המדינה תשרוד גם בלי זהבה גלאון
אין ספק שיו"ר מרצ נושא באחריות הראשית לכישלונה. אך האם גלאון לא הייתה אחראית על מטה ההסברה של מרצ בבחירות?
- יש מי שחושב הפוך: למרצ אין תקומה בלי זהבה גלאון
לו היתה גלאון מועמדת במקום השלישי ברשימת מרצ, לא רק שלא הייתה חושבת עתה שעל ג'ומס להתפטר, היה הייתה מתייצבת לצידו ומפגינה נאמנות ללא גבולות, בתקווה לעמדת זינק טובה יותר לשאיפותיה העתידיות. גם אם היה ח"כ אחר מפנה לה מקום, כל התלונות נגד אורון היו נזנחות. אבל גלאון ומנהלי הקמפיין שלה חושבים שהסיכוי הכי טוב שלהם הוא לפגוע באורון, להשניא עליו את התפקיד כפוי הטובה שלקח על עצמו במרצ ולהביאו להתפטר.
ללא ספק גלאון הייתה מחברי הכנסת החשובים בהגנה על זכויות הפרט בישראל, ותרמה תרומה נכבדת להגנה על קורבנות סחר בנשים, עובדים זרים, אסירים ועוד. יש ספק האם לכתה מהכנסת הינו אירוע שיביא לסטיית כדור הארץ ממסלולו. ענקים כמוה וממנה כבר נאלצו לעזוב את הכנסת בטרם עת, ועם כל הצער של מעריציהם, המדינה שרדה ותשרוד גם הפעם (כפי ששרדה גם כשג'ומס נותר מחוץ לכנסת לאחר שהתפטר ממנה כשמונה לשר כדי לפנות מקום למוסי רז, ומרצ עזבה בהמשך את הממשלה).
יש ספק רב האם בלי נוכחותה של גלאון יהיה קשה יותר לשווק את מרצ לציבור. כל מי שניסה אי פעם לדבר על מרצ בציבור הרחב או ראה סקרי פופולריות פנימיים של המפלגה, יודע זאת היטב.
נחזור למסווה הדיון העקרוני. הטענה היא שג'ומס צריך להתפטר עקב הכישלון בבחירות. רק בפוליטיקה בריחה מזירת תאונה נחשבת נטילת אחריות, ולא מה שהיא באמת - “פגע וברח". כשנתניהו (ב-99') וברק (ב-01') הלכו "לעשות לביתם" בלילה בו איבדו את השלטון, זה לא היה ביטוי לנטילת אחריות, זה היה ביטוי לפינוק של מי שלא רוצה להיות בשטח בימים הקשים, ורוצה להשכיח את אחריותו לכישלון. ג'ומס נוהג אחרת. בשונה מהם, ספק אם הוא עושה מתוך ציפייה לחזור למנעמי שלטון. הוא עושה זאת מתוך אחריות וידיעה שאף אחד אחר במרצ לא נעמד עתה ומבקש את ההנהגה. לא בכדי הקמפיינרים של גלאון מציעים שימשיך לשאת בעול הקשה של ראשות מרצ, עבורה הם דורשים "רק" את המושב בכנסת.
אין ספק שיו"ר המפלגה נושא באחריות הראשית לכישלונה. האם הוא נושא בה לבד? האם גלאון לא הייתה אחראית על מטה ההסברה של מרצ בבחירות האחרונות? האם היא לא מהדמויות המשפיעות במפלגה מזה עשר שנים ויותר? ודאי שהיא אחראית יותר מחברים רבים אחרים במרצ לכישלון. אם יש הצדקה שהיא תדרוש את התפטרותו, ודאי לבאים בתור יש הצדקה לדרוש את התפטרותה כמי שכשלה בניהול ההסברה של המפלגה, ולא בפעם הראשונה.
חצופה במיוחד הייתה דרישתם של ארגוני הנשים מג'ומס להתפטר. אלה שהתגייסו למען
מרצ ספגה מכה קשה במערכת בחירות שלישית ברציפות. שלוש מערכות שונות, שלושה יושבי ראש שונים, שלושה מנהלי פרסום שונים, שלושה הרכבים שונים, אותן תבוסות. הניסיון לתלות את האשם באדם אחד, אפילו יושב הראש, הוא בוז לאינטליגנציה. הוא החלפת חשבון הנפש העמוק הנדרש, בניצול הזדמנות לכסאולוגיה קטנה שמוציאה שם רע לפוליטיקה.
יש להודות לג'ומס שלא ברח ממשימת השיקום, למרות שגם אם יצליח, ספק אם ייהנה מפירות ההצלחה בעתיד. מי שמוכן להתגייס למאבק נגד הפאשיזם הגואה בדמות ליברמן, ולעשייה לשיקום מחנה השמאל, צריך להתייצב לצידו. נוותר על שירותיו של מי שהסדרת ענייניו האישיים קודמת לכך.
הכותב הוא חבר הנהלת מרצ, ולשעבר עוזרו של יו"ר מרצ חיים אורון (ג'ומס)
נא להמתין לטעינת התגובות
