הקהילה הגאה בישראל: תמונת מצב משפטית
סקירה עדכנית של הזכויות המשפטיות של הקהילה הגאה. החל ממעמדה בנושאי הורות ונישואים ועד הפסיקה העדכנית בנושאי עבודה
תרומות זרע ושירותי הפריה – מאז 1997 זכאית כל לסבית להנות מכל השירותים הרפואיים מאת בנק הזרע, לרבות תרומות זרע ושירותי הזרעה והפריה. הדבר התאפשר לאחר שבג"צ ביטל נוהל מפלה של משרד הבריאות שחייב נשים רווקות ולסביות לעבור בדיקת כשירות פסיכיאטרית כתנאי לקבלת תרומות זרע.
מאז נובמבר 2009 משרד
אימוץ – מאז 2005 ישראל מכירה בהורות משותפת של בני זוג מאותו המין. הדרך לכך נסללה בעקבות 9 שנים של מאבק משפטי שניהלתי בשמן של טל ואביטל ירוס חקק, עד שבית המשפט העליון אישר אימוצים במשפחות חד מיניות. מאז תקדים זה ניתנו בבתי המשפט עשרות צווי אימוץ במשפחות לסביות והומואיות. בעקבות גל האימוצים, יצר משרד הפנים מסמכי רישום מיוחדים לילדים שלהם שתי אמהות או שני אבות.
בשנת 2008 הורחב תקדים האימוץ, כאשר היועץ המשפטי לממשלה הכריז כי יש לאפשר גם אימוצים שבהם זוג גברים או זוג נשים מבקשים לאמץ ילד שאיננו ביולוגי של אף אחד מהם.
אפוטרופסות – משנת 1999 בתי המשפט מעניקים אפוטרופסות לאמהות הלא ביולוגיות ולאבות הלא רשומים, תוך הכרה חלקית בהורות המשותפת.
השוואת זכויות במעונות יום – לפני כשבוע הישווה שר התמ"ת, בנימין בן אליעזר, את מעמדן של משפחות הומו-לסביות במעונות יום, והעניק להן סבסוד על בסיס אותם הקריטריונים החלים על משפחות הטרוסקסואליות.
פונדקאות – בניגוד לפתיחות הקיימת לגבי אימוצים, ישראל טרם אישרה לזוגות מאותו המין להסתייע בשירותיה של אם פונדקאית. בשנים האחרונות החלו זוגות מאותו מין, במיוחד של גברים, לערוך הליכי פונדקאות בחו"ל, במיוחד בארה"ב ובהודו, כדי לממש את זכותם להפוך להורים. השבוע הוגשה לבג"צ עתירה של שני גברים המבקשים לאפשר להם לעבור הליך פונדקאות בארץ, מכוח חוק הפונדקאות הישראלי.
שלילת הזכות להינשא - עד היום ישראל מונעת מזוגות מאותו המין את הזכות להינשא. לאפליה פסולה זו לא מסתמן פתרון, שכן מוסד הנישואים נשלט על ידי הרבנות, ואין בישראל אפשרות לנישואים אזרחיים. למרבה האכזבה, אפילו בהצעות חוק ברית הזוגיות, שמועלות מעת לעת, עדיין זוג מוגדר אך ורק כ"גבר ואשה".
רישום בישראל של נישואים שנערכו בקנדה – בעקבות פסיקת בג"צ משנת 2006, משרד הפנים רושם כנשואים זוגות ישראלים מאותו המין שנישאו בקנדה. קנדה הפכה ליעד ללסביות והומואים שכן היא מאפשרת לזוגות מאותו המין להינשא בתחומה גם אם אינם אזרחיה או תושביה. מדובר בפתרון יקר ובלתי מספק, שאינו גורע מהאפליה הקשה הקיימת כל עוד זוגות מאותו המין מנועים להינשא בישראל.
גם בהעדר נישואים, זוגות מאותו המין נהנים ממרבית הזכויות הכלכליות והסוציאליות שמוענקות להטרוסקסואלים. הדבר מתאפשר עקב שורה של מאבקים משפטיים מוצלחים, ועקב מדיניות אוהדת של היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, לפיה יש להעניק לזוגות חד מיניים שוויון זכויות בעניינים כלכליים.
זכויות במסגרת העבודה - בשנת 1994 זכה הדייל יונתן דנילוביץ בבג"צ נגד אל על, וזכה להטבה שניתנה עד אז רק להטרוסקסואלים - כרטיס טיסה עבור בן הזוג. הייתה זו הפעם הראשונה שבה בג"צ הכיר בזוגיות החד מינית, וסלל את הדרך להמשך הישגי הקהילה.
בשנת 1995 זכה פרופ' עוזי אבן במאבקו כנגד אוניברסיטת ת"א, וזו החלה להעניק לבן זוגו את כל הזכויות הניתנות לבני זוג של חברי סגל שהינם ממינים שונים, לרבות שימוש במתקני האוניברסיטה ופנסיה.
ירושה - בשנת 2004 פסק בית המשפט כי הומו זכאי לרשת את נכסי בן זוגו המנוח. בית המשפט פירש את המילים "איש ואשה" שבחוק הירושה, ככוללות גם "איש ואיש" ו"אשה ואשה".
פנסיה - בשנת 2001 הוענקו לראשונה להומו זכויות מקרן פנסיה עקב פטירת בן זוגו. הדבר התאפשר לאחר שבית המשפט הכריז ששני הגברים היו ידועים בציבור. בשנת 2005 נקבע כי קרן פנסיה תשלם פנסיה של אשה שנפטרה לבת זוגה, וכן לבתן של בנות הזוג, שהינה בתה הלא ביולוגית של המנוחה. מאז תקדימים אלה אושרו תשלומי פנסיה לבני זוג מאותו המין בשורה של מקרים.
הגירה – החל משנת 2000 משרד הפנים מעניק אשרות שהיה ועבודה להומואים ולסביות לא יהודים שיש להם בני או בנות זוג ישראלים. עשרות רבות של זוגות מאותו המין נהנים ממדיניות זו, וחיים יחדיו בארץ.
משכנתאות - החל משנת 2007 ישראל מעניקה משכנתאות לחסרי דיור גם לבני זוג מאותו המין.
ביטוח לאומי - בשנת 2005 הביטוח הלאומי הכיר לראשונה בזוגיות מאותו המין, והעניק להומו גמלת שאירים כאלמן של בן זוגו שנפטר. בשנת 2009 הכריז הביטוח הלאומי על מדיניות כוללת של הכרה בזוגות מאותו המין.
מיסוי – החל משנת 2004 זוגות מאותו המין אינם נדרשים לשלם מיסי מקרקעין בעת העברת חלק בדירה מהאחד לשני. בכך הושווה מעמדם לזה של הטרוסקסואלים, ומתאפשר איחוד ברכוש ללא תשלום מס.
צה"ל – בשנת 1993 צה"ל הפך לאחד הצבאות היחידים בעולם שבהם נטיה לבני/בנות אותו המין אינה מהווה עילה לגירוש מהצבא או לאפליה. בשנת 1996 זכה אדיר שטיינר לקבל מצה"ל וממשרד הבטחון, תשלומי פנסיה כבן זוגו של אל"מ דורון מייזל ז"ל שנפטר במהלך שירותו הצבאי, וכן זכה למעמד כבן משפחה לצורכי הנצחת בן זוגו.
עיקר ההגנה על זכויות הקהילה הגאה נעשית על ידי בתי המשפט, בעוד הכנסת ממעטת לעסוק בנושא, ונמנעת במפגיע מלחוקק חוקים העוסקים בזוגיות ובמשפחה החד מינית. יחד עם זאת, הכנסת חוקקה מספר חוקים שנועדו להגן על הפרטים.
בשנת 1992 חוקק החוק הראשון שאסר על אפליה מחמת נטייה מינית. היה זה חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר אוסר על אפלייתם של הומואים ולסביות במקומות העבודה, לרבות בקבלה לעבודה, בקידום בפיטורין, ובמתן זכויות במסגרת העבודה.
בהמשך חוקקו מספר חוקים נוספים האוסרים במפורש על אפליה מחמת נטיה מינית, ובהם: חוק זכויות החולה, שנועד לאסור על אפלית מטופלים מחמת נטייתם המינית; חוק הטרדה מינית, האוסר על התייחסות מבזה או משפילה כלפי אדם על רקע מינו או נטייתו המינית; חוק איסור לשון הרע, האוסר על ביזוי אדם בשל מינו או נטייתו המינית;
חוק איסור אפליה במוצרים שירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, אשר אוסר על אפליה מחמת מין ונטייה מינית באספקת מוצרים ושירותים ציבוריים, בכניסה למקומות ציבוריים; הכנסת תיקנה את חוק העונשין, באופן המכפיל את הענישה לגבי פשעי שנאה המבוצעים נגד הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים, ועוד.
בסביבה משפטית וחברתית שמסתייגת מזוגות מאותו המין, חשוב מאוד לעגן את זכויות בניאו בנות הזוג והילדים באמצעות הסכמים לחיים משותפים, צוואות ומסמכים משפטיים המגינים על מסגרת החיים המשותפים.
החל משנת 2002 בתי המשפט נוטים לאשר הסכמים לחיים משותפים בין בני ובנות זוג מאותו המין, לרבות אישור חלקי של הסדרי הורות משותפת ותשלום מזונות לילדים. עדיין יש שופטים שמסרבים לעשות כן.
לעריכת מסמכים משפטיים אלה ולהסדרת המעמד המשפטי באמצעות אימוץ או אפוטרופסות, יש חשיבות רבה במיוחד במקרה של פרידה בין בני/בנות הזוג. בחודשים האחרונים נדונים בבתי המשפט מספר מקרים, שבהם בעת פרידה בין זוג לסביות, האם הביולוגית מנצלת את מעמדה הנחות של האם הלא ביולוגית כדי להרחיקה מהילדים. בלא עיגון משפטי לאם הלא ביולוגית, מצבה עלול להיות סבוך ובעייתי בעת התדיינות בבתי המשפט לגבי הילדים והרכוש.
לסיכום, התקדמות ביחס לקהילה הגאה היא עצומה, אבל למרות ההישגים הרבים, עוד ארוכה הדרך עד לשוויון מלא לכל הומו ולסבית בכל תחומי החיים ועד למיגור ההומופוביה, שלמרבה הצער עדיין קיימת כאן. רק לאחרונה, באוגוסט 2009, פרץ אלמוני לבר נוער בתל אביב ורצח שם נערה ומדריך. יש לקוות שמגמת הפתיחות והקידמה תמשיך לחזק את אחיזתה במערכת המשפט ובציבור.
עירא הדר היא עורכת דין המתמחה בזכויות הקהילה הגאה
מעוניינים לקרוא עוד? היכנסו לפרויקט "זכויות הקהילה הגאה" בערוץ nrg חברה
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם