מי מאמין לראש הממשלה

אמינות הוא שם המשחק בהנהגת המדינה, לא היכולת למשול. הספק מכרסם משום שמנהיגי ישראל צרבו בתודעה שמילה איננה מילה

עוזי בנזימן | 19/3/2009 10:48 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
למזכיר הממשלה היוצאת, עובד יחזקאל, היתה התגלות: הוא מצא את הפטנט לחילוץ ממשלות ישראל מהביצה שבה הן מתפלשות בבואן לנהל את ענייני המדינה. בראיונות שנתן השבוע הציע יחזקאל לשנות את שיטת הבחירות ואת יחסי הגומלין בין הממשלה לכנסת על מנת להגביר את יכולת המשילות של הרשות המבצעת. הוא ממליץ לחוקק חוקה ולשנות את חוקי הבחירות באופן שייאלצו את אזרחי המדינה לבחור בין שתי מפלגות בלבד.

עד שהמזכיר החרוץ, ופטרונו אהוד אולמרט, מזדרזים לבצע את המהפכה החוקתית בימים הספורים שנותרו להם בשלטון, מוטב להם לתת את הדעת לאופן שבו מתקבלת בציבור הודעת ראש הממשלה על פיצוץ המו"מ לשחרור גלעד שליט וללמוד ממנו משהו חשוב, אולי מכריע, על כישורי משילות. שהרי גם מי שמאמין לגרסתו של אולמרט שעשה כל שביכולתו כדי להחזיר הביתה את החייל החטוף, אינו מסוגל להתעלם מטענות החמאס כי ראש הממשלה מציג לאזרחי המדינה מצג שווא.

בעבר הרחוק, גרסאות האויב הערבי התקבלו בישראל בגיחוך; היום הן אינן נותנות מנוח: האמנם החמאס הוא שחזר בו מסיכומים קודמים? האמנם החמאס הוא שהקשיח את עמדתו בשלבים האחרונים של המו"מ?

הספק מכרסם משום שמנהיגי ישראל, ואולמרט אינו הראשון שבהם, הצליחו לצרוב בתודעת הציבור שמילה שלהם אינה מילה ושהם אינם מהססים לסמא את עיניו. אפילו מנחם בגין עשה סיבוב פרסה וויתר על כל סיני, בניגוד להצהרותיו, וכך יצחק שמיר שהבהיר כי התחייבות פוליטית היא רק המלצה, ויצחק רבין שחתם על הסכם אוסלו שסתר את משנתו; שלא לדבר על מוליך השולל המובהק, אריאל שרון, התחמן המפורסם בנימין נתניהו, להטוטן הספינים אהוד ברק ואלוף מגלגלי הלשון, אהוד אולמרט.
חיים בעידן של שקיפות

אם להתמקד בראש הממשלה הפורש, שהשירות לצדו בשלוש השנים האחרונות הניע את עובד יחזקאל ליזום את הצעתו, הרי מי שהצהיר כי הוא מקבל אחריות מלאה על תוצאות מלחמת לבנון השנייה, אך נמנע מלהסיק את המסקנות האישיות המתבקשות מממצאי ועדת וינוגרד; ומי שהביט ישירות בעיני הציבור כשהוא מכריז כי לא נטל אגורה לכיסו בשעה שנשמרו למענו בכספת מעטפות המזומנים שקיבל ממוריס טלנסקי - איבד את היכולת לזכות באמון הציבור, גם כשהוא דובר אמת.

במלים אחרות, אמינות הוא שם המשחק בהנהגת מדינה. פוליטיקאים, גנרלים ובעלי תפקידים בכירים אחרים בשירות הציבורי אינם יכולים להתל ללא גבול באזרחים. מגיע רגע שבו נחשפת התנהגותם הנכלולית ואז הם מאבדים את יכולת המשילות שלהם. הציבור מקבל בהבנה עורמה כשהיא

מופנית אל עבר האויב; הוא מתקומם כשהיא מכוונת אליו.

יתירה מכך, בתנאי השקיפות שבהם ממשלות נאלצות לפעול במאה ה-21, גם דיבור כפול שכוון לאוזניים חיצוניות ונועד להשיג יעד מדיני, עלול לפעול כבומרנג אם הוא סותר באופן חריף מדי את האמת או את המסר שהועבר לזירה הפנימית.

את האמת הבסיסית הזו ראוי לבנימין נתניהו ולשאר ראשי המפלגות לשנן דווקא בימים אלה, כשהם נושאים ונותנים על הרכבת הממשלה הבאה. יהא הרכב הממשלה אשר יהא, מהר מאוד יגיע הרגע שבו טלאי הניסוחים וצעיפי המלים לא יצליחו למלט אותה מהצורך להכריע. ללא אמינות, לא תצליח הממשלה הבאה לזכות באמון הציבור; ללא אמון הציבור, לא תוכל הנהגת המדינה להכריע בסוגיות העיקריות (כלכלה, מדיניות וביטחון) שעל הפרק.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוזי בנזימן

צילום: יוסי אלוני

מייסד ועורך מגזין התקשורת "העין השביעית". החל את דרכו במעריב ככתב וסיקר תחומים שונים. שימש כעורך מוסף הארץ וחבר הנהלת העיתון. בשנת 2006 זכה בפרס סוקולוב

לכל הטורים של עוזי בנזימן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים