"הפיגוע פוצץ את האשליה"
תהליך ההפרטה המוצלח במצר החל ביום שבו מחבל רצח חמישה מחברי הקיבוץ
בערבו של אותו יום משמח, נכנס מחבל חמוש אל הקיבוץ, השוכן בכניסה הדרומית לוואדי ערה, סמוך לקו הירוק, ורצח חמישה מחבריו. אחד מהם היה מזכיר הקיבוץ, איציק דורי (44), שהוביל באותם ימים את תהליך ההפרטה. הקיבוץ, המאוכלס ברובו בעולים מדרום אמריקה, התקשה להתמודד עם האסון.
"יומיים לפני הפיגוע, עשינו הצבעה על ההפרטה ורוב החברים דחו אותה", אומר מזכיר הקיבוץ היוצא דב אביטל, שנכנס לנעליו של דורי. "לפני שבע שנים מצר היה בפשיטת רגל כלכלית, תקוע בלי חברים צעירים ובלי פנסיה. כשנכנסתי לתפקיד הסתכלתי על המספרים וראיתי שנולד רק תינוק אחד בשנה. זה היה אור אדום. הפיגוע ניפץ את האשליה שהדו קיום יגן עלינו מהטירוף הזה, פוצץ
לנו את כל הערכים מול העיניים. אבל מה שקרה זה שהחברים ראו את התהום ובמקום להגיד שאנחנו מסכנים, תפסנו את עצמנו בידיים והחלטנו לעצב את עתידנו. לבחור בחיים. הרגשנו שלהתמוטט כלכלית פירושו לתת פרס למרצחים".
שנתיים לאחר הפיגוע ההפרטה עברה ברוב של 94 אחוז. שלוש שנים נוספות עברו עד שהתהליך הושלם. "הרבה קיבוצים צחקו עלינו, היום כולם מקנאים שהגענו לכאלה הסכמות", אומר אביטל בגאווה. "בכיס של החבר ובבית של החבר לא מתערבים. הקיבוץ קיים מהדלת החוצה. עכשיו לכל אחד יש תמריץ להרוויח יותר ולעבוד קשה יותר".
הבעיה הבוערת ביותר שאיתה מתמודד הקיבוץ היא חניה: פשוט אין מקום לכל המכוניות החדשות שהצטרפו. לזכר ימים עברו, החליטו החברים לממן צי קטן של מכוניות שיהיו בבעלות הקיבוץ ויעמדו לרשותם של חברים שאין בידם משגת לרכוש רכב פרטי. "מצר זה די חור, וכדי שחבר יוכל להתנהל כמו בן אדם ולא להיגרר באוטובוסים, החברים החליטו בעצמם לממן את זה".
יש משהו שאתה מתגעגע אליו בקיבוץ הישן?
"יש הרבה דברים שהיו יפים בחלום, אבל התנועה איבדה הרבה בגלל הנוקשות שלנו וחוסר יכולת להבין את המקום של החריג, של השונה. השטאנץ היה נוח, ואני מודה שהזדהיתי איתו, אבל שילמנו במחיר של אנשים שעזבו כמו מוזיקאים, אמנים, סופרים. אני מצטער, אבל לא חייבים תמיד להוציא בוץ מהאדמה. מייסדי מצר הם בני טובים מבתים בורגניים שהרסו את הגב שלהם כדי לשבור סלעים ולבנות כאן בית. זה לא אומר שהנכדים שלהם צריכים לעשות אותו דבר. מבחינתי, אנחנו בונים קומה אחר קומה. המרתף הוא היסודות. ונכון, קומת גג הרבה יותר זוהרת ונוצצת, אבל זה לא אומר שאני חייב כל החיים לגור במרתף".
נא להמתין לטעינת התגובות
