מי מפחד מיאיר לפיד?

הבעיה של כנסת ישראל אינה בעובדה שנבחרו אליה אנשי תקשורת לשעבר. הצרות מתחילות בעילגות הח"כים, בחוסר הנימוס, בקשר הלקוי עם הבוחר ובזיגזוג בין המפלגות

ד''ר יריב בן אליעזר | 20/1/2010 15:12

מחוקקי ישראל נזעקו כדי לבלום את "הסכנה הפרלמנטרית" – יאיר לפיד. כדי לקדם את פני הרעה האפשרית שיאיר לפיד ייכנס לחיים הפוליטיים, הם מציעים להחיל חוק צינון, שנתפר על פי מידותיו של שדר הטלוויזיה הפופולרי.

הנימוק לתפירת חוק הצינון הזה הוא האמונה שהפופולריות של אנשי תקשורת מקנה להם יתרון על "אנשים מן היישוב" בקו הזינוק למירוץ הפוליטי. על פי אותו עיקרון, יש להחיל צינון על ספורטאים, על דוגמניות, על חברי ועד בארגוני פועלים גדולים, או על חברי "מרכז" בעלי השפעה, שמא ייהנו חלילה מיתרון התחלתי בנקודת הזינוק ובקו הסיום.

אולי כדאי להוסיף להצעת חוק הצינון סעיף להעדפה מתקנת, אשר יקנה משקל מיוחד בבחירות לאנשים אפורים ובינוניים, נטולי כריזמה ועילגים. כך יובטח ייצוג הולם לכל "מגזר" באוכלוסייה. השקפה "שוויונית" כזאת עמדה בבסיס החלטתו של הנשיא האמריקני רונלד רייגן, שמינה לבית המשפט העליון אדם שלא הייתה מחלוקת כלשהי בשאלה טיפשותו המובהקת. רייגן תירץ את החלטתו בטיעון שהוגי הצינון הישראלים לא העלו בדעתם. הוא קבע: "בית המשפט העליון צריך לייצג את כל המגזרים באמריקה – ומכיוון, שלא עלינו, יש במדינה גם טיפשים למכביר, מן הראוי שיהיה להם ייצוג גם בבית המשפט".

ניתן להרחיב את מסגרת הצינון, כדי להבטיח שוויון הזדמנויות מרבי בדרך אל בית המחוקקים הישראלי. אפשר לדרוש השכלת מקסימום, אפשר להגביל ידע בשפות להיקף של 2 יח"ל, ואולי לצנן בעלי איי.קיו. מעל ל-90. כך נבטיח שאיכות הבוחרים תהיה גבוהה מזו של הנבחרים, כדי שתחסם דרכם של כל "מיני חכמים" אל בית מחוקקי ישראל.

אפילו בארץ נהדרת לא הגו בדיחה כזו

הבעיה של כנסת ישראל אינה בעובדה שנבחרו אליה אנשי תקשורת לשעבר. הבעיה היא שהקוד האתי של אנשי ציבור בישראל אינו נשמר כהלכתו. יש לדרוש מחברי הכנסת הפגנת צניעות ראויה. יש לוודא שהם יקפידו לא לבזבז כספי ציבור על הנאות מיותרות. לא מוגזם לדרוש מנבחרינו שיקפידו על בקיאות בסיסית בשפה העברית. אולי יידרשו חברי בית המחוקקים להפגין נימוס בסיסי ביחסם איש אל רעהו. שמא ילמדו מהי סובלנות ויתרגלו האזנה נאותה לדברי אחרים? בהיעדרה של חנה בבלי המורה להליכות, אולי יוכלו הח"כים הנכבדים שלנו להיעזר בכישוריו של "כוכב" המחזור הראשון של

האח הגדול, או ביכולותיה המופלגות של בתו.

יאיר לפיד איננו הסכנה לתקינותה של השיטה הפוליטית בישראל. הסכנה העיקרית נובעת מהאמונה של נבחרי ציבור רבים כי המפלגה בשורותיה נבחרו היא "דמיקולו" ולכן זכותם לערוק אל מפלגה "דמיקולו" אחרת ממניעים אידיאולוגיים עאלק ולשוב בחזרה בזחילה על גחונם.

צריך להודות בכנות כי אפילו הכותבים בתוכנית הטלוויזיה "ארץ נהדרת" לא הצטיינו ביצירתיות ובחוש הומור פרוע כדוגמת הוגי חוק "צינון יאיר". ייתכן שכך יוכלו בעתיד לבטא את כישרונם הקומי, אם וכאשר כל ה"יאירים לפידים" יכבשו את מקומם בכנסת.