הנשים נושאות עיניהן אל שרת החוץ קלינטון
מינוי הילארי קלינטון למזכירת המדינה החדשה עורר תקווה שהיא תצליח להביא קול נשי לקדמת הבמה, אך כיצד היא תסדר עם אובמה? זמן די-סי

האם זוהי המגמה החדשה, תפקיד הדיפלומט הופך להיות נישה נשית קבועה? התכונות הנשיות הרלבנטיות לתפקיד ברורות: פשרנות, פיצול קשב, מוכנות לדיאלוג. אבל האם קלינטון קיבלה את התפקיד גם כדי להיות האישה הנאמנה שאינה סוטה מהקו הממלכתי, ומדוע בוושינגטון יש רבים החוששים כי יחסי העבר העכורים שלה עם הנשיא הנבחר ברק אובמה יהרסו את סיכוייה להיות שרת חוץ אפקטיבית?
שניים מבכירי בעלי הטורים בארה"ב - תומס פרידמן בניו יורק טיימס ודיויד ברודר בוושינגטון פוסט העלו חששות כבדים שקלינטון בתפקיד שרת החוץ לא תהנה מהגיבוי המוחלט לו היא זקוקה במסגרת תפקידה.
"מנהיגים זרים מזהים את הפער הקטן ביותר בין הנשיא לשר/ת החוץ אפילו ממרחק של אלפי קילומטרים. הם יודעים מתי הם מדברים עם שר החוץ עצמו ומתי הם מדברים דרכו אל הנשיא. וכשהם חושבים שהם מדברים עם הנשיא, הם יושבים על קצה הכסא בגו זקוף. כשהם חושבים שהם מדברים רק עם שר החוץ, הם מתרווחים לאחור בכורסה", כתב פרידמן.
קלינטון נכנסת לנעליה של רייס ללא ניסיון של ממש בניהול מו"מ דיפלומטי. היא אמנם נפגשה עם יותר מנהיגי עולם, מכל עמיתיה בסנאט, וצפתה בבעלה הנשיא מנהל את העולם במשך זמן רב יותר מאשר הזמן שאובמה בילה תחת אור הזרקורים, אך לא ניהלה בעצמה מערכות גדולות.
בשתי המשימות הביצועיות בחייה – ניהול רפורמת מערכת הבריאות בשנות ה-90 בתור הגברת הראשונה וניהול קמפיין הפריימריז שלה, עם תקציב ענק וצוות עובדים גדול – היא כשלה. מה בעברה
בוושינגטון זוקפים לקלינטון יכולת מרשימה לעמוד על שלה, להתמיד עם העקרונות שהם היא מאמינה ולהביא לתפקיד את הקול הנשי, אולי יותר מכפי שעשו קודמותיה בתפקיד. רייס לא השתמשה במעמדה לקידום סוגיות של נשים בעולם, ואילו אולברייט הייתה רחוקה מלהיות מזכירת מדינה זוהרת, כפי שמצפים מקלינטון להיות.
יש רגע אחד בעברה של קלינטון, שהעניק תקווה למיליוני נשים בעולם ששרת החוץ הבאה תפעל יותר מקודמותיה כפמיניסטית אמיתית. בשנת 1995 יצאה קלינטון, אז הגברת הראשונה, בראש משלחת אמריקנית לכנס האו"ם הראשון בסין בנושא זכויות הנשים ודבריה שם הותירו רושם רב.

ארגוני נשים ברחבי ארה"ב מתלהבים מהמינוי של קלינטון, במיוחד לאור האופן בו קלינטון השתמשה בנשיותה בתקופת הפריימריז. הדמעות יום לפני ההצבעה בניו-המפשיר (ואחרי ההפסד באיווה) והווידוי כי "מצאתי את הקול הפנימי שלי" אחרי שניצחה בניו-המפשיר, לימדו את קלינטון הפוליטיקאית לעשות שימוש בצד הנשי שלה. מה זה משנה אם באמת מצאה את קולה הפנימי או לא, אם העסק הזה גרר את הנשים להצביע עבורה.
עכשיו, כשהיא כבר לא מתמודדת על שום משרה (לפחות לארבע השנים הבאות) קלינטון תצטרך למצוא את הקול הפנימי כדי להוביל מדיניות חוץ שאינה רק של אובמה, אלא גם שלה. היא תצטרך ללמוד לעבוד איתו, לדעת לשכנע אותו במהלכים שהיא תוביל. משימה דיפלומטית לא פשוטה, עבור אישה שפגשה יותר מנהיגי עולם מהבוס שלה ואשר מורגלת להרים טלפונים לראשי מדינות ללא היסוס על כל דבר ועניין.
משרה דיפלומטית בכירה אחרת אוישה השבוע גם כן על ידי אישה. סוזן רייס, יועצת מדיניות החוץ של אובמה, מונתה להוביל את המשלחת הדיפלומטית האמריקנית באו"ם בתקופה מאתגרת במיוחד – כשארה"ב מבקשת לנהל דיאלוג עם האיראנים מחד, אך גם להלחיץ את טהרן באמצעות סנקציות קשות, כדי לשכנע אותם לעצור את תוכנית העשרת האורניום.
רייס היא רק דוגמה נוספת להפיכת עולם הדיפלומטיה לנישה נשית. וקשה להימנע מלשים לב לכך: לישראל יש שרת חוץ, גם לאמריקה. לישראל יש שגרירה באו"ם, גם לאמריקה. אם חס וחלילה ישראל תהיה שוב במצב מלחמה (כמו במלחמת לבנון השנייה) ארבע נשים יטכסו עצה כיצד לנהל את המהלכים הדיפלומטיים ואולי לשמור על חיי אדם, קלינטון ורייס אל מול לבני וגבריאלה שלו.
ארגוני זכויות נשים בארה"ב, שהתאכזבו אחרי ההפסד של קלינטון בבחירות, לא חדלו מהתפעלות בשבוע האחרון מן המינויים שעשה אובמה בצוות הביטחון ויחסי החוץ שלו (וזה עוד לפני שהזכרנו את השרה החדשה לביטחון המולדת, מושלת אריזונה ג'נט נפוליטנו).
ארגון הנשים הלאומי פרסם הודעה האומרת כי "אובמה הבטיח שייתן הזדמנויות שוות והמינויים שלו מגשימים את הערכים הללו". וארגון "אמילי ליסט", הפועל למען ריבוי נשים בתפקיד נבחרות ציבור, מסר כי "אנו מאושרים מן המינויים הללו. לאובמה מגיע כל הקרדיט עבור המינויים המרשימים הללו ועבור המחויבות שלו להביא נשים מנהיגות גדולות לממשל".