תרומת דם להולכים על ארבע
גם בעלי חיים זקוקים למנות דם להצלת חייהם. אומנם הם לא מתנדבים על דעת עצמם לתרום דם. אבל הפרוצדורה פשוטה, בטוחה ומסייעת לבעל חיים אחר המצוי בסכנה. ד"ר סמדר טל מציגה את המדריך לתרומת דם של כלבים וחתולים. שיחות על ארבע
נפח הדם בקרב כלבים מהווה שמונה עד תשעה אחוזים ממשקל גופם ובקרב בחתולים ששה עד שבעה אחוזים. הדם מורכב מתאי הדם (אדומים, לבנים וטסיות דם) ומנוזל הדם (פלסמה). תאי הדם מהווים 35%-55% מנפח הדם בקרב בעלי חיים בריאים, כאשר 99% מהתאים הם אדומים והיתר טסיות ותאי מערכת החיסון (התאים הלבנים). טסיות, הקרויות גם לוחיות דם, הן שברי תאים, אשר יכולים להיצמד אחד לשני ולאזורים פגועים בתוך כלי הדם, ובצורה זו מהווים חלק משמעותי וחשוב במערכת קרישת הדם ושליטה בדימומים. הפלסמה מהווה את האחוז הנותר, ומכילה בעיקר מים, חלבונים, פקטורי קרישה ומלחים.
מנת דם מלא (תאי דם ופלסמה) בנפח סטנדרטי של 450 מ"ל, יכולה להיתרם מכל כלב בריא במשקל של לפחות 27 קילוגרם, אחת לשלושה שבועות. כמות הדם הנתרמת מכלב השוקל 27 קילוגרם מהווה פחות מ-19% מנפח דמו ( אצל כלבים גדולים יותר האחוז אף נמוך מזה). אין בכמות זו בכדי לסכן את בריאותו של התורם. נהפוך הוא, יש הטוענים כי לעצם התרומה יש השפעה חיובית על מח העצם, האחראי על ייצור וחידוש תאי הדם בגוף.
לקיחת הדם נעשית בדרך-כלל תחת טשטוש, על מנת שהכלב התורם יהיה רגוע ונינוח בזמן התרומה. כלבים רגועים מאוד יכולים לתרום גם ללא הטשטוש הכימי. לקיחת הדם מתבצעת בכלבים,על פי רוב, באמצעות החדרה של מחט מיוחדת לווריד הצוואר (Jugular vein) או לווריד הרגל הקדמית (Cephalic vein), ומעבר של הדם דרך קו נוזלים לשקית ייעודית, המכילה חומר נוגד קרישה בדיוק בכמות המתאימה. במהלך מעבר הדם מתבצע ערבוב מתמיד של השקית, על מנת שכל טיפת דם תיפגש עם החומר נוגד הקרישה שבשקית, ובצורה זו נמנע תהליך קרישה והדם נשאר במצב נוזלי, כפי שהוא בכלי הדם בגוף.
מנת דם מלא משמשת בעיקר לטיפול בכלבים וחתולים הסובלים מאנמיה (אובדן דם). אבדן דם באופן אקוטי יכול להתבטא בדימום חיצוני נראה לעין, או דימום של איברים פנימיים שאינו נראה כלפי חוץ. הגורמים לאובדן דם אקוטי יכולים להיות: טראומה (פציעה, תאונת דרכים), ניתוח, דימום ספונטאני על רקע של הפרעת קרישה (מספר טסיות דם נמוך, כתוצאה מקדחת קרציות או מחלה אחרת, פגיעה בפקטורי קרישה), קרע בטחול כתוצאה מטראומה ישירה, או על רקע של גידול (ממאיר או שפיר), דימום מסיבי בגלל נדידה של תולעת הפארק בכלי דם ראשיים, ועוד גורמים רבים אחרים.
אובדן דם באופן כרוני יכול להיגרם כתוצאה מדימום איטי לאורך מערכת העיכול, על רקע של גידולים, כיבים, פצעים, דלקות וטפילי מעיים. גידולים אחרים באיברים פנימיים המדממים לאיטם, מחלות כבד, הפרעות קרישה וגם נגיעות גבוהה בפרעושים וקרציות, עלולים להביא למצב של אנמיה.
עד היום נמצאו בקרב כלבים 13 קבוצות דם (לעומת ארבע קבוצות בבני אדם), והחלוקה לקבוצות מבוססת
להבדיל מבני אדם, אצל כלבים אין נוגדנים טבעיים כנגד האנטיגנים המצויים על גבי תאי הדם האדומים.
כלומר, מתן של תרומת דם מקבוצה מסוימת לכלב, שקבוצת הדם שלו שונה, לא תביא לתגובה סוערת. כלב שכבר קיבל במהלך חייו תרומת דם מקבוצת דם, שאינה זהה לקבוצת הדם שלו, יצור נוגדנים כנגד אותם אנטיגנים, ובפעם הבאה שיפגוש תאי דם אדומים כאלו, עלולה להיות כנגדם תגובה חיסונית סוערת. מסיבה זו, לכלב שצריך לקבל מנת דם בפעם השנייה בחייו, נבצע בדיקת התאמה מיוחדת וכך נמנע את התגובה.
יוצאים מן הכלל הם הכלבים היפניים (אקיטה, שיבא-אינו וספנייאל יפני), להם קבוצת דם מסוימת, שכיחה יותר מאשר לכלבים אחרים וכנגדה יש מידה מסוימת של תגובה חיסונית טבעית. בקרב כלבים כאלו מבוצעת בדיקה להתאמת הדם כבר בפעם הראשונה.
חתולים תורמי דם צריכים להיות במשקל מינימאלי של ארבעה קילוגרמים, ומנת הדם הנתרמת היא 45-50 מ"ל. לפני הפרוצדורה מתבצעת בדיקת דם לאיתור גורמי מחלה ויראליים המועברים דרך הדם, כאשר חתולים החולים באחת המחלות לא ישמשו כתורמי דם. הלקיחה בחתולים מתבצעת, ברוב המקרים, תחת טשטוש עמוק או הרדמה מלאה, הווריד בו משתמשים לרוב הוא ווריד הצוואר (Jugular vein) ווריד הרגל האחורית הפנימית (Femoral vein).
אצל חתולים ישנן שלוש קבוצות דם: A, B, ו-AB. לרוב החתולים בישראל דם מסוג A. עד היום לא נתגלה חתול מגזע סיאמי שסוג הדם שלו אינו A. בקרב הגזעים קורניש רקס, דבון רקס, ספינקס, פרסיים ועוד, יש שכיחות גבוהה יחסית של פרטים עם סוג דם B.
כמו אצל בני אדם, לחתולים יש נוגדנים טבעיים כנגד סוגי הדם האחרים. כלומר, מתן של מנת דם שאינה מתאימה, תביא לתגובה סוערת שעלולה להסתיים במוות בעיקר נכון הדבר לגבי מתן של דם מסוג A לחתול שסוג הדם שלו הוא B. מסיבה זו, לפני מתן תרומת דם לחתול, חייבים לבצע בדיקה לסיווג סוג הדם שלו ובדיקה נוספת לסיווג סוג המנה כבר בפעם הראשונה. רק כאשר יש התאמה בין סוגי הדם, ניתן לספק את המנה.
גם תוך נקיטת כל אמצעי הזהירות – התאמת מנת הדם בקרב חתולים (תמיד) וכלבים שמקבלים דם בפעם השנייה בחייהם, בדיקת סקר של החתול התורם למחלות מדבקות, בחירת תורמי דם מתאימים ועוד אמצעים נוספים – עדיין אנו נתקלים, לעיתים רחוקות, בתופעות לא רצויות למתן מנת הדם.
כדי להתמודד עם תופעות אלו, אנו מזריקים לכלב או לחתול, הזקוק למנת הדם, זריקה של אנטיהיסטמינים או סטרואידים טרם המתן, כדי להשקיט את מערכת החיסון. בנוסף, מתבצע ניטור ומעקב מתמיד אחר בעל החיים לאורך התהליך ולאחריו. בכל מקרה של תופעה שאינה רצויה, אנחנו בודקים ומתערבים במידת הצורך.
הכותבת הינה ווטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר סמדר טל? פנו אלינו - yarok@nrg.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
