הרכבת הקלה בירושלים: תחושה של כישלון
סוחרים זועמים, עיכובים בבנייה, האשמות פוליטיות והפסד של מיליוני דולרים. הרכבת עוד לא נוסעת, אבל הדרך רצופה במכשולים
בהמשך החמיא אולמרט לקוקי אדרי, מנכ"ל סיטי פס, על ביצוע עבודות הפיתוח "בתנופה, במהירות, ביעילות, בחיסכון. כל הכבוד לקוקי. אני מתחיל לספור את הימים עד לפתיחת הקו", אמר. "מדינת ישראל עשתה צעד ענק", סיכם ראש הממשלה, "שיביא אותנו לפי דעתי להישגים שישפיעו על כל אורחות ואיכות חיינו". הפרויקט הזה אכן היה דוגמה מצוינת לשילוב כוחות-בין מקורביו של ראש הממשלה.
בדברי השבח החמים שכח אולמרט לציין שקלנר, מבעלי סיטי פס ומנכ"ל ויו"ר פולאר השקעות, הוא חבר קרוב. חודשיים אחר כך נחקר קלנר במשטרה בחשד לשימוש במידע פנים ובסחר במניות של החברה. אולמרט מקורב ליאיר המבורגר, הבעלים של חברת הביטוח הראל, שותפה נוספת בסיטי פס, וגם קוקי אדרי, מנד כ"ל סיטי פס היוצא, מלווה את אולמרט שנים ארוכות. הוא היה יועצו כשאולמרט היה שר הבריאות, היה מנכ"ל החברה העירונית מוריה כשאולמרט היה ראש עיר ויו"ר רשות הדואר כשאולמרט היה שר התקשורת. במערכות הבחירות של אולמרט אדרי היה מורשה חתימה על המחאות, ביחד עם עו"ד אורי מסר.
סביר להניח שרוב תושבי ירושלים לא היו חותמים על המחמאות שהרעיף ראש הממשלה אולמרט על ידידיו מפרויקט הרכבת הקלה. כמעט שנתיים עברו מהנחת אבן הפינה, חייהם של דיירי מרכז העיר הפכו לסיוט, הסוחרים באזור על סף התמוטטות, והרכבת לא נראית באופק. המבקרים במרכז העיר יכולים בינתיים להתרשם מהתעלה העמוקה והגדולה שנחפרת לאורך רחוב יפו, מוקפת בגדר גבוהה המשאירה מדרכה צרה בלבד למעבר הולכי רגל.
"הירושלמים כבר לא מגיעים למרכז העיר", אומר אלי לוי, מסעדן, יו"ר ועד סוחרי מרכז העיר, המייצג 1,100 סוחרים, "שרדנו את האינתיפאדה, הגענו יום-יום לחנויות שלנו בזמן הפיגועים הכי גדולים. כשכלב לא הגיע למרכז העיר, ולא היה את מי לשאול מה השעה, אנחנו היינו כאן, אבל את הרכבת לא נשרוד". אפילו הפסים שהונחו בטקס הנחת אבן הפינה לרכבת לא שרדו זמן רב. הם הובאו למקום כדי לשמש תפאורה בטקס, ומיד אחר כך נלקחו מהמקום.
הרעיון להקים רכבת קלה בירושלים מתגלגל בעיר כבר למעלה מעשור. ביוני 1996 הציע דן שומרון, הרמטכ"ל לשעבר, להנהלת העירייה תוכנית להקמת רכבת קלה בעיר. בסוף 1996 נערך בחשאיות סקר כדאיות, ושלוש שנים אחר כך פורסם מכרז מוקדם להפעלת הקו הראשון מתוך שמונה: הקו האדום, באורך של 13.8 קילומטר , שנועד לחבר בין פסגת זאב להר הרצל. 120 חברות מכל רחבי העולם גילו התעניינות, שש קבוצות ניגשו למכרז, חמש הגיעו לשלב הגמר ושתיים התמודדו במכרז הסופי. באוקטובר 2002 זכתה במכרז חברת סיטי פס, שהורכבה מפולאר של אביגדור קלנר, אשטרום, חברת אלסטום הצרפתית, וואליה טרנספורטיישן וחברת הביטוח הראל. היא גברה על קבוצת פסים בראשות אפריקה ישראל וסימנס.
עוד לפני שהתברר מי יממן את הפרויקט השאפתני, חשפו דוחות שונים התנהלות בלתי תקינה של המעורבים בפרויקט. את עבודות התשתית המקדימות וסלילת מסלולי התל חבורה הציבורית שיהוו את מסלולי הרכבת ביצעה חברת התשתיות העירונית, "מוריה". סדרת דוחות של מבקרת העירייה, עו"ד שלמית רובין, חשפה תקלות ועיכובים בעבודתה של מוריה. המשא ומתן עם החברה, כתבה רובין, נמשך למעלה משנה; אחר כך עברה שנה נוספת עד שהתמנתה ועדה לליווי הפרויקט. והיו תקלות נוספות כמו
ב- 2003 ציינה המבקרת רובין כי עלות עבודות התשתית תפחה מתקציב מקורי של 80 מיליון שקל ל-400 מיליון שקל. גם היא לא שיערה שעד 2006 תגיע ההוצאה ל-1.2 מיליארד שקל.
דוח של מבקר המדינה מהשנה האחרונה קובע שבמהלך העבודה התגלו ליקויים טכניים, איכותיים ובטיחותיים, "ועקב כך היה צורך בביצוע מחודש של עבודות שכבר נעשו". בין השאר התגלו בעיות בשכבת בטון שעליה הונחו פסי הרכבת ובקיר בטון בהר הרצל. בסיטי פס אומרים בתגובה שהתקלה אירעה לפני ארבע שנים וכי הזכיין תיקן אותה "על חשבונו ומיוזמתו. מאז יצקנו קילומטרים רבים ללא סדקים". מהנדס העירייה לא בחל במילים כשתיאר את המצב בכנס באוניברסיטה לפני חודשים אחדים: "אם הרכבת הקלה תיסע, אחרי דקה היא נופלת", אמר שלמה אשכול, וסיכם: "התחושה היא תחושת כישלון".
בעיריית ירושלים מתוסכלים במיוחד מקצב העבודה בצירים המרכזיים בעיר. דוח שהוכן בעירייה בסוף אוגוסט מתאר את ההתקדמות האיטית בשדרות הרצל וברחובות נוספים בשכונת בית הכרם, ברחוב יפו במרכז העיר ובשער שכם. "איפה אתם?", שאל ראש העירייה אורי לופוליאנסקי את נציגי סיטי פס לאחרונה בפגישה בעירייה, "הייתי אתמול על תוואי העבודות, הייתי שלשום, ואין שם אף אחד". העירייה אף שלחה מפקח מיוחד מטעמה, שסייר לאורך תוואי העבודות וצילם חפירות נטושות למחצה. בשדרות הרצל הוא פגש חמישה פועלים, אבל במקום לא נכח מהנדס איכות; גם באזור כיכר הדווידקה היו פועלים אך לא מהנדס; סמוך לבית הקברות הצבאי לא היתה כל פעילות וכך גם ברחובות נוספים.
באחרונה הפך הקרע בין העירייה לחברת סיטי פס, זכיינית הרכבת, לעימות גלוי, כששני הצדדים מחליפים האשמות חריפות על הכישלון. בשבוע שעבר שלחה העירייה לחשב הכללי באוצר מכתב תלונה חריף נגד העיכוב בביצוע העבודות. לטענת העירייה, לאורך כל התוואי שאושר כמעט לא מתבצעות עבודות, "מה שחושף בפומבי את ערוותה של החברה הזכיינית ומעורר תרעומת בקרב התושבים. נדמה כי החברה הגיעה למסקנה שקל יותר להרוויח מתביעות מאשר מהפעלת הרכבת, ועל כן הם עוסקים במקום בקידום הפרויקט בלחיצה קלה על הדק התביעות במטרה לגרוף עוד ועוד כספי ציבור".
בסיטי פס דוחים את טענות העירייה וטוענים שהם נפלו קורבן לשאיפות הפוליטיות של ראש העירייה אורי לופוליאנסקי. ראש העירייה נמצא במצב רגיש, אומרים בסיטי פס. "לופוליאנסקי מנסה לשכנע את הרבנים שהוא עדיף על פורוש בכך שהוא מתקיף אותנו. זאת הסיבה שהוא גם לא נותן לנו אישורי עבודה. במקומות שאין לנו אישורי עבודה אנחנו לא עובדים, בשאר המקומות, כמו ברחוב יפו, אנחנו עומדים בלוח הזמנים ואף מקדימים אותו. הכל יירגע אחרי שתיפול החלטה חד משמעית אם לופוליאנסקי יתמודד או לא".
בחברה מבקשים לשמור על אופטימיות באשר לפרויקט. "התושבים רואים רק חלל קים מסוימים מהפרויקט ומתרעמים, וזה קורה גם בעולם", אומרים בסיטי פס. "היו מקומות שראשי הערים יצאו באומץ נגד התושבים ואמרו להם שכדי להקים רכבת קלה חייבים לחפור כבישים. בסופו של יום מה שיראו כאן זה רכבת חשמלית לא מזהמת. כרגע משלמים את המחיר והוא באמת כואב, אבל זה נעשה למען מטרה טובה".
העבודות המתמשכות יוצרות בעיה קשה לתושבי וסוחרי מרכז ירושלים, שהגישה לחנויותיהם נחסמה. שמעון דרוויש, מזכיר הוועדים של הסוחרים בשוק ובמרכז העיר, המאגדים 1,500 סוחרים, אומר שהפדיון של סוחרי השוק ירד במחצית. "כואב הלב. הם באים כמו בצבא, לא מעניין אותם מכלום. כולם ירוויחו מהפרויקט הזה חוץ מהתושבים".
כשהעבודות יסתיימו מרכז העיר יהיה הרבה יותר נגיש, והרווחים שלכם יגדלו.
"עד שהעבודות יסתיימו לא יהיה מרכז עיר. אף אחד לא יבוא לכאן, לא קונים ולא סוחרים. אחרי שהעבודות יסתיימו אי אפשר יהיה להגיע עם רכב פרטי למרכז העיר. בעירייה כנראה לא מבינים שעד היום יש לאנשים טראומה מאוטובוסים. הרבה אנשים, אם הם לא יוכלו להגיע למרכז העיר עם הרכב הפרטי שלהם, לא יגיעו בכלל. ירושלים היא לא ניו יורק, כאן יש רגישויות אחרות".
הסוחרים במרכז העיר שנפגעו מהעבודות ביקשו מהעירייה הנחה זמנית בארנונה. בעירייה מוסרים שהוגשה בקשה ברוח זו למשרד הפנים, אולם זה נענה בשלילה. שלא לייחוס, מותח בכיר בעירייה ביקורת קשה על היחס לסוחרים: "העירייה בדרך כלל מצליחה להשיג ממשרד הפנים את מה שהיא רוצה", אומר הבכיר. "נראה שהיא לא רוצה להשיג הנחה בארנונה עבורם".
חלק ממבקרי הפרויקט טוענים כי גם כשהרכבת סוף סוף תפעל, היא עלולה דווקא לפגוע בנגישות התושבים למרכז העיר. ניר ברקת, המתמודד על ראשות העיר, מגדיר את התוכנית כ"הרת אסון".
"גם הקו הראשון, שבו תהיה הכי הרבה תנועה, לא מצדיק את עצמו", אומר ברקת. "הקווים האחרים בכלל לא רווחיים. הרכבת לא מגיעה לקמפוסים ולעיר העתיקה, והחרדים לא ייסעו בה מפני שהיא מעורבת. למה שלא ייקחו את מסלול הרכבת ויריצו עליו אוטובוסים, שהם הרבה יותר זולים? על נושא הביטחון אני לא אוהב לדבר, אבל מבחינת ביטחון יש בעיות קשות עם פסי רכבת. לאוטובוסים עם גלגלים יש יותר גמישות".
לטענת בכיר בעירייה, התחנות בקו הראשון סובלות מבעיה בנגישות לנכים, לנזקקים להליכון ולעגלות ילדים. בסיטי פס מכחישים. "זה שקר מוחלט", אומרים בחברה. "גובה הרציף מותאם לרכבת והדלת היא בגודל שמתאים לכיסא נכים".
"העיכובים מכניסים לסיטי פס סכומי כסף נאים. על כל עיכוב הם מצליחים להוציא פיצויים מהמדינה", אומר בכיר בעירייה. בסיטי פס מזכירים בתגובה שהזיכיון שלהם משתרע על 30 שנה. "האינטרס שלנו הוא לסיים את העבודות כמה שיותר מהר כדי לקבל רווחים על התפעול. המדינה נתנה לנו פיצויים כי הוכח שהעיכובים נגרמו שלא באשמתנו".
יהושע פולק, סגן ראש העיר והאיש החזק בעיריית ירושלים, בטוח שהכל זה אי נעימות זמנית. "בעוד שנה וחצי, כשהתושבים יגיעו לעיר תוך שבע דקות, לכל הסוחרים האלה תהיה פרנסה בשפע".
תושבי העיר שהיום מגיעים למרכז העיר עם אוטובוס אחד יצטרכו לבצע כמה החלפות כדי להגיע למרכז העיר.
"כן, יש שכונות שיצטרכו לעלות על אוטובוס שכונתי, לנסוע לרכבת ומשם לקחת רכבת, אבל זה עדיין יהיה מהיר יותר".
החרדים ייסעו ברכבת מעורבת?
"יכול להיות שיהיה קרון גם לחרדים. זו כבר שאלה של היצע וביקוש. אם הציבור ירצה להשתמש ברכבת הוא ישתמש, ואם לא אז לא".
מה יעשו התושבים הערבים? הרכבת אפילו לא מתקרבת לעיר העתיקה.
"הם ייצאו לשער יפו ויעלו שם על הרכבת".
והסטודנטים ? הרכבת לא מגיעה לקמפוסים.
"משדרות הרצל ילכו שתי פסיעות. תראי, כל תוכנית פוגעת קצת בתושבים. יש קצת קושי, אבל מה רוצים, שלא נפתח כבישים? אנחנו לא בונים במדבר אלא בעיר".
נא להמתין לטעינת התגובות
