אושר כפול ומכופל: שלום ללואיס
המשחק נגד מלטה היה פשוט קשה לצפיה. איך אפשר לראות משחק כזה שבו המאמן הלאומי שלכם הופך את מקצוע האימון לבדיחה עצובה. מזל, שדני קושמרו בישר לעם ישראל שגלעד שליט בדרך הביתה וגרם לנו לקפוץ משמחה
לואיס פרננדס, אתמול במלטה. שמחה כפולה צילום: רויטרס
ביטון הוא היום אחד מנערי הזהב של הכדורגל הישראלי. תענוג לראות אותו עושה סדר במשחק של אשדוד. עכשיו לך תתמודד שוב (ושוב(... עם הקפריזות של הליצן הצרפתי.
ואז הגיע הטלפון. תעבור דחוף לערוץ .2 מה קרה, אשר? אל תשאל שאלות, תעביר דחוף. חשבתי שאולי אני על הערוץ הלא נכון, ובערוץ השני מלטה לא רק שהשוותה אלא גם עלתה ליתרון.
ואז דני קושמרו מבשר לעם ישראל שגלעד שליט בדרך הביתה. אז בוא נאמר זאת כך, דני: זה היה הדבר הטוב שיכול לקרות לכל אזרח ישראלי. בעבורי השמחה והאושר היו כפולים ומכופלים.
עוד מעט נחבק את גלעד ולמשחק במלטה אין צורך דחוף לחזור. מה כבר יכול להיות שם. את טיפת החשק האחרונה פרננדס הרי הוציא ממך. זפזפתי. מלטה וישראל כבר בדקה ה.85- עדיין 0-1 לאחר שיתוף פעולה מרשים בין רפאלוב לשוער המלטזי העליז.
השעה כבר קרוב לתשע, כבר מאוחר עבור שלמה שרף. בינתיים גיליתי שוורמוט חי וקיים. כשהוא לא משחק כבר חצי שנה בגרמניה הוא משחק בנבחרת, וכאשר הוא היה השחקן הטוב בישראל לא היה לו מקום בסגל הרחב שכלל 70 שחקנים. ואז, לפני ששרף נרדם ומתחיל לנחור לנו, הוא מתעורר ויורה את משפט המחץ: לא ראיתי מהנבחרת שום דבר טוב ורציני.
והמשפט הזה מצטרף, פלוס מינוס, למשפט
שהמאמן הלאומי לשעבר אמר בתחילת המשחק: פרננדס נכשל לא רק במבחן התוצאה אלא גם כי הוא לא הצליח להחדיר שיטת משחק. וזה כבר היה יותר מדי טוב מכדי שיהיה אמיתי. כי אז נזכרתי לא רק בימיו הגלוריוזים של שרף בנבחרת, אלא בעיקר בדבריו של קהלת, שהתפייט ואמר שמה שהיה הוא שיהיה, ומה שנעשה הוא שייעשה, ואין חדש תחת השמש.
וקהלת זה קהלת. נכון, שליימל?
אקו"ם