אצלנו בגילדה מרוויחים יפה

איך מרגיש מנהל שפותח תלוש משכורת, כל חודש, ומגלה 800 אלף שקל?

יובל אלבשן | 3/1/2010 5:52 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
בשבוע שעבר פורסם דוח "תמונת מצב חברתית" לשנת 2009-2008 של מרכז אדווה ולפיו נמשך תהליך פעירת הפערים בחברה הישראלית. העשירון העליון, וליתר דיוק האלפיון העליון, וליתר דיוק השפיץ העליון שלו, ממשיך להשמין ולהתעשר, כשכל השאר ממשיכים להפסיד. עד כדי כך ממשיך תהליך ביזת העושר הכללי על ידי אותם מתי מעט, שבשנה האחרונה אותם מתי מעט חמסו לצלחתם קרוב ל-30 אחוז מסך כל ההכנסות של החברה. מדהים.

גם המספרים הבאים מדהימים: לפי אותו דוח, עלות השכר השנתית הממוצעת של מנהל בכיר ב-25 החברות הגדולות בבורסה גדלה בשבעה אחוזים והגיעה ל-9.35 מיליון שקל בשנה. קראתם נכון, קוראים יקרים: חברי גילדת "המנהלים הבכירים" בישראל לקחו הביתה בממוצע סכום של 779 אלף שקל מדי חודש.

קיראו זאת שוב כדי להאמין: מדי חודש הם קיבלו בממוצע קרוב ל-800 אלף שקל, פי 95 מן השכר הממוצע במשק. אלוהים אדירים, האם באמת כשאתה מתעשר באחת והופך לחזק ולשולט אתה מאבד כל בלם מוסרי וערכי?

הבטתי בצילומי פניהם של אותם בכירים שליוו את הפרסומים וניסיתי, באמת ניסיתי, להבין איך זה קורה. איך הכוח הופך אנשים טובים לעיוורים לחוסר ההגינות הבסיסית שבמעשיהם? התקשיתי לדמיין איך ההרגשה לקבל משכורת של מעל תשעה מיליון שקל בשנה. מה התחושה כשאתה פותח את התלוש (אולי אתה לא פותח לבד את התלוש? אולי העוזרים האישיים עושים זאת בשבילך?) ורואה שם משכורות כאלה (אגב, המספר הזה נכנס במשבצת הק ?טנה שבתחתית תלוש המשכורת או שעושים להם תלוש מיוחד? ).

האם זה כל כך מבלבל שאפילו כשאתה בינך לבין עצמך, עומד מול המראה בחדר האמבטיה, למשל, אתה באמת חושב שזה מגיע לך ושזה מוסרי? האם הם באמת ובתמים מאמינים שהם כל כך מוכשרים וכל כך מוצלחים שכל הר השקלים הזה באמת מגיע להם? הם הראשונים לדעת שלא מדובר פה בהמצאה שהם גילו ביכולות רגילות של בני אדם רגילים. האם הם באמת מאמינים שזה מגיע להם בזכות?
כשר אבל מסריח

לא, לא, איני שואל אם זה חוקי. בוודאי שזה חוקי, הרי הם אשר קובעים את החוקים. מי יעז להסתבך עם חברי המועדון הכי חזק פה? גם העתיד של הפוליטיקאים תלוי בהם. לאחר פרישתם, אותם בכירים יקבלו אותם לעבודה ויסייעו להכנסתם לדירקטוריונים. לא במקרה החקיקה שמבקשת להגביל שכר בחברות ציבוריות ונסחרות לא מתקדמת כבר שנים.

לכן, העובדה שזה חוקי לא הופכת את הכסף הזה לכשר וגם העובדה שזה כשר לא עושה את מעשה הביזה הזה לפחות מסריח. בניגוד לאמרה המקובלת שלכסף אין ריח, לכסף הזה יש ריח ועוד איך. הוא ספוג בריח הניצול של עובדים אחרים שמקבלים פחות. פחות ממה שהם צריכים כדי לחיות בכבוד ופחות ממה שמגיע להם על הזיעה שהם מגירים בעבודה קשה.

לו היו אותם מנהלים בכירים פחות תאבי בצע-היו אותם עובדים המכונים "פשוטים" מרוויחים קצת יותר. אין כאן יצירת יש

מאין. מי שלוקח פי 95 מהשכר הממוצע, גוזל את זה ממישהו אחר או מעובדיו או ממשקיעיו. פשוט כפי שזה נקרא.

הסירחון לא נדבק רק לשטרות הכסף שבידי אותם בכירים, אלא באמצעות כל הידיים שנוגעות בהם גם מכתים את החברה כולה. לצערי, אותם מנהלים בכירים הופכים למודל לחיקוי לדור העתיד של החברה.
 
צעירים חולמים להיות כמותם בלי להבין את חוסר המוסריות שטמון בהתנהגות של מי שמרשה לעצמו לחמוס משכורת פי 95 (סליחה שאני חוזר על הנתון הזה, אני פשוט עדיין מתקשה להאמין) משל העובד הממוצע ופי כמה וכמה מהעובדים העניים במשק (חלקם אגב עובדים אצל אותם בכירים: שומרים על משרדיהם ומנקים אותם). חברה שלא מוקיעה התנהגות כזו היא חברה מנוונת במובנים רבים וגם משום כך יש לחזור ולומר בקול רם-משכורות העתק האלה הן בגדר מעשה נבלה ברשות החוק. כשר אבל מסריח.

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

יובל אלבשן

צילום: עינב מורנו

אב במשרה מלאה לשני ילדים מקסימים. בנוסף חבר סגל בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית ופעיל בהנהגת מטה הארגונים החברתיים. חיבר שלושה ספרים על זכויות אדם ומשפטים.

לכל הטורים של יובל אלבשן

עוד ב''דעות''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים