מי כאן באובססיה?

פרידמן הוא שר המשפטים. ההתנגדות החלה מרגע כניסתו לתפקיד, בלי שום קשר לליברמן

בן דרור ימיני | 7/3/2009 9:21 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
האם זה ראוי שאדם המצוי בחקירות פליליות ימנה את שר המשפטים ו/או שרים העוסקים באכיפת החוק? שאלה ראויה. צריך לשאול גם האם זה ראוי שרשויות האכיפה יקבעו את הרכב הממשלה? והרשויות הללו, כדאי להזכיר, מתעוררות תמיד בימי הרכבת הקואליציה, או כאשר יש מישהו שלא מוצא חן בעיניהן וממציאות משהו כדי לטרפד את המינוי. או כדי לסכל את המינוי לאחר מעשה.

וצריך לשאול גם האם למעלה מעשר שנות חקירה הן עניין תקין? לגופו של עניין, פרידמן הוא שר המשפטים. ליברמן אינו ממנה אותו. ההתנגדות לפרידמן החלה מרגע כניסתו לתפקיד, בלי שום קשר לליברמן. רק דבר אחד מסרבים מתנגדי פרידמן לעשות: להתמודד באופן ענייני עם הצעות הרפורמה שלו, שמבוססות על המקובל במדינות מתוקנות. הטענה המגוחכת ביותר היא בעניין "הסגנון שלו", משום שהוא "מבזה את המערכת".
 
אהרון ברק. בוחש במו
אהרון ברק. בוחש במו"מ הקואליציוני קובי קלמנוביץ

סליחה?! אם פרידמן היה אומר על יריביו עשירית ממה שהם אומרים עליו - כבר השוו אותו לעזמי בשארה ולמשרתם של עבריינים וביקשו לגדוע את ידיו כבר מזמן - היה מוגש נגדו כתב אישום על המרדה. אבל להם מותר.

הרי הבחישות של שופטים, ואולי לא רק בדימוס, בפוליטיקה, שוברת מדי יום שיאים חדשים. הרי בימים אלה, כאשר מדברים על ברק ועל קואליציה, לא ברור אם הכוונה היא לבחישות של אהרן ברק, או שמא לאלה של אהוד ברק.

אבל מותר להם. הם בסך הכל רוצים "לחזק את שלטון החוק". אין גבול.
דיון נוסף בבג"ץ או משחק מכור?

הנושא הפוליטי החשוב ביותר העומד בימים אלה על שולחן בג"ץ הוא עתירה של עדאלה וזהבה גלאון לפסילת חוק האזרחות. בעוד שבוע אמור להתקיים הדיון הראשון בעתירה. החוק אמור למנוע את זכות השיבה של פלסטינים לישראל, בתואנה של נישואים.

חוקים דומים ומחמירים יותר התקבלו בעשור האחרון ברוב מדינות אירופה. העניין כבר היה בבג"ץ, שבאחת מנקודות השפל שלו, גיבש רוב של שישה שופטים לפסילת החוק. הפסילה עוכבה, משום ששופט אחד נתן ארכה לממשלה לשינוי החוק. החוק אכן עבר שינוי, קוסמטי לחלוטין, ושוב יש עתירה, שרוצה לכפות את זכות השיבה.

לאחר הפסיקה שלח אהרן ברק מכתב לאחד מידידיו מעבר לים. הוא עדיין היה הנשיא המכהן. במכתבו הוא הבטיח שהחוק עוד ייפסל. אין ספק, מכתב תקין. הבטחה תקינה. מותר לו. הוא מעל החוק. גורם בכיר הדליף לח"מ שברק פועל, גם לאחר פרישתו, למען פסילת החוק. אם זה נכון, זו עבירה על החוק.

שאלתי את ברק. הוא הכחיש הכל מכל. אלא שמשהו כאן מריח לא טוב. בעתירה הקודמת הדיון התנהל בפני הרכב של 11 שופטים. הדיון בעתירה החדשה, למעשה, הוא מעין דיון נוסף. כך שאם בדיון הקודם ישבו 11 שופטים, יש

להגדיל את ההרכב. והנה, ראה זה פלא, נקבע הרכב של שבעה שופטים בלבד.

איך יכול הרכב של שבעה שופטים לשנות הלכה של 11 שופטים? התמיהה רק גדלה כאשר בודקים מיהם השבעה. ובכן, כולם כבר ישבו בדיון הקודם. שלושה היו בעד, שלושה נגד, ובאמצע נותר, כמו בפעם הקודמת, אדמונד לוי, שופט בעל עמדות ימניות מובהקות, שהאקטיביזם העביר אותו על דעתו. יותר ברק מברק. הוא זה שהיה נגד החוק, אך נתן ארכה לממשלה.

קצת מוזר לקיים דיון שהוא מעין דיון נוסף, כאשר מדובר גם בהרכב קטן יותר, גם בעמדות ידועות מראש, וגם, וזה הדבר החמור, כאשר ידוע מראש שארבעה מבין השבעה כבר תמכו בפסילת החוק. זה לא דיון משפטי. זה משחק מכור מראש. אבל מותר להם. הם בעד "חיזוק שלטון החוק".

יש שני שופטים שעמדתם אינה ידועה מראש. חנן מלצר ויורם דנציגר. מדוע הם אינם בהרכב? השניים הללו נכנסו לבית המשפט בתקופתו של דניאל פרידמן כשר המשפטים. עמדתו של פרידמן ידועה. עוד נחזור אליה. האם זו הסיבה שהם אינם בהרכב? האם מישהו בוחר הרכבים כדי לכוון מראש את התוצאה? עד לסגירת המדור לא הגיעה תגובה מדוברות בתי המשפט. נישאר עם סימן שאלה.

אסור לתת לבג"ץ לתת לפלסטינים את זכות השיבה

עכשיו אפשר לחזור להצעתו של פרידמן, לשלול מבג"ץ את הסמכות לדון בענייני אזרחות. בהתייחס לעמדה הסהרורית של רוב שופטי בג"ץ, שגם רוב השמאל מתנגד לה, ההצעה של פרידמן היא הדבר השפוי ביותר בשטח.

אם דן מרידור ובני בגין מאוהבים בתהליך ההתאבדות שמוחק את הפרדת הרשויות ומאפשר את זכות השיבה - שירווח להם. ישראל השפויה - מימין, ממרכז ומרוב השמאל - אינה יכולה לעמוד מנגד כאשר פסיקת בג"ץ עלולה להתיר, הלכה למעשה, את זכות השיבה.

ייתכן שזה לא יקרה בעתירה הנוכחית. אבל אם לא יהיה שינוי, אם הוועדה למינוי שופטים תמשיך להיות בשליטת השופטים, אנשים כמו מרדכי קרמניצר ימונו לעליון. והפיגוע השיפוטי הזה עוד יגיע. הם יקראו לזה, איך לא, "חיזוק שלטון החוק".

שונאים את המדינה - אוהדים את משמניה

לפני שנה זכה פרופ' זאב שטרנהל בפרס ישראל. הזכייה עוררה מהומה רבתי, בעיקר בגלל מאמר אומלל של שטרנהל, שבו הוא מציע לפלסטינים, בעצם, לפגוע בהתנחלויות. הוא גם חזר בו. אין צורך להסכים לדעותיו, כדי להזכיר ששטרנהל, למרות ולמרות, היה ציוני ונותר ציוני.

השנה זכה בפרס ישראל הקולנוען ג'אד נאמן. ואין שום מהומה. מוזר. נאמן הוא לא רק אנטי-ציוני. הוא שותף, כמעט, לכל פעלול אנטי-ישראלי. הוא חתם על מסמך אולגה, שתומך בזכות השיבה ומתאר את ישראל כמדינת אפרטהייד וכמפעל קולוניאליסטי. הוא תומך בסרבנות. הוא חתום על פנייה לאיחוד האירופי נגד מימון פרויקט קולנועי משותף (!) לישראל ולארצות ערב, ועל מכתב אנשי הקולנוע, הזכור לשמצה, שמביע סולידריות עם אנשי קולנוע ערבים ומגנה את ישראל מיד עם תחילתה של מלחמת לבנון השנייה.

הוא גם חתום על מכתב תמיכה בעזמי בשארה. ומי חתום עם נאמן על חלק מהמעללים הללו? הקולנוען רם לוי. ומי היה חבר בוועדה שהעניקה את הפרס - פרס ישראל! - לג'אד נאמן? נכון, רם לוי. כי הם דמוקרטים מהוללים האנשים הללו. הם מתעבים את ישראל, אבל הם לא יוותרו על משמניה. הם גם יישבו בוועדות הפרס החשובות ביותר, גם יחלקו פרסים לעצמם, וגם יפעלו, למעשה, נגד המדינה שבשמה הם מחלקים לעצמם פרסים. בשנה הבאה, אפשר להניח, זה יהיה ג'אד נאמן שישב בוועדת הפרס, שתעניק פרס כלשהו לרם לוי.

זכותו של ג'אד נאמן להפיץ דברי בלע נגד ישראל ולהעריץ את בשארה. זהו צו חופש הביטוי. השאלה היא, האם משרד החינוך צריך למנות את תאומו לדעה, רם לוי, לוועדת הפרס, והאם מדינת ישראל צריכה להעניק את הפרס היוקרתי ביותר למי שיוצא נגדה. ישראל הולכת ומאבדת את כושר החיסון העצמי שלה. זה חייב להיעצר.

בלוגים של בן דרור ימיני
כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

בן דרור ימיני

צילום: דעות

נולד בערב ליל הסדר, ולכן שמו בן-דרור. עיתונאי ומשפטן. פרסם את הספר "אגרוף פוליטי" והיה עורך העיתון הלוחמני "הפטיש"

לכל הטורים של בן דרור ימיני

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים