פרויקט ההזנה בבתי הספר: מפעל כושל וילדים רעבים
מפעל ההזנה אמור להשביע 200 אלף תלמידים ברחבי הארץ, אולם בשל קשיים תקציביים הוא מספק ארוחה חמה ל-120 אלף ילדים בלבד, וכל השאר לומדים על בטן ריקה. החדשות הרעות: הם ימשיכו ללמוד רעבים גם בשנת הלימודים הבאה
דוח מבקר המדינה שפורסם בשבוע שעבר קבע כי מפעל ההזנה סובל מכשלים חמורים. החוק אמור לחול רק על מי שלומדים יום לימודים ארוך, ורק למשך ארבעה ימים בשבוע. עבור כל השאר, גם אלה הלומדים עד 14:30, המדינה לא מספקת פתרון, גם אם הם באים מבתים עניים.
יותר מכך, בכתבה שפורסמה במעריב בתחילת שנת הלימודים הוערך כי מספר התלמידים הרעבים הוא חצי מיליון. החוק קובע כי על משרד החינוך והרשויות המקומיות לספק ארוחה חמה ל-200 אלף תלמידים הלומדים במסגרת יום לימודים ארוך. בפועל הפרויקט מספק ארוחות חמות ל-90 אלף תלמידים ול-30 אלף ילדי גנים בלבד.
כמו תמיד, הסיבות הן מחסור בתקציב. מימון הפרויקט מתחלק בין משרד החינוך (110 מיליון שקל), תרומות קרן סקט"א רש"י, התומכת ברווחה (כ-15 מיליון שקל), הרשויות המקומיות וההורים (45 מיליון שקל).
אלא שהרשויות המקומיות החלשות, שבהן מספר הילדים הזקוקים למפעל ההזנה הוא הגדול ביותר, מתקשות במימון חלקן בפרויקט, וגם להורים קשה לתת את חלקם, הנע בין חצי שקל ל-5 שקלים ביום לכל ילד. במשפחות מרובות ילדים גם הסכומים הללו מהווים מכשול.
ב"מוקד לביטחון תזונתי", המבצע מחקרים ומקדם מאבקים לאספקת תזונה נאותה, טוענים כי כיוון הפעולה של מפעל ההזנה
"הוא צריך להיות מבוסס על ספקים בינוניים וקטנים יותר בתוך הקהילות, עם אפשרות להעסיק אנשים שאין להם עבודה, כמו נשים חד-הוריות, ולהיות בפיקוח משרד הבריאות. יש לבחון את האפשרות לחזור לבישול בתוך בתי ספר, כמו שהיה נהוג פעם".
ביישוב הבדואי חורה שבדרום מונהג מפעל הזנה שעונה לקריטריונים הללו. במקום חברת קבלן לאספקת מזון, מבשלות תשע מנשות היישוב את האוכל המסופק מדי יום ל-1,500 מילדי המקום. המזון ביתי, ממטעמי המטבח שהתלמידים מכירים ואוהבים.
מדובר ביוזמה של ארגון "אג'יק", מרכז לשוויון, העצמה ושיתוף. לצורך הפרויקט גייס הארגון שני מיליון שקלים מהפדרציה היהודית בניו יורק, מארגון הג'וינט ומשגרירות הולנד. המבשלות הוכשרו בקיבוצים הסמוכים, כרמים ונחל עוז.
הכוונה היא להגיע לייצור של 4,500 מנות ביום, הנדרשות לכל ילדי המקום, ואף לספק מנות לעובדי אזור התעשייה הקרוב. "הנשים שבמפעל עובדות משעה ארבע בבוקר עד הצהריים ומקבלות שכר מינימום", מסביר עטאף אבו-חג'ג', פרויקטור כלכלי בארגון. "יש לנו כוונה להרחיב את הפרויקט גם ליישובים שגב, שלום ורהט".
נא להמתין לטעינת התגובות
