יש להגביר הפקת חשמל ממקורות מתחדשים
צריכת הדלק של האוכלוסייה גדלה בצעדי ענק, העלייה במחירי הדלק מחייבת אותנו לפנות לאפיקי אנרגיה חדשים. פרופ' גרשון גרוסמן, ראש המעבדה לאנרגיית שמש בטכניון חושב שעלינו לחסוך באנרגיה עד למקסימום האפשרי, ובכך נמנע מצריכת החשמל לגדול מעבר לכל פרופורציה. כדור הארץ, דוח מצב
- כדור הארץ, דוח מצב: פסולת
- כדור הארץ, דוח מצב: שמורות הטבע
- כדור הארץ, דוח מצב: מינים בסכנת הכחדה
מהו קצב הגידול של צריכת האנרגיה בישראל?
גרוסמן: "בשנת 1970 ייבאה ישראל בסביבות חמישה מיליוני טונות של דלקים, נפט וחומרי גלם אחרים לייצור אנרגיה, ואילו היום היא מייבאת 22–23 מיליוני טונות שווה ערך נפט (שעט"ן). קצב צריכת האנרגיה עלה במכפיל גבוה יותר מקצב ריבוי האוכלוסין, בגלל הצמיחה התעשייתית, ההתפתחויות הטכנולוגיות והעלייה ברמת החיים".
האם הגידול בצריכה יימשך בקצב הזה?
"התעשייה והאוכלוסייה צפויים להמשיך לצמוח בעתיד הנראה לעין. עלינו לקוות שנלמד לחסוך באנרגיה עד למקסימום האפשרי, ובכך נמנע מהצריכה לגדול מעבר לכל פרופורציה. העלייה הבלתי נמנעת במחירי האנרגיה תיאלץ את האנשים להתחיל לחסוך. מחירי הנפט עלו בתלילות וכבר עומדים היום על יותר ממאה דולרים לחבית לעומת עשרה עד 30 דולרים לפני 30 שנים. מגמה זו רק תלך ותתגבר עם הידלדלות מקורות הנפט העולמיים. הבעיה בישראל היא שמחיר החשמל נמוך מדי. הוא לא משקף את העלויות האמיתיות של ייצור החשמל ולא מתחשב בהשלכות הסביבתיות ולכן מעודד בזבזנות. אם מחיר החשמל יעלה, גם עשירים וגם עניים יתחילו להרגיש את הערך האמיתי של צריכת האנרגיה שלהם וילמדו להיות חסכניים".
למה בישראל השמשית לא מנצלים בצורה טובה יותר את אנרגיית השמש?
"אנחנו מובילים בתחום זה באופן יחסי לשאר העולם, אולם אנו יכולים להגיע בקלות משימוש יחסי של שלושה אחוזים בלבד מסך האנרגיה הראשונית, שהוא המצב היום, ל–15–20 אחוזים. אם רק מפעלי התעשייה בישראל היו מתחילים לייצר חום בקולטי שמש כמו אזרחים פרטיים, צריכת האנרגיה הסולרית בישראל הייתה עולה פי שבעה. היום דודי שמש הם חלק מהמודעות הצרכנית שלנו. יוזמה חדשה מחייבת את חברת החשמל לקנות חשמל במחיר גבוה מיצרנים פרטיים, כולל אזרחים שמתקינים בבתיהם מערכות סולריות. הדבר ייתן תמריץ חשוב לאימוץ טכנולוגיות סולריות בבתים. בנוסף, לאחרונה הציעה המדינה במכרז את הזיכיון להקים שתי תחנות כוח סולריות–תרמיות באזור אילת, האמורות לספק לרשת החשמל הארצית בסביבות 250 מגאוואט של חשמל. זה אמנם אחוז קטן מכושר הייצור הנוכחי של חברת החשמל אבל זו התחלה בכיוון נכון".
מה בנוגע למכוניות המונעות בחשמל או בגז?
"מכוניות משולבות חשמל ודלק (היברידיות) זמינות כבר היום בשוק וחוסכות כ–50 אחוזים מתצרוכת הדלק, וכמובן הרבה מאוד מזיהום האוויר. בעתיד הקרוב אנחנו נראה מעבר לסוג כזה של מכוניות וכן למכוניות חשמליות לגמרי. מלבד זאת, נראה גם מעבר למכוניות שנטענות מרשת החשמל הארצית, דבר שיוזיל עוד יותר את השימוש בהן. לגבי גז, לא נראה שזה פתרון שעומד להתממש בהיקפים גדולים. בוודאי לא בישראל, שאין בה גז טבעי".
האם יש מקום לייצור אתנול או ביו–סולר בארץ?
"דלקים ביולוגיים מסוגים אלה מיוצרים בהצלחה בעיקר בברזיל, שם הוקצו שדות ענקיים לצורך כך. בארץ קשה לראות איך פרויקט כזה הופך כלכלי בהתחשב במצוקת המים והקרקע. תרומתנו העיקרית לתחום תהיה כנראה בידע תיאורטי וטכנולוגי".
ולמה לא אנרגיה אטומית?
"בחברת החשמל קיים מאז שנות השבעים צוות שתפקידו לאסוף מידע לקראת הקמת כור גרעיני לייצור חשמל. מכיוון שישראל לא חתמה על האמנה לאי הפצת נשק גרעיני, אין כמעט מדינה בעולם שמוכנה למכור לנו כור שכזה.
האחרונים שהסכימו היו הרוסים, שביקשו למכור לנו כור מדגם דומה לזה שגרם לאסון
ולבסוף, איך מתמודדים עם ההתחממות הגלובלית?
"הדעות עדיין חלוקות בנוגע לסיבות שגורמות להתחממות ולמידת ההשפעה שיש לאדם על התהליך. אני מאמין שעל ידי הגברת המודעות לאנרגיה חלופית אצל מקבלי ההחלטות, יישום שיטות של שימור וחיסכון באנרגיה וניצולת טובה יותר של ייצור האנרגיה, נבסס תהליך שיעשה רק טוב לכולנו ובוודאי שיועיל לכדור הארץ".
להזמנת הגיליון המיוחד של נשיונל ג'יאוגרפיק "כדור הארץ-דוח מצב" התקשרו
03-7642122
נא להמתין לטעינת התגובות
