עם חברת דנונה עסק חברתי שמייצר יוגורטים המועשרים בתוספי תזונה טבעיים, שחסרים לילדים רבים הסובלים מבעיות תזונה בבנגלדש. המטרה של החברה היא להגדיל ככל האפשר את מספר הילדים בבנגלדש שמצליחים להתגבר על בעיות תזונה בבנגלדש.
לדברי יונוס המודל של עסק חברתי אינו תחליף למודל הרגיל, אלא מודל נוסף שיגור איתו בכפיפה אחת. גם הוא, כמו לאבינס, רואה את התוצר של חשיבה מחוץ לקופסא, לא כעוד שינוי קטן גם אם חשוב בעולם העסקים, אלא כמפתח להשגת שינוי רדיקלי. במקרה הזה – מפתח לפתרון בעיית העוני.
חשיבה מחוץ לקופסא חוצה תחומים ושווקים, אבל בסופו של דבר מטרתה אחת: פתרון בעיות קשות שחשיבה רגילה אינה מצליחה לפצח אותן. חשיבה שכזו היא רדיקלית במהותה, כי היא מערערת בסופו של דבר על תובנות ואקסיומות קיימות שנראים כחלק בלתי נפרד מהמציאות. עד שמגיע הרעיון או התהליך שמייתר אותם, משנה אותם, או יוצר להם אלטרנטיבה חדשה.
אלו למעשה פני הדברים בתחום הירוק – שינוי פני המציאות, ערעור על אקסיומות קיימות ויצירת שינויים משמעותיים לשיפור איכות החיים שלנו והגנה על הכדור. זה לא קל - אף פעם לא קל להיות קריאטיבי, אבל אנחנו תלויים בחשיבה שכזו כי בסופו של דבר אנחנו חייבים להשתפר באופן רדיקלי ורצוי מהר ככל האפשר.
נא להמתין לטעינת התגובות
