סטנלי פישר: איש העשור בכלכלה הישראלית. פרשנות
למרות שהוא בתפקיד 4 שנים בלבד, נגיד בנק ישראל הצליח להטביע את חותמו יותר מכל קודמיו. פישר הפך למנהיג האמיתי של המשבר הכלכלי האחרון – ובזכות תגובתו המהירה לאירועים, ישראל נפגעה פחות מרוב המדינות האחרות
פרופ' סטנלי פישר הוא נגיד בנק ישראל והאיש החזק ביותר בכלכלה הישראלית - ולא לחינם. פישר הצליח להטביע את חותמו על המשק כפי שאף נגיד לא עשה לפניו, למעט אולי דוד הורוביץ, מייסד הבנק המרכזי, שהגדיר את תפקידו כ"מצפן וכמצפון של המערכת הכלכלית".

פישר - איש העשור שלכם פלאש 90
למרות שהוא ממלא את התפקיד 4 שנים בלבד, פרופ' פישר הוא איש העשור של הכלכלה. לא בגלל היותו שר החוץ הכלכלי הטוב ביותר שלנו, וגם לא בגלל העימותים מול האוצר בנוגע ליישום חוק בנק ישראל (שבסופם כמובן ניצח).
פישר הוא איש העשור של הכלכלה בזכות התנהלותו במשבר הפיננסי שנחת עלינו בשנה שעברה, במהלכו הוא הוכיח כי שהוא לא רק איש של "תיאוריה כלכלית", אלא גם איש מעשה - ושכשצריך הוא יודע להתאים את פעולותיו לנעשה מסביבו, גם אם זה אומר הורדה של הריבית לרמות אפס, במהלך של הפחתתה ב-3.5% תוך שנה.
פישר הבין את מה שרובנו סירבנו להבין: ריבית אפסית היא גלולת המרץ הטובה ביותר לעידוד הצרכן ישראלי לפתוח את הארנק, והעלמת הפאניקה הפיננסית. פישר הוכיח גם כי הוא יודע להתערב בשוק המטבע כדי לסייע לדולר, בתואנה של
הגדלת יתרות מטבע החוץ. הוא גם לא יהסס להתערב בשוק אגרות החוב אם המהלך יתרום לייצוב המשק.
בקיצור, הנגיד החביב אך העקשן הוא איש ביצוע יוצא דופן, שהראה כיצד מיישמים במשק הישראלי את הספר מבוא לכלכלה.
לצורך הטיפול שלו במשבר האחרון הוא גייס את ניסיונו הכלכלי העשיר, ואת התיאוריה שבית היוצר שלה היה המשק האמריקאי. פישר - בדיוק כמו תלמידו לשעבר הנגיד האמריקאי בן ברננקי – הבין מהר מאוד שהמשבר הענק ב-1929 נבע בעיקר מבעיית נזילות חריפה בשווקים הפיננסיים. ופישר נהג בהתאם – והנזיל את הכלכלה הישראלית לדעת.
אך למרות כל התשבוחות, ברור שגם הנגיד שלנו הוא בן אדם – וגם לו היו טעויות. פישר לא תמיד הבין שלצד הנסיעות לכנסים הכלכליים החשובים בחו"ל, יש צורך לטפל גם בבעיית ועד העובדים בבנק המרכזי. פישר גם לא הבין שבעיית השכר בבנק ישראל משליכה לא רק על 700 העובדים בו - אלא גם על המשק כולו.
בשורה התחתונה, קשה להתווכח עם הקביעה שפישר הוא האישיות הכלכלית מספר אחת בישראל. המדד הטוב ביותר לכך, אם תרצו, הוא מדד "התפטרות פישר": במהלך הקדנציה היו מספר מקרים בהם המשך כהונתו עמד על הפרק בגלל משבר כזה או אחר – ובכל אחד מהמקרים הללו הגיבה הבורסה בצורה דומה: ירידות שערים חדות.