גירוש רגיש? יחידת ההגירה החדשה מדברת על הומניזם
המאבק של מדינת ישראל בעובדים הזרים משנה כיוון: את משטרת ההגירה שספגה ביקורת חריפה תחליף בקרוב יחידה אזרחית שמקווה להפיק לקחים. כתב מעריב ביקר בקורס ההכשרה הראשון וניסה להבין מה גרם לחניכים לקחת על עצמם תפקיד כה שנוי במחלוקת ואם באמת צפויה כאן מהפכה
האוכלוסייה באזור התחנה המרכזית הישנה מורכבת בעיקר ממהגרי עבודה ופליטים ממדינות אפריקה, מזרח אסיה ומזרח אירופה - גברים, נשים וטף, שהגיעו לישראל בתקווה למצוא חיים טובים יותר מאלה שבמולדתם, או לפחות פרנסה טובה יותר שבעזרתה יוכלו לעזור לבני משפחתם שנותרו מאחור. ביניהם יש גם נשים שהוברחו לכאן ממדינות חבר העמים על מנת לעסוק בזנות, לפעמים בלי לדעת שלשם כך הן מגיעות. סביר להניח שלא למציאות הזו הם ציפו כשיצאו אל המסע לישראל.
ההחלטה על הקמת היחידה החדשה לאכיפת חוקי ההגירה התקבלה עוד על ידי ממשלת אולמרט. היחידה, שתחליף את משטרת ההגירה שעומדת בפני פירוק, היא גוף אזרחי שיהיה כפוף לרשות האוכלוסין וההגירה במשרד הפנים. עם זאת, הפקחים שיפעלו במסגרתה יהיו בעלי סמכויות אכיפה חלקיות כמו של שוטרים ויעבדו בצמוד למשטרה. עוד הוחלט כי גם פעילויות של משרדי ממשלה אחרים, הקשורות לענייני הגירה ומהגרי עבודה, ביניהם משרד התמ"ת, יוכפפו ליחידה החדשה.
עם זאת, האחראי לפעולת היחידה חדשה הוא פנים מוכרות בתחום אכיפת חוקי ההגירה. בראש "הרשות למינהל אוכלוסין, הגירה וביקורת גבולות", הגוף החדש שהוקם במשרד הפנים ושלו תהיה כפופה היחידה, יעמוד ניצב בדימוס יעקב גנות - מי שהיה מפקדה הראשון של משטרת ההגירה לפני כעשור. את משטרת ההגירה הקים גנות בתוך חודשים ספורים, תוך גיוס תקציבים וכוח אדם מהמשטרה הכחולה וממשמר הגבול ועשרות אזרחים צעירים כשוטרים.
בפרק זמן של פחות משנה וחצי עצרה וגירשה משטרת ההגירה עשרות אלפי מהגרי עבודה ועוררה ויכוח ציבורי נוקב לגבי שיטות הפעולה שלה, שפעמים רבות היו אלימות ביותר. לאחר כשנתיים עזב גנות את משטרת ההגירה ועבר לשמש כנציב השב"ס. עכשיו הוא חוזר לשם בתקווה להמציא את הגלגל מחדש ולבצע את אחד התפקידים כפויי הטובה ביותר שקיימים.
"כבר בתחילת המיונים חיפשנו מבין אלפי הפונים את החבר'ה שרואים במשימה שליחות, ולא רק מחפשים מקום עבודה", אומר אל"מ במיל' ציקי סלע, מפקד יחידת האכיפה החדשה. "המוטו של היחידה הוא נחישות, אמונה, נמרצות - אבל כמובן גם רגישות. באוזני האנשים שלנו אנחנו מצטטים את דבריו של דוד בן-גוריון: 'מדינת ישראל תיבחן בצדקתה ובכוחה'". בכיר ביחידה מוסיף: "החלטנו שמרבית המגויסים יהיו אזרחים ולא שוטרים. שוטר באופיו רואה את הדברים אחרת מאשר אזרח".
גם גלעד מעודה, בן 28 מרעננה, שהגיע לקורס אחרי שעבד בעיריית רמת השרון, יודע שזה לא עומד להיות קל, אבל מדגיש כי היחס הוא הדבר הכי חשוב. "אנחנו לא מתעסקים עם פושעים ולא עם עבריינים. כולנו יודעים שאנחנו מתעסקים בעצם עם בני אדם שלא שפר מזלם, לכן אנחנו חייבים לעבוד בצורה מאוד זהירה, נבונה והכי הוגנת שיש. הקוד האתי שלנו הוא בראש ובראשונה כבוד האדם", אמר והוסיף: "האנשים שאותם אנחנו אמורים להרחיק הם אנשים תמימים שהגיעו לכאן לחפש עבודה, לא להפר חוק. הם שומרים על ההורים שלנו, הזקוקים למטפלים סיעודיים, ובונים בתים עבורנו".
חניכה נוספת, מאיה שלוש, בת 26 מחיפה, מספרת על הערכים ההומניים שהנחילו להם בקורס. "הבהירו לנו שאת העבודה הזאת אנחנו
על פי הערכות משרד הפנים ורשות ההגירה והאוכלוסין, מספר השוהים הבלתי חוקיים בישראל נע כיום בין 250 ל-300 אלף איש. "אנחנו מדברים על עובדים זרים שאשרת העבודה שלהם פגה והם עדיין בישראל, על תיירים שנכנסו ולא יצאו, ועל כ-24 אלף מסתננים שנכנסו לישראל והגישו בקשה להכיר בהם כפליטים, אך בפועל רובם לא קיבל מעמד של פליטים מנציב הפליטים של האו"ם", אומר סלע.
היחידה החדשה שסלע עומד בראשה מונה 200 פקחים, מתוכם 175 אנשי שטח והיתר בתפקידי ניהול ומטה. "לצד לימוד התפקיד בהכשרות המבצעיות הקדשנו תכנים של מוח רשת ותכנים הקשורים ברגישויות שהפקח צריך להיות ניחן בהן כשהוא יוצא לשטח. כך, למשל, לקחנו את כל החניכים למוזיאון הפלמ"ח, יד ושם, מוזיאון מנחם בגין, כל חניך צפה באחת משתי ההצגות: "תפוחים ותמרים במדבר", ו"איש הגשם", וכמובן הם נפגשו עם אנשי ארגוני זכויות אדם ועובדים זרים ושמעו הרצאות מהם כמו גם מאנשי רוח ותקשורת", אומר ציקי ומוסיף: "פיתחנו נהלים ותורת עבודה ללא פגיעה בכבודם של האנשים. לא נעצור אב לעיני בנו הקטן, נפעל נגד מעסיקים בלתי חוקיים, נגד מלינים ומסיעים, ולא רק נגד אותו זר מסכן".
"בשלב הראשון אנחנו נעודד את הזרים הלא חוקיים לצאת מרצון", מסביר גורם בכיר נוסף, "ולא נבצע מעצרים. בשלב השני נפעל במסגרת החוק אלא שאת המעצרים נבצע בפעילות מתוכננת רק לאחר קבלת מידע מודיעיני, נגיע לבתים ונעצור, ולא נתפוס את האדם ברחוב ונעלה אותו על ניידת כפי שהיה בעבר".
בימים האחרונים מסתובבים הפקחים עם אנשי משטרת ההגירה ועוברים חפיפה, ובשבוע הבא תקבל היחידה על עצמה את האחריות. "אני מאמין שכבר ב-1 ביולי נראה את השינוי", אמר בשבוע שעבר השר אהרונוביץ', כשנשאל על ידי אנשי התקשורת מה ניתן לעשות כדי לשנות את המציאות בחצר האחורית של ישראל. "ייקחו מכאן את האנשים לבדיקות לסהרונים (מתקן מעצר לעובדים זרים). מי שנמצא לא חוקי יחל נגדו מיד הליך ההרחקה", אמר השר.
ברשות ההגירה מאמינים כי אנשי היחידה יצליחו לשנות את המציאות החדשה בישראל, אבל הם יודעים היטב כי המבחן הגדול של היחידה החדשה הוא לבצע את המשימה עם אפס תקלות ועם תדח מית חיובית הרבה יותר מזו שזכתה לה יחידת המקור במשטרת ההגירה.
"אין לנו בעיה עם רשות ההגירה שהוקמה, אנחנו חושבים שזה מייעל את המערכת", מסרה סיגל רוזן ממוקד סיוע לעובדים זרים, "הרבה אנשים נעצרו בעבר וגורשו בגלל אי ההתאמה של המחשבים השונים בגלל כל הבירוקרטיה והמשרדים, שלא עדכנו אחד את השני, והיעילות היא לטובת העניין. אני מאוד מקווה שהם אכן ישפרו את השם הרע שיצא, אבל חשוב לזכור שאין דבר כזה גירוש בנועם. זה שקוראים לזה להרחיק ולא לגרש לא הופך את זה לנעים. זאת לא עבודה נעימה, ואין גירוש הומניטרי.
"אנחנו גם חרדים מרשות ההגירה בראשותו של גנות. בתקופה שהקים את מינהלת ההגירה הוא קבע נורמות קשות של אלימות והתעלמות מהחוק. אנחנו מקווים שהדברים ישתנו, אבל שוב, כבר עכשיו מדברים על מעצר קרוב של ילדים. אם 'סיירי ההגירה' החדשים הם אלו שיחליטו אם ילד הולך עם אמא או עם אבא, אנחנו צפויים למראות קשים".
נא להמתין לטעינת התגובות
