עולה יותר: מחיר המים בישראל מהיקרים בעולם
היטל הבצורת והרפורמה הצפויה במחירי המים מעמידים את ישראל בין שלוש המדינות בהן מחיר המים הוא הגבוה ביותר. בינואר השנה רק בגרמניה ובדנמרק ישלמו על המים יותר מאשר בישראל. לפני שתפתחו את הברז תחשבו שוב, אתם עלולים לשלם על מ"ק מים שמונה שקלים
לפי סקר השוואת מחירי מים במדינות השייכות ל-OECD (הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי), שבוצע ע”י חברת NUS - ארצות הברית נמצאת במקום האחרון עם מחיר של 0.66 דולר עבור מ"ק מים, אחריה קנדה עם 0.79 דולר, בשוודיה המחיר הוא 0.86 דולר, דרום אפריקה 0.91 דולר, אוסטרליה דולר אחד, פינלנד 1.03 דולר, איטליה 1.14 דולר, צרפת 1.57 דולר, בלגיה 1.72 דולר, בריטניה 1.9 דולר, גרמניה 2.24 דולר ודנמרק בראש הטבלה עם 2.24 דולר למ"ק מים.
בשנים האחרונות ממוצע צריכת המים הביתית לנפש בארץ מוערכת בכ-200 ליטר לאדם ביום, כשישה מ"ק לחודש. בתחילת שנת 2009 תעריפי המים עמדו על 4.111 ש"ח לשמונה המ"ק הראשונים לנפש בכל חודש ובין חמישה - שבעה שקלים עבור צריכה שעולה על שמונה מ"ק.
באמצע השנה חל היטל על צריכה עודפת לפיו התעריף הבסיסי עד 2.5 מ"ק ראשונים לנפש בכל חודש הוא במחיר ממוצע של ארבעה שקלים. מעל 2.5 מ"ק במחיר של שמונה שקלים וחצי ומעבר לחמישה מ"ק לנפש בחודש במחיר של 20 שקלים. המהלך
מרשות המים נמסר כי לפי שיטת התעריפים החדשה שתכנס לתוקף בתחילת השנה הבאה , 2.5 המ"ק הראשונים של מים לנפש בחודש יהיו במחיר של חמישה שקלים וחצי לפני מע”מ, וכל מ"ק נוסף יהיה במחיר של שמונה שקלים וחצי לפני מע"מ. מה ששוב מציב אותנו בין השלישיה הפותחת של המדינות היקרות בעולם.
ישנן סיבות רבות שעשויות להוביל לתהליכי התייקרות של מחירי המים. למשל המשבר העולמי, הירידה במפלס הכנרת, חמש שנות הבצורת שעברו על מדינת ישראל, מתקני התפלה דשים המוקמים בארץ והתאמת תשתיות.
אבל הסיבה העיקרית שצוינה על ידי רשות המים בדוח הביניים בנושא רפורמת המחירים מחודש נובמבר, היא "העובדה שתעריפי המים והביוב הנוכחיים אינם מבוססי עלות ואינם מכסים את צרכי הפיתוח והתפעול של ספקי המים".
עד לפני כעשור, אספקת המים וסילוק השפכים היה נחלתן של הרשויות המקומיות, שלדברי נציבות המים התרשלו בעבודתן בפיתוח ותחזוקת תשתיות המים והביוב. בכדי לשפר מצב זה, חוקקה הכנסת את חוק תאגידי מים וביוב בהתשס"א-2001 אשר נכנס למלוא התוקף ב-2007, לפיו הועברו תחומים אלו לטיפולם של התאגידים, על מנת ליעל ולמקצע את המשק וליעד את ההכנסות ממתן שירותים אלו להשקעות בתחום וגיוס הון ללא תלות בגורמים ממשלתיים או מוניציפאליים.
לפי חוק התאגידים, הם יהיו כפופים לרשות המים כדי למנוע היווצרות של מונופול. אז כעת בין חברת "מקורות" לבין הברז הביתי שלנו, המים עוברים יד מתווכת נוספת - התאגידים הממשלתיים. בדוח רפורמת המים מצוין כי "במצב הנוכחי תעריפי המים מגלמים בתוכם הפסד מובנה לתאגידים".
סמנכ"ל הכספים של רשות המים, גלעד פרננדס, אומר ש"הייקור במחירי המים נובע ממגוון סיבות, ביניהן כניסתו לפעולה של מתקן ההתפלה בחדרה, הרחבת מתקני התפלה קיימים באשקלון, פלמחים, שורק ואשדוד, השקעות שכר והון, השקעות בתחום מי הקולחין, מתקנים לשפכים, פחת מים וגבייה וכן קמפיינים שהרשות ביצעה במטרה לחתוך את הצריכה. בסופו של תהליך, צרכנים בכל רחבי הארץ ישלמו את אותו המחיר עבור מים, ומה שישתנה זה רק המחיר שכל תאגיד משלם לחברת מקורות".
בהקשר זה נציין ששיטות התמחור הנהוגות בעולם בדרך כלל מגלמות בתוכן את יחסי התשומה-תפוקה של הפקת המים והובלתם אל אזורים שונים, ולא מבוססות על מחיר שרירותי וקבוע עבור כל תושבי המדינה.
לפי דוח ועדת גרונאו, שיסדה את רעיון רפורמת מחירי המים, צפויה התייקרות נוספת במחירי המים. ומרשות המים דווח שמדובר על התייקרות של כ-10% נוספים במחיר כתוצאה משיפורי מערכות התפלה המתוכננות ל-2013.
המחירים עולים, ובזמן שלתעשיינים, לחקלאים, לתאגידי המים, לחברות ההתפלה ולגורמים בעלי אינטרסים נוספים יש מי שיודע ללחוץ על מקבלי ההחלטות, האזרח הקטן נשאר חסר אונים. וחוסר האונים עוד יגדל כשנקבל כולנו את חשבונות המים הראשונים של שנת 2010.
נא להמתין לטעינת התגובות
