קראווילות ההתנתקות יעמדו למכירה
כ-600 קראווילות צפויות להתפנות, אך אם משרדי הממשלה לא יקלטו אותן הן יוצאו למכרז לשוק הפרטי בעלות של 200 אלף שקל
המדינה רכשה 1,200 קראווילות ,כאשר 1,100 מתוכן הן יחידות דיור המיועדות למגורים ואילו 100 האחרות יועדו למבני ציבור. בכל קראווילה הושקע סכום מוערך של 600 אלף שקל, מחצית הסכום לטובת עלות המבנה והמחצית השנייה עבור התשתיות מסביב לקראווילה.
המבנים פוזרו ב-16 אתרי דיור זמניים, שהוקמו על ידי מינהלת סל"ע ברחבי הארץ, כשהגדולים ביניהם הם ביישוב ניצן צפונית לאשקלון, היישוב יד בנימין בשפלה, המושבים יתד ויבול בחבל שלום, מושב אמציה בחבל לכיש וקיבוץ שומריה בנגב.
עד היום, רק 100 משפחות עברו להתגורר בבתי הקבע שלהן והתפנו מהקראווילות שבהן התגוררו. על פי מינהלת סל"ע, בשנה הקרובה יצטרפו אליהם עוד 600 משפחות, שבימים אלה בונות את בתיהן, כך שלפחות 700 קראווילות צפויות לעמוד ריקות ונטושות.
כדי לבחון את ייעודן הקימה המדינה ועדה בראשותו של ראש מינהלת דיור במשרד האוצר, גבי שוחט. תחילה, כך התברר, הקראווילות יוצעו לכל ממשרדי הממשלה שיוכלו לקלוט אותן במסגרת העברות תקציביות.
לפי מינהלת סל"ע, יש כבר מתעניינים: משרד הבינוי והשיכון, משרד החקלאות והמשרד לפיתוח הנגב והגליל. "השר לפיתוח הנגב והגליל, יעקב אדרי, התעניין בנושא הזה כדי לסייע למתיישבים באיזור הדרום", מסרה דוברת המשרד לפיתוח הנגב והגליל, לילך נאמן-ברזילי.
עוד הוסיפה נאמן-ברזילי כי ועדה לעניין זה צפויה להתכנס. דובר משרד הבינוי והשיכון,
אך מה יקרה אם יישארו קראווילות שמשרדי הממשלה לא יחשקו בהן? במקרה כזה הן יוצעו למכירה לאנשים פרטיים במכרז מסודר. במינהלת סל"ע לא ידעו לנקוב במחירה המדויק של קראווילה, אך לפי בדיקה שביצע מעריב בקיבוץ כרמיה, שם הקראווילות שייכות לקיבוץ ולחברה פרטית ומוצעות למכירה, קראווילה נמכרת בסכום של 475 אלף שקל, כולל קרקע.
בהתחשב בעובדה שהקראווילות יימכרו ללא קרקע, ושאלו שבכרמיה טובות יותר, הסכום המוערך לקראווילות שיימכרו הוא 200 אלף שקל.
בינתיים, מועד מעברם של 210 משפחות מהמפונים למגורי הקבע אינו ידוע. אתמול התקיימה במשרדי מינהלת סל"ע בירושלים הגרלת 690 מגרשים מוכנים לבנייה למפונים ביישוב החדש ניצנים. לדברי המינהלת, רק 30 מתוך 240 משפחות הגיעו להגרלה, וכן נמסר כי המועד נבחר לאחר משא ומתן ארוך בין המינהלת לנציגי המפונים.
עלות ההשקעה של המדינה בהכשרת 690 המגרשים לבנייה עומדת על סך של 350 מיליון שקל. שווי קרקע ביישוב החדש ניצנים היא 100 אלף דולר, אך המפונים קיבלו אותה במחצית המחיר. במידה שייוותרו קרקעות, הן יימכרו במחיר רגיל לכל מי שיחפוץ בהן.
אולם המפונים לא מסתפקים בהנחה המשמעותית אותה הם מקבלים. לדברי אהרון חזות, חקלאי שהתגורר במושב גן אור וכיום מתגורר בניצן, במינהלת סירבו להעלות על הכתב נושאים רבים שסוכמו בעל פה, כמו קירוי בריכות חמצון, הוספת בתי אריזה לבתים, הקמת מחלף והטבות לבנים ממשיכים. "הם פשוט מסלפים את העובדות ומקשים עלינו, אנחנו חיים במחנה פליטים", אמר חזות. הוא הציע למנות שופט בדימוס שישמש בורר בין המפונים למינהלת.
ראש מינהלת סל"ע, צביה שמעון, קבעה אתמול פגישה דחופה עם המפונים שלא הגיעו להגרלה במטרה לפתור את המחלוקות. "בניית בית הקבע היא השלב האחרון בתהליך השיקום והסיוע למפוני גוש קטיף וצפון השומרון", אמרה שמעון. "המפונים שהגיעו להגרלה יוכלו להתחיל מיידית בבניית ביתם. אנו מקווים כי גם האחרים ילכו בדרכם".
נא להמתין לטעינת התגובות
