הדשא של השכן: מים אפורים חודרים לאט
ב- 14% ממשקי הבית באריזונה פועלות מערכות לשימוש חוזר במים אפורים. בקפריסין המדינה מסבסדת לאזרחיה את מיחזור המים לשימוש חוזר לצרכיי השקיה. ואפילו בירדן אושר חוק בנושא. ובישראל?

באריזונה, ארצות הברית, נחקק כבר לפני כעשור חוק המעודד את השימוש במים אפורים. לפיו, השימוש במים האפורים ללא טיפול מסיבי מותר בבתים פרטיים. במוסדות ועסקים מותנה השימוש במים אפורים בסטנדרטים מחמירים יותר. ובכל מקרה, ישנה חובת ריקון של המערכת בכל 24 שעות, מחשש להתפתחות רמות של חיידקים מעל המותר.
מאז החלתו באריזונה, אושר החוק בשמונה מדינות נוספות בארצות הברית: איידהו, וושינגטון, טקסס, יוטה, נבאדה, ניו-מקסיקו, דרום דקוטה, וקליפורניה. כיום יותר משבעה אחוזים ממשקי הבית בארה"ב, ו-14% ממשקי הבית באריזונה משתמשים במערכות לשימוש חוזר במים אפורים.
החוק שונה ממדינה למדינה. בוושינגטון ובדרום דקוטה, למשל, הגדרת המים האפורים מסתפקת באימרה שבכל מקרה אין שפכים אפורים כוללים מים שמקורם באסלות. בשאר המדינות הורחב האיסור לכלול גם מים מכיור מטבח וממדיחי כלים, שהם מקור לפסולת אורגנית ולפתוגנים, למשל משטיפה של בשר נע. באיידהו, טקסס, וקליפורניה, אף חלה מגבלה על השימוש במים שכובסו בהם חיתולים.
במספר מדינות נקבע כי במים אפורים לא יכללו מים אליהם הוזרמו חומרים מסוכנים או רעילים. ביוטה וקליפורניה חלה מגבלה מפורשת על הכללתם במים אפורים של שפכים ממעבדות לפיתוח תמונות, וביוטה אף חלה מגבלה של שימוש במים שנוקזו מן הרצפה של חנייה לרכב.
החוק אומץ בשנים האחרונות גם באוסטרליה, יפן, גרמניה, אנגליה ואפילו בירדן ובקפריסין. בקפריסין, בעקבות משבר מים חמור הממשלה החלה לסבסד במאות לירות קפריסאיות (אלפי שקלים) לכל בית אב, את המעבר למערכת של מים אפורים להשקיה והדחת אסלות. גם באוסטרליה הממשלה מעניקה סיבסוד דומה. באירופה דווקא סוגיית המים האפורים היא שולית ואין חקיקה בתחום. כנראה מן הסיבות הברורות - יש להם שפע של מים שפירים.
בישראל אין חקיקה בנוגע למים אפורים, וזאת למרות המחסור הקבוע במים. על פי הערכות, הטמעת מערכות לשימוש במים אפורים בישראל עשויה לחסוך עד כ- 50% מצריכת המים הביתית- כ-360 מיליון קו"ב מים לשנה. כמות חסכון שניתן להשוות לסכום של 1,000 שקל למשפחה בשנה.
אבל מים אפורים זה לא עניין כל כך פשוט. קודם כל צריך לדאוג שהמים יהיו באמת אפורים, ולא שחורים. ישנו גבול דק מאוד שמבחין בין מים הניתנים לשימוש חוזר, לבין מים רעילים. מה גם שהשקיית גינות במים אפורים שמכילים למשל
בדוח מטעם הכנסת הנוגע להסדרת השימוש במים אפורים בחקיקה צוין הקושי לאמוד השפעות ארוכות טווח של זיהום מקורות מים, של פגיעה אפשרית בקרקע ובגידולים, ושל סכנות אפשריות לבריאות הציבור. כל זה עדיין לא שולל את השימוש במים אפורים לשם הדחת אסלות, המהווה נתח גדול מצריכת המים הביתית.