הטרנד האורגני כאן, הצרכנים עוד לא
מדוע תעשיית המזון אורגני בישראל עדיין מקרטעת בהשוואה לאירופה ולארצות הברית? הסיבה אינה נעוצה בפערי מחירים ארציים (כי אין כאלה), במחסור בחקלאים אורגנים (אחרת לא היינו היצואנים המובלים) או באכיפת התקן. מדור חדש – הדשא של השכן, עולם ירוק שרואים משם
"מה את אומרת על הפרשי מחירי האורגנים בין הארץ להולנד?", שאלתי מכרה המכורה למזון אורגני, שהתגוררה שם עד לפני כעשור. "כשגרתי בהולנד, האוכל האורגני היה הרבה יותר זול מאשר בישראל. אבל לפי מה שחברים הולנדים מספרים לי, היום המחירים הם אותו הדבר, אפילו יש מוצרים שבארץ זולים יותר", היא מספרת.
"ברוטרדם, פתחו
אוכל אורגני, הוא בריא יותר. ביצור שלו לא משתמשים בכימיקלים, חומרי הדברה, דשנים כימיים, תרופות, הורמונים, חומרים משמרים, צבעי מאכל או כל תוסף סינתטי ותעשייתי אחר. הריסוסים והכימיקלים בהם נעשה שימוש בחקלאות הקונבנציונאלית, אינם רעילים רק עבור בעלי חיים כגון חרקים ומכרסמים, האדמה עצמה ניזוקה ומורעלת מהם.
הסבת הקרקע לחקלאות אורגנית נמשכת לפחות בין שנתיים לשלוש שנים, תלוי בסוג הגידול ותלוי בבדיקות הקרקע. יש קריטריונים וכללים מאוד ברורים של איך השטח שלך הופך לאורגני. במבחן התוצאה הקרקע חייבת להיות נקייה מרעלים, על פי סדרת התקנות האורגניות.
הקרקע היא הבסיס, ואם הקרקע מורעלת או לא נקייה, אז קשה יהיה לעמוד בתקן הנדרש. חקלאים באירופה שרוצים להסב את הקרקע לחקלאות אורגנית, נהנים ממימון כמעט מלא, במשך שלוש השנים הדרושות לכך, על ידי האיחוד האירופי והאו”ם. לאחר מכן, הם אף זוכים לתמריצים וסובסידיות ממשלתיות. מיותר לציין מה גובה המימון או הסיבסוד לו זוכים חקלאים בישראל.
בישראל 4.5% מכלל החקלאות היא אורגנית. מתוכה הרוב, כ- 80%-90%, מיוצא לאירופה. והאחוז הנותר, מתגלגל ומוצא את עצמו על המדפים והמקררים של כשני אחוזים מהאוכלוסייה. לשם השוואה, החקלאות האורגנית בארצות הברית מהווה תשעה אחוזים מכלל החקלאות. ובאירופה 15%.
בגרמניה, שוויץ ודנמרק אחוז הצריכה האורגנית מתוך סך צריכת הפירות והירקות היא כשישה אחוזים, באנגליה חמישה אחוזים ובשוודיה כ-7.5%. במילים אחרות, האירופאים צורכים אחוז גדול יותר של מזון אורגני מתוך סך הצריכה שלהם, מאשר הישראלים.
"הצרכנים הישראלים, הם הרבה יותר חשדנים, למרות שבאופן פרדוקסלי, רמת הבטיחות של השוק האורגני בישראל לא רק שלא פחות גבוהה, אלא בהרבה מובנים הרבה יותר גבוהה מאשר בארצות הברית ובאירופה", מסבירה אורנית רז, מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית בישראל.
לדבריה, בנוסף לתקנות הרגילות, חקלאים אורגנים בישראל חייבים לעבור קורס בחקלאות אורגנית, מעבר לים אין חובה כזאת. "לכן", טוענת רז, "התוצרת הישראלית היא מאוד מבוקשת. כי מעבר לפיקוח של הסטנדרטים הבינלאומיים, לנו יש את התוספת של חובת הקורס".
אולי האקלים הארצישראלי, הוא שמקנה לנו יתרון יחסי בגידולים מסוימים. מדינת ישראל היא מקור הספקה חשוב לאבוקדו, מנגו ותמרים אורגנים, בשוק העולמי. ומעבר לכך ישראל היא יצואנית החוץ-אירופאית, העיקרית לשוק האירופי בירקות אורגנים.
“הפרופיל של החקלאי האורגני הישראלי היום הוא מאוד מגוון. אפשר למצוא המון צעירים, ועוזבי היי-טק. הרבה רוח צעירה, מוטיבציה, תחושת שליחות ויזמות", אומרת רז, רגע לפני שהיא מסיימת איתי את השיחה, כדי לרוץ לטקס סיום של 30 בוגרים נוספים שעברו את ההכשרה בהצלחה ונכנסו למעגל החקלאים האורגנים בישראל.
אז זה לא המחירים, זה לא הכדאיות, וזה גם לא אמון הצרכנים, זה פשוט שאלה של נוחות. אני לא אסע במיוחד לרשת אורגנית או חנות טבע, בשביל לקנות כמה ירקות לסלט. יש לי יום קניות מרוכז אחד בשבוע, אותו אני מבלה בסופר-מרקט שנמצא בהמשך הרחוב, ונראה לי שכמוני גם רוב הצרכנים. אם בין כל ארגזי הירקות והפירות, ובין כל מדפי המוצרים היבשים, החטיפים, הלחמים, מוצרי החלב, הבשרים והעופות, היו גם מוצרים אורגנים, בוודאי שהיינו מעדיפים לקנות אותם.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם