ראשי » ירוק » סביבה

קופנהגן מבפנים ומבחוץ והחזון של תומס פרידמן

העיתונאי זוכה פרס פוליצר מאמין ב"אופטימיזם הטכנולוגי" - תנו לאלפי אנשי תוכנה להמציא את הגוגל הבא ובירוק. וגם למה לא מדברים בוועידה על תרבות הצריכה שלנו?

ועידת קופנהגן היא למעשה בזאר של רעיונות להצלת העולם, כל ארגון או אדם על פי השקפת עולמו. את תומס פרידמן, עיתונאי זוכה פרס הפוליצר פגשתי לאחר הרצאה שלו על עסקים ומשבר האקלים. פרידמן הציג תזה שעל פיה התחום הירוק הוא התחום המתפתח ביותר בעולם העסקים כיום, והוא יקבע מי תישאר בעלת עוצמה כלכלית ומי לא. לטענתו הכניסה של סין אל התחרות לפיתוח טכנולוגיות ירוקות היא הדבר החשוב ביותר שקרה בשנתיים האחרונות, והתוצאה היא שסין כיום כבר מובילה על פני ארצות הברית בתחום הזה. לדעתו אם ארצות הברית לא תתעשת ותעשה מעבר דרסטי למשק ירוק, היא תישאר הרחק מאחור.

שאלתי את פרידמן מה לדעתו מקומה של ישראל במשחק הזה. פרידמן, אשר מכיר היטב את המציאות הפוליטית שלנו, אמר כי ישראל יכולה לעשות הרבה יותר בדומה לארה"ב.

 "אם ישראל מעוניינת להמשיך להוביל בתחום ההיי-טק בעולם, עליה לרכז את המאמצים שלה בקידום מהפכת הטכנולוגיה הירוקה". יותר מזה, לדעתו ישראל יכולה להיות "אור ירוק" לעמים. יש לה את השמש, יש לה את הידע, ויש לה את האנשים בעלי היוזמה המסוגלים לגרום לזה לקרות.

תומס פרידמן מייצג את ה"אופטימיזם הטכנולוגי". כלומר, תנו לאלפי מהנדסים ויזמים מכל העולם להתחרות אחד בשני, והתוצאה תהיה- הגוגל הירוק הבא, והצ'קפוינט הירוק הבא. כל זה טוב ויפה, אולם ישנם קולות הטוענים כי אופטימיזם זה לא יכול להבטיח כי נצא ממשבר האקלים. מדובר לדעתם במשבר ערכי, ולא רק טכנולוגי.

ישנם נושאים שלא נכנסו לבזאר הרעיונות של קופנהגן הרשמית. החל מאתמול (ד') בבוקר נאסר על ארגוני הסביבה מכל העולם להיכנס לאולם הדיונים. הארגונים שהעלו את נושא האקלים על סדר היום, נותרו בחוץ. לכאורה ההכרה במשבר האקלים, מה שהביא אותנו לקופנהגן, הייתה צריכה גם להעלות את המודעות לבעיית צריכת היתר שלנו של משאבי כדור הארץ. שהרי פה קבור הכלב, אם לא היינו צורכים כל כך הרבה מוצרים, הרי שהדרישה לחומרי גלם ולאנרגיה לייצור שלהם הייתה פוחתת.

על שולחן הדיונים קופנהגן עומדים על סדר היום נושאים כגון הפחתת גזי חממה, סחר בפחמן דו-חמצני,  שינוי תמהיל הדלקים לרכב ועוד. אולם יש נושא אחד שלא יוזכר כלל בדיונים - שופינג.
המפגינים

שעומדים מחוץ לוועידה מבקשים לשנות את הערכים שהביאו למשבר האקלים, ולא רק את הטכנולוגיה. השוטרים הדנים עושים את עבודתם נאמנה, ומשאירים את הרעיונות הללו מחוץ לשערי הועידה, ולעתים בצורה אלימה ביותר.

חלק מן המפגינים מעוררים פרובוקציות המצדיקות זאת, אולם רובם הגדול אינו אלים. במובן הזה, קופנהגן היא בזאר רעיונות חלקי. נושאי הקיימות, וביניהם שינוי תרבות הצריכה במערב, וכניסה למודל חדש אשר יאפשר גם למדינות המתפתחות לפתח משק מודרני ללא הרס מה שנותר מהסביבה- לא עולה לדיון. הוועידה האזרחית מתקיימת מחוץ לשערים הנעולים, וייתכן כי רק לאחר שיתמזגו שתי הוועידות הללו- נוכל להבטיח באמת את עתיד הילדים שלנו.

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...