העטין ותנועת התיישבות: מבט על פרה ברפת חלב
העטין של פרה 4397 גדול עד כדי כך, שכאשר היא עומדת, הרגליים האחוריות נצמדות אל העטין על פני רוב אורכן, תוך שהן קצת מועכות אותו. פעיל אנונימוס ביקר ברפת וחזר עם תמונות קשות
אז איך באמת נראים עטינים שמפרישים חלב בכמות שיכולה להגיע לשמונה אחוזים ממשקל הגוף מדי יום? את התשובה לשאלה הזו אפשר לחפש בכל רפת אקראית. מצויד במצלמות סטילס ווידיאו, בחרתי להציץ ברפת של קיבוץ, שנבחר רק בגלל קרבתו למקום מגורי, במרכז הארץ. לא חיפשתי רפת "שיאנית" בייצור חלב, ואפשר לשער שמה שמצאתי ברפת הזו דומה למצב ברפתות אחרות.
הכניסה לאיזור הרפתות בקיבוץ נראתה כמו תמונת יחסי ציבור לתעשייה: פרות צעירות מאוד עם גוף עדין, פרצוף יפהפה, תיאבון בריא ובלי שום עטינים מנופחים. במבט שני, התמונה האידילית שקעה בעיסה סמיכה של שתן, צואה ובוץ וכתמים גדולים של פרווה מגולחת רמזו על האלימות של צריבת מספר באמצעות כוויית קור.
המשכתי ללכת בין המכלאות ו"ריח הרפת, ניחוח חציר" הפך בהדרגה לסירחון איום. כאן היו כלואות פרות מבוגרות יותר, והעטינים – גדלו בהתאם לגיל. אם הייתי מראה תמונה של הפרה הכי יפה שם לרפתן מלפני מאה שנה, הוא היה בטוח שמדובר במוטציה איומה או במחלה סופנית.
באחת המכלאות משכה את תשומת-לבי פרה כמעט שחורה,
העטין של פרה 4397 גדול עד כדי כך, שכאשר היא עומדת, הרגליים האחוריות נצמדות אל העטין על פני רוב אורכן, תוך שהן קצת מועכות אותו וקצת נלחצות לפישוק מתמיד. כשמסתכלים על הפרה מהצד, רואים שהיציבה שלה מעוותת. במקום רגליים אחוריות זקופות וישרות – כפי שעומדות הפרות עם העטינים הקטנים יותר – הרגליים של פרה 4397 מוטות באלכסון לאחור, ככל הנראה בניסיון למרכז את משקל העטין בין הרגליים האחוריות.
הדבר המשונה והעצוב ביותר שראיתי בפרה הזו היה הניסיון להתיישב. משום מה היא רצתה להסתובב קודם ב-180 מעלות – תנועה ברורה מאליה לכל חיה בריאה, אבל משימה כבדה מאוד לפרה הזו. עם הרגליים הקדמיות היא הסתדרה – הן זזו בצעדים בטוחים יחסית. אבל כל הרמה של רגל אחורית עלתה לה במאמץ עצום. כל רגל שהתרוממה, הצליחה להתרחק רק כמה סנטימטרים לפני שנפלה בכבדות, בחזרה לבוץ. הרגליים האחוריות של הפרה קרטעו כמו רגליים של מרים משקולות, שאיבד שיווי-משקל תוך כדי הרמת משקל שיא. נראה שכל הרמת רגל לא זהירה, עלולה לגרום לקריסה ולפגיעה ברגליים. בתמונות מתוך הסרט שצילמתי, אפשר לראות שמונה צעדים זעירים בדרך לחצי סיבוב (משמאל לימין ומלמעלה למטה).
הסיבוב עבר בשלום, ופרה 4397 כופפה בזהירות את הרגליים הקדמיות, נשענה עליהן ונתנה לשאר הגוף לשקוע, ישר על שלולית ההפרשות. תמה תנועת ההתיישבות שלה. היא הניחה את רוב גופה על הצד, כמובן. פרה כזו לא יכולה לרבוץ ישר על הבטן כי משקל הגוף שלה ימחץ את העטין. אבל גם ככה, כשחלק הגוף האחורי נוטה על הצד, העטין מעוך וחלק מהפטמות נקברות בבוץ המזוהם. הרגל האחורית הגלויה נראית כאילו הניחו אותה על כרית, עד שמפרק העקב ("הברך") בקושי מגיע לקרקע.
האם פרה 4397 חריגה? ברפת שבה ביקרתי, לרוב הפרות היו עטינים פחות מנופחים. אבל להערכתי, פרה אחת מכל ארבע או חמש סחבה שק גדול עד כדי כך, שהיא התקשתה לבצע אפילו תנועות בסיסיות של הליכה והתיישבות. מבין שש הפרות שעטיניהן נקלטו בבירור בעדשת המצלמה, לשתיים עטינים ענקיים בדומה לפרה 4397, וגם לאחרות עטינים גדולים מאוד.
נאלצתי לעזוב את המקום במהירות – הרפתנים לא התלהבו מהנוכחות שלי עם המצלמה מול אחת הפרות המתנודדות. הם צדקו. מי שעוצר להתבונן מקרוב בפרות כאלה, יאבד את התיאבון למוצרי חלב – למרות ההון שתנובה משקיעה בפרסום, שאמור להלעיט אותנו בפנטזיות נחמדות על התעשייה.
הכתבה באדיבות מגזין "זכויות בעלי-חיים השבוע" של אנונימוס
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם