קציר היה שונה מכל הנשיאים האחרים
הנשיא הרביעי, אפרים קציר, שהלך ביום שבת האחרון לעולמו, היה שונה. הוא העדיף את המדע על פני השררה
הוא אהב תמיד לספר מה שאמר לו הנשיא הראשון חיים וייצמן, מדען בעל שם אף הוא: "איש צעיר, אתה תהיה מלומד טוב. אבל אני מזהיר אותך, אל תתערב בפוליטיקה. אחרת יהיה סופך כסופי". קציר לא התערב, אבל זה לא עזר לו. גולדה לחצה והוא נכנע ונבחר לנשיאות.
בריאיון שערכתי איתו ערב ראש השנה תשמ"ט (1988), כעשור אחרי תום נשיאותו, אמר: "אני בן דור שחונך על אידיאלים ושהחלום היהודי על עצמאות ממלכתית היה בעיניו חשוב מכל. הנשיאות הייתה שליחות מעניינת. זה פגע בעבודתי המדעית, אבל העשיר את חיי. עם זאת, החלטתי לפרוש אחרי קדנציה אחת, אחרת הייתי אבוד למדע".
כמה חודשים לאחר שנבחר, פרצה מלחמת יום הכיפורים, והנשיא קציר פלט את האמירה "כולנו אשמים". גם 15 שנים אחר כך, אזכורה באותו ריאיון הוציא אותו משלוותו, והוא חזר והסביר שלא התכוון לומר שכולנו אשמים באותו מחדל, אלא שכולנו כחברה לא חוללנו פה את מה שבכוחנו לחולל.
שאלה נוספת שהקפיצה אותו נגעה לחנינה שהעניק למנכ"ל בנק ארץ ישראל בריטניה יהושע בן ציון, שהורשע בגניבה של כ-40 מיליון דולר ונדון ל-12 שנות מאסר. החנינה שקיצרה את המאסר לשלוש שנים, ניתנה על סמך חוות דעת רפואיות שהאיש חולה ונשקפת סכנה לחייו בכלא. בן ציון חי ותפקד בעת הריאיון (ועוד שנים לאחר מכן), וכששאלתי על כך את קציר, התקצף והטיח: "אז הוא חי! מה רוצים, שאלך ואהרוג אותו?!".
מדען דגול ואיש חכם
עשר שנים אחרי שהשתחרר מכבלי הנשיאות, הרשה לעצמו קציר לחשוף גם את דעותיו: "הרעיון שנשלוט על יו"ש ועזה אינו קוסם לי", אמר. "לא נוכל להחזיק את תושביהן כאזרחים ממדרגה שנייה וניהפך למדינה דו לאומית. אני מודה שכאשר בגין הציג לפני את תוכנית האוטונומיה שלו, היא נראתה לי מאוד.
"אך כל זמן שאש"ף אינו משנה את דעותיו, הוא אינו פרטנר למו"מ. אם תקום לו מנהיגות שתכיר בישראל ותחדל מהטרור, צריך לדבר איתה. ברור שבמשא ומתן נצטרך לוותר על תחומים מסוימים, אך מה שלא יקום בשטחים, אוטונומיה או מדינה - צבא לא יהיה שם".
קציר המפא"יניק הרעיף בריאיון שבחים על מנחם בגין וכינה אותו "מנהיג יהודי מרשים". ואז חשף כי בשלב מסוים, כשמצב בריאותו של ראש הממשלה
נראה לקוי ביותר, פנה לרופאיו. "אמרתי להם שאיני מבקש לחטט במצבו הבריאותי, אך כנשיא עליי לדעת אם שיקול דעתו ויכולת התפקוד שלו לא השתבשו. הם הסבירו לי את מצבו והבטיחו לי ששיקול דעתו לא נפגע", סיפר.
קציר, מדען דגול ואיש חכם, היה אדם צנוע. כבוד וגינוני גדולה היו רחוקים ממנו. הריאיון איתו נערך בביתו שבמכון ויצמן, שנעדר כל סממני שררה. על דירת שרד ושתי מזכירות שהגיעו לו ויתר. הוא עצמו שימש את האורח. כשדיבר על עניינים מדעיים, זרח. העדפתו את המדע על השררה הייתה ברורה. הוא ביטא אותה בסיום הריאיון במאמר חז"ל, הראוי עוד יותר לסיום מאמר לזכרו: "חכם קודם למלך ישראל. חכם שמת, אין לנו כיוצא בו. מלך ישראל שמת, כל ישראל ראויים למלכות".
נא להמתין לטעינת התגובות
