קלון על תנאי: הציבור ישפוט את דרעי

יש כשיר ויש ראוי. אלה שני דברים שונים. הקלון המשפטי של אריה דרעי מסתיים בימים אלה. עכשיו צריך לדבר על השלכותיו הציבוריות

סוזי נבות | 16/7/2009 10:15 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בימים אלה מסתיימת תקופת שבע שנות ה"צינון המשפטי" של אריה דרעי. חוק יסוד: הכנסת, וחוק יסוד: הממשלה, מאפשרים למי שהורשע בפלילים להתמודד לכנסת ולהתמנות לשר, בתנאי שחלפו שבע שנים מיום שסיים לרצות את עונשו (בעבירה שיש עימה קלון‭.(‬ "מבחן שבע השנים" הוא מבחן כשירות "טכני" באופיו.

עם זאת, מערכת המשפט הישראלית לא הסתפקה בכשירות פורמלית בכל הנוגע לכהונת שרים ובעלי תפקידים בכירים בשירות הציבורי (להבדיל מחברי כנסת‭.(‬ כך למשל, מבחינה פורמלית ועל פי נוסח החוק, יכול גם שר שהוגש נגדו כתב אישום להמשיך ולכהן כשר עד להרשעתו. היה זה בית המשפט העליון שקבע עוד בשנות ה-90 שאמון הציבור בממשלה ייפגע אם ימשיך השר החשוד לכהן. ומאז ועד היום זו הנורמה: שר שהוגש נגדו כתב אישום לא יכול להמשיך לכהן.

פסיקת בית המשפט העליון קבעה לאורך השנים כי "כשירות לחוד ושיקול דעת לחוד".‬ הכוונה היא שיש מבחן פורמלי אבל יש גם שיקולים "ערכיים".‬ אין חפיפה בין עמידה בתנאי הכשירות לבין התאמתו של אדם לתפקיד ציבורי.
כשירות פורמלית

יכולתו של אדם לכהן בתפקיד ציבורי תלויה לא רק בכישרונותיו וביכולותיו בלבד, אלא גם בדמותו המוסרית, בטוהר מידותיו ובניקיון כפיו. לכן, ייתכנו מצבים בהם יעמוד אדם בתנאי הכשירות למשל לאחר שעברו שבע שנים מיום שסיים לרצות את עונשו - ועדיין תהיה מניעה למנותו לתפקיד ציבורי בכיר, משום הדופי הערכי-מוסרי שהתגלה במעשיו, בייחוד אם ישנה זיקה בין העבירות בהן הורשע לבין אופי המשרה אותה הוא עתיד למלא.

כך למשל, מנע בית המשפט בעבר את מינויו של מי שהיה מעורב בפרשת אוטובוס קו ‭,300‬ גם אם מעולם לא הורשע, מלכהן כראש היחידה ללוחמה בטרור במשרד ראש הממשלה, גם לאחר שעברו 15 שנה מהמעשה. ממעורב אחר בפרשה נמנעה היכולת לכהן כמנכ"ל משרד ממשלתי, למרות שעמד בתנאי הכשירות הפורמלית. בכל מקרה, פסיקה זו לא חלה על מי שמבקש להיבחר לכנסת. כאן נבחנת הכשירות הפורמלית בלבד.

בפרשת חיים רמון החליט בית המשפט (בדעת רוב) שלא להתערב בהחלטה למנותו לתפקיד שר

בכיר בתום ריצוי העונש. מה שהכריע את הכף במקרה זה הוא כי במעשה העבירה של רמון לא היה קלון. המעשה הפסול נתפס על ידי בית המשפט כ"כשל נקודתי" שאינו משקף דופי מוסרי מובנה. לפני מספר ימים קבעה השופטת ברכה אופיר-תום, בגזר הדין של שר האוצר לשעבר הירשזון, כי "המסר החייב לצאת מבית המשפט בנסיבות עבריינות של אנשי ציבור צריך שיהיה חד ובהיר, ויודיע לכולי עלמא, כי גם איש ציבור רם דרג, המנצל לרעה את מעמדו ואת האמון שניתן בו, צפוי לגינוי והוקעה, לצד עונש מהותי, שאיננו שונה מעונשו של עבריין מן השורה".

המילים "גינוי והוקעה" מתייחסים ליחס שצריכות המערכות הציבורית והפוליטיות לתת למי שהורשע בעבירת שחיתות חמורה. התרבות השלטונית הראויה מחייבת התייחסות גם לקלון ציבורי, זה שאיננו מסתיים בחלוף שבע השנים. כל מקרה חייב להיבחן לפי נסיבות העבירה מחד ואופי התפקיד הציבורי מאידך.  תקופת הקלון המשפטי של דרעי הסתיימה. עכשיו יחל הדיון על הקלון הציבורי.


פרופ' סוזי נבות היא מומחית למשפט חוקתי במסלול האקדמי - המכללה למנהל

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

סוזי נבות

צילום:

מרצה למשפט חוקתי בבית הספר למשפטים המסלול האקדמי המכללה למנהל

לכל הטורים של סוזי נבות

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים