מתייבשים ועוד איך
שאיבת היתר בכינרת פוגעת במערכת האקולוגית. ירידת המפלס לא משפרת את איכות המים. תשובה למשה גופן
הכינרת כמערכת אקולוגית מאבדת מיציבותה עקב הגדלת טווח שינויי המפלס. עקב שאיבות יתר, טווח שינויי המפלס עלה בהדרגה והגיע בעשור האחרון לשישה מטרים. זה טווח שהמערכת האקולוגית אינה ערוכה לו. במצב של יציבות מופחתת הרכב המינים באגם משתנה, נעלמים מינים רגישים ופולשים לאגם מינים שלא היו בו בעבר, חלקם מתבייתים וגורמים לשינויים במארג המזון שאת תוצאותיהם לא ניתן לחזות מראש.
אמנם נכונה הטענה שבשנים שחונות כמות חומרי הדשן שנכנסים לאגם פחותה מזו שבשנים גשומות. אבל במפלסים יורדים מתחזקים תהליכי המיחזור הפנימי של חומרי דשן מקרקעית האגם. נתוני ניטור הכינרת מראים שאמנם בשנים שחונות ריכוזי חומרי הדשן נוטים להיות לא גבוהים במיוחד, אך אין הפחתה משמעותית בייצור הראשוני, בריכוזי הכלורופיל, בביומסה האצתית-כולם מאפיינים חשובים של איכות מים.
איכות מי הכינרת נקבעת לא רק על ידי ריכוז חומרי הדשן
במים, אלא על ידי מכלול של גורמים. בין גורמים אלו, המליחות ואחוז האצות הכחוליות מסך הביומסה האצתית נמצאו כגורמים המשפיעים ביותר על איכות המים בעשור האחרון, בעוד שלריכוז חומרי הדשן הייתה השפעה שולית בלבד.
המעבדה לחקר הכנרת פיתחה אינדקס לאיכות מי הכנרת הנמדד מדי חודש בחודשו. אינדקס זה נמצא במתאם ישיר עם מפלס הכינרת: בממוצע, ככל שהמפלס יורד איכות המים יורדת, בסתירה לטענתו של משה גופן. מודל אקולוגי שהותאם לכינרת חוזה גם הוא שבמפלסים נמוכים איכות המים המשוקללת תפחת, בעיקר עקב התפתחות מואצת של אצות כחוליות.
דבריי אלו משקפים את עמדתם של 11 חוקרי המעבדה לחקר הכינרת, של חוקרי הכינרת בחברת מקורות ושל אקולוגים רבים העוסקים בחקר הכינרת באוניברסיטאות השונות.
לכן, הטענה שקמפיין החיסכון במים של רשות המים הוא "מסע הפחדות היסטרי" אינה במקום, וזוהי השמצה פרועה לכתוב שרשות המים מוליכה את הציבור שולל. יש להגביר את החיסכון במים בשנים הקרובות עד שתוגדל משמעותית כמות המים הזמינה מהתפלה ויופחת הצורך בשאיבה מהכינרת. הכינרת באמת מתייבשת ובאמת ניצבת בפני סכנה אקולוגית.
הכותבת היא מנהלת המעבדה לחקר הכינרת, חקר ימים ואגמים לישראל
נא להמתין לטעינת התגובות
