הדרך הירוקה לבית הלבן
נהגי הסובארו בעד אובמה, חובבי היין נגד פיילין ומה עמדתו של מועמד רפובליקני בשם ג'ון קנדי מלואיזינה בנושא הנפט. הפוליטיקאים בארצות הברית יודעים לשחרר את העניבה ולצעוד כל הדרך אל הקונגרס ואל הבית הלבן עם חיוך קל. עסק ירוק
לכבוד הישורת האחרונה בדרך לבחירות החלטנו לבחון אותן מכמה זויות ירוקות קצת פחות שגרתיות ולהביא לכם את סיפורי בחירות ירוקים שבימים כתיקונם נדחקים לשוליים. אבל כרגיל אלו הסיפורים המעניינים באמת.
תחילה, מחקר של Kelley Blue Book, המקבילה האמריקנית ללוי יצחק במחירי מכוניות משומשות, אשר בדק לאחרונה את ההתפלגות בתמיכה במועמדים לנשיאות על פי סוגי המכוניות של המצביעים.
מקיין, מתברר, מוביל בקרב בעלי מכוניות יוקרה כגון BMW ולינקולן (52% אחוזי תמיכה) ומכוניות אמריקניות -(61%), שברולט (60%), ביואיק (58%) ופורד (57%). אובאמה לעומתו מוביל בקרב בעלי מכוניות מיובאות כגון סובארו (61%), סאאב (59%) והונדה (50% לעומת 40% תמיכה במקיין).
עורכי המחקר מעריכים כי יש קורולציה בין הדגשים הסביבתיים של המועמדים וסוגי המכוניות שמשקפים במידה מסוימת את הערכים הסביבתיים של בעליהם. ריק ויינשל, סגן נשיא לשיווק ואנליזה ב-KBB הסביר כי "המכונית אומרת הרבה על האדם שנוהג בה ויכולה להיות גם אינדיקטור למי בעליה מצביע. צרכן שדואג לסביבה ורוכש רכב ידידותי יותר לסביבה, הוא הוסיף, יצביע גם עבור מועמד עם השקפה ירוקה יותר. ואכן במחקר נמצא כי למקיין תמיכה רחבה יותר בקרב בעלי SUV זוללי הדלק ואובאמה מוביל בין בעלי המכוניות ההיברידיות".
הסרטונים הירוקים הכי ביזאריים של הבחירות – בבחירות 2008 ייבחרו האמריקאים לא רק נשיא אמריקני חדש, אלא גם מחוקקים רבים העומדים לבחירה בסנאט ובבית הנבחרים (שליש מחברי הסנאט לדוגמא עומדים לבחירה). רבים מהם מדגישים את האג'נדה והאני מאמין שלהם בנושאי אנרגיה, סביבה, שימור, בעלי חיים ונושאים ירוקים נוספים וגם משתמשים בסרטוני תעמולה להעביר את המסר. חלקם עושים זאת בצורה קצת יוצאת דופן.
אתר Politico בחר השבוע את עשרת הסרטונים המגוחכים ביותר של הבחירות וחלק מהם קשורים קשר אמיץ לניסיון להעביר מסרים ירוקים. הסרטונים אגב הם גם של רפובליקאים וגם של דמוקרטים ובחרתי להביא שניים מייצגים – אחד מכל צד.
הסרטון הראשון הוא של ביל קאסידי, רפובליקאי מלואיזינה שמתמודד על מקום בבית הנבחרים והחליט שהדרך הכי טובה לדבר על תמיכתו בקידוחי נפט ימיים היא עם פונצ'ו ומטריה תחת גשם שוטף.
הסרטון השני הינו של דיאן בנסון הדמוקרטית מאלסקה שמנסה להבחר
למרות שבדרך כלל הדמוקרטים ידידותיים יותר לסביבה מהרפובליקנים, כמו לכל כלל גם כאן יש יוצאים מן הכלל, או במקרה של מרי לנדריו, יוצאת מן הכלל. לנדריו, חברת סנאט מכהנת ממדינת לואיזיאנה, שמנסה להגן על מקומה בסנאט בבחירות הנוכחיות, הינה הדמוקרטית היחידה ברשימת "12 המלוכלכים" של ה-League of Conversation Voters, הכוללת את 12 חברי הקונגרס בעלי הרקורד הסביבתי הגרוע ביותר.
הציון ניתן לה על צידוד מתמיד באינטרסים של חברות הנפט, כולל הצבעות בעד מתן מילארדי דולרים לחברות בצורת הקלות מס וסובסידיות. מנגד היא גם קיבלה תרומות לקמפיין שלה מתעשיית הנפט מעל 300 אלף דולר. "לזכותה" גם עומדים התנגדות להחלת תקנים מחמירים יותר על צריכת הדלק של מכוניות, תמיכה בקידוחי נפט מול חופי ארצות הברית והתנגדות גורפת לחוקים שמטרתם להלחם בהתחממות הגלובלית.
הארגונים הסביבתיים כאמור לא תומכים בה. הבעיה שלהם היא שגם המועמד שמתמודד מולה הוא ידידותי ביותר לחברות הנפט וקצת פחות לסביבה. את המדיניות הסביבתית של המועמד הרפובליקני שעונה לשם ג'ון קנדי אפשר לתמצת בשתי מילים: עוד קידוחים. גם הוא גייס כסף מחברות הנפט (כ-136 אלף דולר) ועיקר הביקורת שלו כנגד לנדריו היא שהיא אינה מספיק פרו-נפט, כפי שמדגים הסרטון
קנדי כנראה יפסיד – הסקרים מראים שלנדריו מובילה עליו בעשרה אחוזים. בכל מקרה ברור שמי שבכל מקרה ינצח בלואיזינה הן חברות הנפט שיכולות להיות בטוחות כי הסנאטור/ית הנבחר/ת מלואיזינה ימשיכו לצדד באינטרסים שלהם ולתמוך בהן בהצבעות גם בשנים הקרובות.
ג'ון מקיין הרגיע את כל מי שחשש כי שרה פיילין לא בדיוק מבינה בתחום האנרגיה. מקיין אמר באחד הראיונות שלו כי "היא יודעת בנושא אנרגיה יותר כנראה מכל בן אדם אחר בארצות הברית".
מקיין אולי אוהב לפרגן לסגנית שלו, אבל ספק אם יש קשר בינה ובין המציאות. לראיה, חוסר השליטה שלה אפילו באינפורמציה שקשורה לאלסקה בה היא משמשת כמושלת. בראיון לצ'רלי גיבסון ברשת ABC אמרה פיילין כי "אני רוצה לדבר באופן ספציפי על מה שאני מביאה איתי לשולחן, צ'רלי, וזוהי העצמאות בתחום האנרגיה שעליה אני עובדת בתפקידי כמושלת של המדינה שמייצרת כמעט 20% מהאספקה מבית של אנרגיה בארה"ב".
אתר המאמת עובדות בדק את ההכרזה ומצא כי מדובר בסדר גודל שמתקרב יותר לשלושה אחוזים. פיילין תיקנה את עצמה יותר מאוחר ואמרה כי "תפקידי היה לטפל בכמעט 20% מהייצור של גז ונפט בארצות הברית".
בדיקה של הוושינגטון פוסט העלתה שגם התיקון הזה רחוק מלהיות נכון ואם מתייחסים רק לגז ונפט המספר האמיתי הוא 7.4%. בורות, שקר תמים או שקר מכוון? על כך כבר יחליטו הבוחרים.
מי שכבר החליט כנגד פיילין הם צרכני היין בקליפורניה. כריס טוולי, בעליו של בר בסן פרנסיסקו דיווח כי יין שירז מיובא מצי'לה בשם פיילין העשוי מענבי סירה סובל קשות מהדמיון בשם שלו למועמדת הרפובליקנית. לפני שמקיין הודיע על מועמדותה לתפקיד, סיפר טוולי, היה היין אחד מהנמכרים ביותר בבר שלו. לאחר ההכרזה ירדו המכירות של היין באופן משמעותי. לטוולי נותרו עוד שני ארגזים מהיין שהוא מאמין שיימכרו בסופו של דבר, אבל הוא לא בטוח אם הוא יזמין ממנו עוד. "אני לא יודע", הוא אמר בראיון עיתונאי, "אני מניח שזה תלוי בתוצאות הבחירות".
מה שבטוח הוא שיום שלישי הבא, ארבעה בנובמבר, יהיה יום מכריע. ההכרעה של הבוחרים האמריקנים לא רק תשפיע באופן מהותי על עתיד האומה האמריקאית הנמצאת בצומת דרכים חשוב, אלא גם תעצב במובנים רבים את היכולת של האנושות כולה להתמודד עם אתגרים סביבתיים מהותיים. נחזיק אצבעות לאמריקאים שידעו לעשות את הבחירות הנכונות לנשיאות ולקונגרס ואולי לפצות במשהו את עצמם ואת שאר דיירי הכדור הזה על שמונה השנים האבודות שהם הביאו עלינו עם הדייר הנוכחי בבית הלבן.
נא להמתין לטעינת התגובות
