מין טבעי: כשכלב אוהב כלבה
חיבור רומנטי בין כלבים יכול להימשך 20 דקות. רצוי להביא את הנקבה אל הטריטוריה של הזכר ולערוך ביניהם לפחות שני מפגשים. ד"ר סמדר טל מסבירה. שיחות על ארבע
לנקבות בוגרות מינית יש עונת ייחום. זהו הזמן בו הן מבייצות, מוכנות לקבל זכרים, ויכולות להיכנס להיריון. תקופה כזו קיימת אצל הנקבה בכל 4 עד 12 חודשים. הממוצע הינו שתי תקופות ייחום בשנה. תקופת הייחום נמשכת כשלושה שבועות בממוצע. ניתן לחלק את תקופת הייחום לשלושה חלקים, כאשר אורכה של כל אחת מהן כשבוע ימים:
שבוע 1 (Proestrus): השופכה של הנקבה מתנפחת ומפרישה דם וריחות, אשר מושכים מאוד את הכלבים הזכרים לסביבת הנקבה המיוחמת. לנקבות עלולים להיות מצבי רוח משתנים בין דרישת תשומת לב לבין עצבנות ונשכנות, והן נראות כנהנות מלהתגרות מינית בזכרים שסביבן. הן מרימות
שבוע 2 (Estrus): בשבוע זה, מצויה הנקבה בייחום מלא, השופכה שלה עדיין נפוחה, אולם ההפרשות הווגינאליות פוסקות לאיטן (בקרב רוב הכלבות). היא מבייצת, ובדרך כלל נותנת לזכר, לעתים אף לכל זכר, ולכל הזכרים, לעלות עליה! בהנחה שלא קיימות בעיות מיוחדות, סביר להניח שהיא תיכנס להיריון בזמן זה. ייתכן גם מצב בו היא תיכנס להיריון ממספר זכרים, כלומר לכל גור יכול להיות אבא אחר. תקופה זו עשויה להיות ארוכה או קצרה משבוע ימים.
שבוע 3 (Diestrus): במהלך התקופה האחרונה של הייחום, הנקבה כבר בייצה ומאבדת עניין בסקס, אולם הזכרים עדיין נחושים ועקביים בחיזור אחריה. לא סביר כי בתקופה זו היא תיתן לזכר לעלות עליה, ובהרבעה בכוח, קיימת סבירות נמוכה יותר לכניסה להיריון.
בניגוד לסקס אצל חתולים, שהינו אקט חפוז, הכלבים לוקחים את הזמן, וכאשר הזכר חודר בהצלחה אל הנקבה (אצל זכר לא מנוסה, הדבר עלול לקחת זמן, וייתכן שהוא אפילו יזדקק לעזרת אנשים), קיימת בבסיס הפין שלו רקמה, אשר מתנפחת, ונועלת אותו בתוך הנרתיק של הנקבה.
בכדי שיהיה לו יותר נוח, עושה הזכר "צעד ריקוד" קטן, ומעביר את רגלו מעל לגב הנקבה, ולבסוף נעמד עם הפנים נגד כיוון הנקבה - ישבן לישבן. מצב זה נקרא "חיבור" (tie) ובדרך כלל נמשך בין 3 ל- 20 דקות. לזכר ולנקבה, בדרך כלל, תהיה הבעת פנים "מיוחדת". באם אתם מוצאים זוג כלבים בחיבור, לא כדאי לנסות להפרידם פיזית, על מנת לא לגרום להם חבלות גופניות. ניתן לשפוך עליהם מים קרים, בכדי למנוע היריון לא רצוי, אולם בדרך כלל יהיה הדבר מאוחר מדי.
אם הכלבה נמצאת בייחום ארוך מהרגיל, או בהיריון מדומה (מצב הורמונאלי לאחר ייחום, שמדמה היריון, כולל חלב בפטמות ועוד) למעלה מ-70 ימים, רצוי לבדוק את מהות הבעיה במרפאה הווטרינרית. דלקות רחם (בייחוד לאחר הפלה או המלטה), דלקות שתן, או כל דלקת באיברים, הקשורים למערכת הרבייה וסביבם, הינן נפוצות.
דלקות רחם הינן מצב מסכן חיים אצל הכלבה. בקרב כלבים קיימת גם מחלת רבייה, שהינה חשובה מאוד ונקראת ברוצלוזיס (canine brucellosis) . בדרך כלל, המחלה אסימפטומטית בקרב כלבים בוגרים, אולם אם אחד מהכלבים (הזכר או הנקבה) הינם נשאים של המחלה, קיים סיכון גבוה לעקרות והפלות. מגדלים רציניים דורשים שגם הזכר וגם הנקבה ייבדקו לפני הרבעה, בייחוד כאשר הם מיובאים מחו"ל.
בזמן ייחום, לא מומלץ כלל לעקר כלבה. הרחם והשחלות בזמן ייחום גדולים ומלאים בכלי דם גדולים. מצב זה גורם להם להיות פריכים ומדממים בקלות רבה. כאשר הכלבה אינה בייחום, קל יותר להסיר את מערכת המין עם דימום מינימאלי ונזק מינימאלי לרקמות. בכדי למנוע סיבוכים, ואף תמותה, רצוי לתכנן מראש ולעקר כלבות לא בזמן ייחום.
◄רצוי להביא את הנקבה אל הטריטוריה של הזכר, שכן בסביבתו הזכר מרגיש בטוח יותר. זכר?! חסר בטחון עצמי?! כן! מסתבר, שזכרים מסוימים, בייחוד הבתולים וחסרי הניסיון שביניהם, מראים חוסר בטחון בנוכחות נקבה דורשת ודומיננטית.
◄רצוי להפגיש את הנקבה עם הזכר החל מתחילת השבוע השני לייחום. אם הם מזדווגים בתוך שעה לערך, יש לרשום את התאריך בלוח השנה כהרבעה הראשונה. אם הם אינם מזדווגים, הפגישו ביניהם יום או יומיים לאחר המפגש הראשון, ונסו שוב לזווגם. בכדי שתקבלו סיכוי מקסימאלי להיריון, רצוי לזווג את הכלבים לפחות פעמיים.
◄אם הכלבים מסרבים להזדווג, רצוי לשקול הבאת זכר אחר, ובאם הנקבה מתחילה להיות עייפה ולהשמין מעט, רצוי לערוך ביקור במרפאה הוטרינרית, על מנת לאשש את קיום ההיריון.
◄ אם הרבעת שני כלבים ספציפיים חשובה לכם, והיו בעיות קודמות בהרבעות עם אחד מהפרטנרים, ניתן לערוך בדיקה לאבחון מקור הבעיות ולפתרונן. לעתים, נזקקים להזרעה מלאכותית, במקרים בהם לא ניתן בשום אופן באופן טבעי.
הכותבת הינה וטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר טל? פנו אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
