לא עוזבים את המרכז: מפקירים את השוליים לטובת תל אביב
92% מתושבי ישראל גרים במרכזים עירוניים ומרכז הארץ, בין אשקלון לחדרה, הפך למתחם מנותק משאר הארץ פיזית ומנטלית. הגיאוגרף, פרופ' ארנון סופר מאמין כי יש להפנות את ההשקעות הכלכליות מהמרכז לשוליים, לפזר מוסדות ציבור, להשקיע בשיפור החינוך והבריאות לתושבי השוליים ולהקים בישראל מערכת תחבורה משוכללת שתקרב את הפריפריה למרכז, כפי שעשו ביפן. כדור הארץ, דוח מצב
- כדור הארץ, דוח מצב: פסולת
- כדור הארץ, דוח מצב: שמורות הטבע
- כדור הארץ, דוח מצב: מינים בסכנת הכחדה
- כדור הארץ, דוח מצב: אנרגיה
כמה מאוכלוסיית ישראל חיה באזורים עירוניים?
סופר: "92 אחוזים מתושבי ישראל חיים במרכזים עירוניים, לעומת 49 אחוזים של תושבי ערים בעולם. צפיפות האוכלוסייה בישראל (ללא הנגב) מגיעה ל–800 נפשות לקמ"ר, ותופסת את המקום הראשון בעולם המערבי, לפני הולנד שבה 400 נפשות לקמ"ר".
האם המושג "אזור עירוני" כולל את הפרוורים?
"עיר ופרווריה הם ישות אורבנית אחת. תל אביב גלשה והפכה את אזור המרכז מרחב אחד של אספלט ומלט. תושבי המטרופולין תל אביב, הכולל את המרחב שבין חדרה בצפון לאשקלון בדרום, מוקפים במערכות עירוניות עבות ומנותקים משאר הארץ באופן פיזי ומנטלי, שכן אינם מוטרדים מהבעיות של תושבי השוליים של המדינה. ההתכנסות בערים הגדולות היא מגמה עולמית, אך היא הרת אסון במדינתנו בעלת הנסיבות הגיאופוליטיות הייחודיות".
כיצד התפתחה המגמה הזאת?
"בשנותיה הראשונות, בכוונה לחזק את גבולותיה, נקטה ישראל את מדיניות פיזור האוכלוסייה. בשנים האחרונות נעצרה המגמה, ומרבית ההשקעה הלאומית הופנתה למרכז, לרצועת חוף צרה וצפופה, בעוד חלקי הארץ האחרים - מישור החוף הצפוני, הגליל, עמק יזרעאל, אזור ירושלים, בקעת הירדן והנגב - מופקרים ונעזבים על ידי צעירים ואוכלוסיות חזקות, העוברים למרכז בחיפוש אחר תעסוקה שהולמת את כישוריהם ורמת חינוך גבוהה לילדיהם. כך נותרה בשוליים אוכלוסייה יהודית מתבגרת ונחשלת ואוכלוסייה ערבית ענייה ההולכת ומתעצמת. הזנחת השוליים פוגעת ביציבות הפוליטית ובהתפתחות הכלכלית".
כיצד משפיע העיור הגובר על איכות החיים במרכז?
"במטרופולין תל אביב מתרכזת העוצמה הכלכלית, החברתית והתרבותית של המדינה, אך הצפיפות גורמת להידרדרות באיכות החיים, הצטברות פסולת ושפכים לא מטופלים, זיהום קרקע, צמצום השטחים הפתוחים, קריסת מערכת התחבורה, אלימות, קריסת מערכת אכיפת החוק וקריסת התכנון הלאומי והאזורי. בכל שטחי המרכז קיימים 'איים' של אוכלוסייה עשירה הדואגת לעצמה בעוד יתר המרחב מצוי בסכנת היהפכות לעולם שלישי".
האם קיים קשר בין המצב הדמוגרפי לזה הפוליטי?
"לשינוי במאזן הדמוגרפי השפעה ישירה על מאזן הכוחות הפוליטי. התחזקות דמוגרפית של אוכלוסייה שאינה תומכת בדמוקרטיה מאיימת עליה. הכוח האלקטורלי הערבי מתחזק והוא עלול להטות את הכף בהחלטות פוליטיות בנושאים לאומיים וביטחוניים. כמוהו הכוח האלקטורלי של האוכלוסייה החרדית שאינה משתתפת בכוח העבודה הלאומי ובעומס הביטחוני ומצהירה על התנגדותה לציונות ולמדינת ישראל".
כיצד ניתן לשנות את המצב?
"ניתן לשנות מלמעלה, דרך מקבלי ההחלטות. עליהם לעודד התיישבות מסיבית של יהודים בנגב ובצפון, להפנות את ההשקעות הכלכליות מהמרכז לשוליים, לפזר מוסדות ציבור, להשקיע בשיפור החינוך והבריאות לתושבי השוליים - יהודים וערבים כאחד - ולהקים בישראל מערכת תחבורה משוכללת שתקרב את הפריפריה למרכז, כפי שעשו ביפן".
מהי התחזית הדמוגרפית לישראל בעשור הקרוב?
"בישראל הקטנה והצפופה התהליכים הדמוגרפיים מתרחשים במהירות. התחזית לשנת 2020 מראה כי שיעור היהודים מתוך כלל אוכלוסיית ישראל (כולל אלה שאין בידם תעודת זהות ישראלית) עומד לרדת ל–65 אחוזים - רוב יהודי קטן! האוכלוסיות החרדית והערבית יהפכו עניות יותר, ולכן גם אלימות יותר. אם לא תיעצר תופעת ההתכנסות למרכז המדינה, יתרוקנו שולי המדינה מיהודים.
עליית הצפיפות במרכז תביא להידרדרותן של התשתית הלאומית והפיזית, ומשפחות
איננו יכולים להמתין לאסון כדי לפעול, עלינו להתכונן בעוד מועד על ידי הכנת מערכות תחבורה יעילות, בנייה לגובה, אכיפת החוק וחינוך לחיים בצפיפות ובכבוד הדדי. התחזית הדמוגרפית אינה חייבת להיות איום, אלא יכולה להיות אתגר".
להזמנת הגיליון המיוחד של נשיונל ג'יאוגרפיק "כדור הארץ-דוח מצב" התקשרו 03-7642122
נא להמתין לטעינת התגובות
