נתיב תחבורה ציבורית במקום רכבת לירושלים
במקום קו רכבת לירושלים, בתוואי כזה או אחר, יש להקצות נתיב לאוטובוסים בלבד. הנסיעה תתקצר ל-35 דקות, כמעט כמו זמן הנסיעה ברכבת העתידית, שתקועה בתחנה לעוד שנים רבות
במקרה הזה שווה לתהות האם בכלל אלו שתי האפשרויות היחידות, ואולי יש אפשרות נוספת שהיא כפירה ברעיון שמסילת הרכבת חייבת להיסלל. ואולי אפשר לוותר עליה ולפתור את בעיית הנגישות בין תל אביב לירושלים בצורה מהירה, פשוטה וזולה?
אפשרות כזו אכן קיימת, והיא לא מסובכת, פחות יקרה וקלה, יחסית, ליישום. מדובר בפתרון שעולה כמה עשרות אלפי שקלים, מיכלית אחת או שתיים של צבע צהוב, שיהפכו את אחד הנתיבים לירושלים לנתיב תחבורה ציבורית (נת"צ).
כבר היום נסיעה ישירה באוטובוס בין תל אביב לירושלים, לא בשעות העמוס, נמשכת כ-45 דקות. להתרשמותי כנוסע באוטובוס הזה, באמצעות נתיב תחבורה ציבורית אפקטיבי אפשר לקצר את זמן זה ל- 35 דקות, גם בשעות העומס. חמש דקות יותר מזמן הנסיעה ברכבת המתוכננת.
ישאלו החכמים, אם נוותר על נתיב בין ירושלים לתל אביב הפקק לא יהיה ארוך יותר? ואני אומר שככל שבתחילת הדרך הפקק יהיה יותר ארוך כך יותר נהגים יבינו שכדאי להם לוותר על הנסיעה ברכבם הפרטי.
לנהגי מכוניות נראה הויתור על נתיב כבלתי נתפס וכפגיעה קשה, אבל אם רוצים לפתור את בעיות התחבורה במדינה קטנה וצפופה לא די בתמריצים לתחבורה ציבורית אלא יש צורך בתמריצים שלילים לשימוש במכונית. כך שיהיה הבדל ברור ומשמעתי לטובת התחבורה הציבורית.
מה הסיכוי שרעיון כזה ימומש? קלוש ביותר. ההצעה המקורית מתמודדת מול אינטרסים כלכליים אדירים של גדולי קבלני התשתית בישראל שהפסידו בשנה האחרונה מיליארדים וזקוקים נואשות שהממשלה תציל אותם באמצעות פרויקטים יקרים ומיותרים כאלו ואחרים.
הקמת נתיב תחבורה ציבורית היא הרבה יותר מסובכת מצביעת הנתיב בצהוב, אבל בכל מקרה מדובר בפתרון שיהיה יותר זול משמעותית, מהיר ליישם וגם הרבה פחות פוגעני בטבע מחלופות הרכבת השונות.