ילדים זה שמחה (ואיום מהמועצה לשלום הילד)
קובי אריאלי פונה אל הלב שלכם ומבקש: אל תקשיבו לגישה הרווחת בנוגע לגידול ילדים. עד שתספיקו להבין הגישה כבר תשתנה
קובי אריאלי צילום: נועם וינד
"אוי" היא אמרה פתאום "קר פה מאוד בשבילם. תכבה את המזגן". הצצתי לעבר מד החום שהיה קבוע בקיר מבעוד יום. הוא הראה 26 מעלות. טמפרטורה הגונה ביותר בשביל יילוד.
הרי אין צורך לצלות את התינוקות עד שיזיעו ויחלו. כבר פתחתי את הפה כדי להגיב אבל אז בצבץ לחלל האוויר קולה הדקיק של הדודה שאמרה משפט שאותו אמורים ההורים לשמוע עוד זמן רב מאוד: "היום" היא אמרה "היום הגישה השתנתה. זה בסדר". הילד שוכב על הגב. זאת אומרת הוא שכב על הגב כי בבית החולים אמרו שמשכיבים על הגב. אתם יודעים אסונות בעריסה וכו'. אבל הרופאה בבית אמרה שהילד ישכב על הבטן. אתם יודעים אסונות בעריסה וכו'.
מתברר שבמחצית שעת הנסיעה שבין בית החולים לבית השתנתה הגישה פלאים ועכשיו כבר מקפידים להשכיב רק על הבטן. ביומיים הראשונים הם שכבו כמובן על הצד כי הדוד ישעיהו היה כל כך נחרץ בעניין עד שלא נותר אלא לציית בשתיקה ולהפוך אותם על הצד זאת אומרת לא ממש להפוך אותם אלא להשאיר על כנו את המצב הקיים אחרי שהוא עצמו ניגש והפך אותם בבת אחת וביד אחת.
איש אינו יודע כלום מהחיים שלו
מטרנה מחממים. מטרנה נותנים בטמפרטורת החדר. מטרנה נותנים בטמפרטורת הגוף. מטרנה עמידה במקרר 24 שעות. אבל אחרי 15 שעות כבר לא כדאי לתת אותה אמרה הדודה רינה. ואם היא אומרת 15 הקמצנית אז כנראה גם אחרי עשר שעות זה כבר לא גליק גדול. בעיתון אחד לעומת זאת היה כתוב שעד 48 שעות במקרר אין מה לחשוש והרופאה? היא טוענת שבשביל מה בכלל לקרר אם אפשר לתת טרי. אבל מצד שני אין כל בעיה לקרר והטונוס של הילדים מצוין ויש גם רפלקסים מצוינים והגישה השתנתה היום.
אט אט הולכת ומבליחה אל מרכז ההכרה הידיעה הברורה והמוחלטת כי בכל הנוגע לגידול ילדים קטנים איש אינו יודע כלום מהחיים שלו. כלומר הרוב מדקלמים שטויות שהם שמעו מכאלה שלא מבינים כלום מהחיים שלהם המיעוט ממציאים דמיונות וסברות שאין בהן ממש והמיעוט דמיעוט אומרים דברים
נכונים אולם דברים שלגביהם "הגישה השתנתה".
זאת יש לדעת שגישות רפואיות הנוגעות לילדים קטנים משתנות בערך בכל עשר דקות. הן גם משתנות בקול רעם גדול ושמות לאל את הגישה ששלטה רק עד לפני דקות אחדות. כלומר אם למשל גישה מסוימת טוענת שרחיצת טבור התינוק באמבטיה בימים הראשונים נחוצה הרי שבשעה שהגישה מתחלפת לאיסור רחיצה הגישה החדשה לא תבוא כהמלצה אלא כאיסור חמור העלול להביא בתוך שניות למותו של התינוק ואף לפציעתם החמורה של בני משפחתו ובניו אחריו וכן הלאה.
בשלב הזה יעצתי להורים המאושרים אך המבולבלים לא לשמוע את דעתו של אף אחד אלא לנהוג עם ילדיהם באופן הנראה להם על פי שיקול דעת נבון והתייעצות עד לרמה מסוימת עם הרופא. מה שכן שלא ישכחו את העצות כדאי להם לשמור עליהן. מי יודע. אולי הגישה שלי בעניין תשתנה.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם