העבודה נאבקת על זכות הקיום
המשבר בעבודה עמוק, ואולי אף חסר תקדים, מפני שהוא מנקז לתוכו שאלות קיום והתנהגות היסטוריות של המפלגה
פרופיל אופיר פינס, אהוד ברק
"אנחנו באמצע טרגדיה", הוא אמר. "אנשים קוברים את העבודה כדי לממש את האינטרסים שלהם. זה ביזיון. אמרתי לברק. בוא נלך לאופוזיציה. נשקם את הכל. בוא תבנה הכל מחדש. הוא העדיף להפוך את המפלגה לסחבה. אי אפשר לשרוד את המשבר הזה".
המשבר בעבודה עמוק, אולי חסר תקדים, מפני שהוא מנקז לתוכו שאלות קיום והתנהגות היסטוריות. זו לא רק שאלת ההצטרפות לממשלה של נתניהו, זוהי הכרעה בין אלה שחושבים שאין יותר זכות קיום למפלגה אחרי שקיבלה 13 מנדטים, והיא צריכה להמשיך ולהיטמע בכל ממשלה, ולהשפיע כמיטב יכולתה.
מצד שני, עומדים המתנגדים שמבקשים להפסיק את הטשטוש, לחדד את הזהות, ליצור מחדש גוף עצמאי, באופוזיציה. זהו מאבק בין אלה שחושבים שהעבודה היא נחלת העבר, ובין מי שמשוכנע שיש לה עתיד, והיא יכולה להציג אלטרנטיבה ולהוביל את המדינה. שתי העמדות לגיטימיות.
דרך עקומה ומכוערת
פינס צודק: הקרע לא ניתן לאיחוי. לא משנה מה יהיו תוצאות ההצבעה, בעבודה יש פילוג דה-פקטו. אהוד ברק לא יישאר כנראה היו"ר אם יפסיד, ואז ייקח את שותפיו הטבעיים פואד בן-אליעזר, שלום שמחון ושות' וינסה לפלס את דרכו לממשלה.
אם ברק ינצח, המתנגדים יצטרפו לשורות האופוזיציה בכנסת. העבודה תתחלק לשתי סיעות ואולי יותר, סיעה ברק וסיעת ברוורמן-פינס-כבל-יחימוביץ שיתעמתו זו בזו.
מה שמחריף את הקרע הוא הסגנון. השאלות שעומדות על הפרק הן כבדות
משקל, ויכלו להפוך למאבק אידיאולוגי בין שתי תפיסות עולם. זה לא קורה כי הדרך עקומה ומכוערת. יו"ר העבודה החדיר לתרבות הפוליטית בשבועות האחרונים הרבה שקר והטעייה.
אהוד אולמרט, שברק סילק אותו מתפקידו אחרי שהסתבך בפרשיות שחיתות ומוסר לכאורה יכול לקחת אצלו כמה שיעורים בתחבולה ומניפולציה מפוארות. יש לברק סיכוי מסוים לנצח בוועידה, בעזרת הגנטיקה האנטי-אופוזיציונית של חברי מרכז העבודה, אבל מה שיישאר לו ביד זו מפלגת שברים.