החוצפה של פרץ
אין אדם שחיסל את העבודה כמו עמיר פרץ. אבל במקום להתבייש הוא רוצה להוביל את המפלגה לאסון נוסף
פרופיל עמיר פרץ
האמת, לא זכורה לי בשנים האחרונות הופעה כל כך חסרת שחר, חצופה ועלובה כמו זו של פרץ. אין אדם שחיסל כמוהו את העבודה אבל במקום להסתתר מתוך בושה גדולה, הוא מבקש להוביל את המפלגה האומללה הזו ואת המדינה לאסונות נוספים. הרבה זמן גם לא נתקלנו בפוליטיקאי מזגזג ובוגד בעקרונות, בועט בחברים ומפר הבטחות, מאחז עיניים, שרואה את המציאות דרך משקפת סגורה.
זה התחיל אי שם ב-2005, אז החזיר יו"ר העבודה שמעון פרס את פרץ, שהנהיג מפלגת שוליים בשם עם אחד לשורות מפלק גת העבודה. פרץ התחייב אז שלא יתמודד מול פרס על ראשות העבודה, אבל הוא התמודד בכל זאת, ניצח והביא לפרישת פרס לקדימה ולפילוג בעבודה.
ההתלהבות ממנו הייתה גדולה באותם ימים. "למה לכחד?", דיברו כולם על הבשורה החברתית, והסקרים האמירו ל-28 מנדטים. אבל פרץ דרדר במהירות את העבודה ל-19 מנדטים בלבד בבחירות 2006.
"המסרים החברתיים לא הודגשו כפי שצריך", הטיח פרץ ביקורת בראשי העבודה במוצאי השבת האחרונים. מעניין. אחרי הבחירות לכנסת שבהן הובס לקח פרץ בעצמו את המסרים החברתיים הללו וזרק אותם לזבל. פרץ התנפל אז על תפקיד שר הביטחון, תחום שלא היה לו בו שום מושג, ובעט בכל האוכלוסיות שבחרו בו.
זמן קצר אחרי שנבחר לתפקידו, לחם פרץ לטובת הגדלת תקציב הביטחון על חשבון התקציבים החברתיים שעליהם נאבק כל חייו. מאבק שקרי, כנראה.
"הקשר עם אהוד זה משהו אמיתי, עמוק" - עמוק כאורך הסכין
ביולי 2006 הוליכו ראש הממשלה אולמרט וחברו פרץ את המדינה לאחת המלחמות הכושלות בתולדותיה. פרץ, שהיה צריך לפנות את מקומו מיד מתוך אחריות לאומית למישהו מנוסה יותר, התעקש להישאר. ועדת וינוגרד מתארת בדוח שלה אדם שטחי ורדוד, שמקשיב בעיקר לעצמו.
"לשר הביטחון לא הייתה היכרות טובה עם העקרונות היסודיים ביותר של שימוש בכוח צבאי ככלי להשגת יעדים מדיניים", כתבו על פרץ חברי הוועדה. "למרות זאת, הוא קיבל את החלטותיו ללא היוועצות מסודרת עם גורמים מדיניים ומקצועיים בעלי ניסיון. כמו כן, לא נתן משקל מספיק לדעות מסתייגות שהושמעו במפגשים בהם השתתף".
הנזק של פרץ לממשלה ולמערכה המלחמתית היה אדיר. "שר הביטחון כשל במילוי תפקידיו",
קבעה ועדת וינוגרד. "כהונתו ותפקודו כשר הביטחון בזמן המלחמה החלישה לכן את יכולתה של הממשלה להתמודד עם אתגריה".
בעקבות הדברים סולק פרץ גם מראשות העבודה, הפעם בידי אהוד ברק, שהציל לפחות את הצבא והכין אותו למערכה בעזה.
פרץ לא הלך הביתה, חלילה. הוא אמנם נעלם מהחיים הציבוריים לחודשים ארוכים, אך לקראת הבחירות האחרונות הוא התעורר מחדש. ברק ופואד בן-אליעזר סייעו לו בפריימריז, אחרת היה נמחק.
הוא עצמו עשה הצגת אחדות עם ברק, בסגנון סטנדאפיסטי קצת מאוס, והודיע בכנסים של מפלגת העבודה: "הקשר ביני ובין אהוד זה משהו אמיתי, עמוק". עמוק כמעט כאורך הסכין שהוא תקע בגופו של ברק ארבעה ימים בלבד אחרי הבחירות.
נא להמתין לטעינת התגובות
