פיוס היסטורי בין קריית שמונה לקיבוצי הגליל
אחרי 60 שנות מתיחות חברתית בין "הקיבוצניקים האליטיסטים" ל"תושבי עיירת הפיתוח המדוכאים:" ראש המועצה האזורית גליל עליון וראש עיריית קריית שמונה חתמו על הסכם שיתוף פעולה כלכלי ותרבותי
אהרון ולנסי וניסים מלכה צילום: חמד אלמקת
במשך שנים ראו עצמם תושבי קריית שמונה כעיירת פיתוח שדוכאה על ידי הקיבוצניקים האשכנזים האליטיסטים. "זה לא היה קל," אומר ראש העיר מלכה על ההסכם החדש, "אך אם קריית שמונה רוצה להיות עיר מחוז חזקה היא חייבת להסיר את כל היריבויות והחומות."
גם ולנסי מסביר כי המועצה האזורית הייתה זקוקה לשיתוף הפעולה במטרה לחזק את החוסן האזורי. "מדובר על הסכם עם תובנה אסטרטגית ארוכת טווח שצריכה להאפיל על משקעי עבר," אומר ולנסי, "שילוב הידיים יכול למנף אותנו לגבהים שלא ידענו."
לקריית שמונה אין עתודות קרקע
שיתוף הפעולה יבוא לידי ביטוי בתחום החינוך, התרבות, התיירות והכלכלה. לדברי ולנסי ומלכה יקומו באזור מבני תעשייה ומסחר, שההשקעה בהם והרווח מהם יחולקו שווה בשווה. בחודשים הקרובים יחלו עבודות להקמת פארק אקולוגי, כאטרקציה תיירותית משותפת.
שיא הקרע החברתי בין עיירת הפיתוח לקיבוצי הסביבה נרשם בשנות השבעים, כאשר פעילי הליכוד הוציאו כרוז ובו קריקטורה שהציגה את קיבוצי הגליל העליון כזאב טורף ואת קריית שמונה ככבשה הנטרפת.
"הטריגר היה שהקיבוצים פיטרו את ותיקי קריית שמונה מהמפעלים שלהם," משחזר פרוספר אזרן, ראש העיר המיתולוגי, "הגזרה באה בעקבות החלטה מערכתית של הקיבוצים
שהכריזו על הפסקת עבודת השכירים והחזרת חברי הקיבוצים לעבודה. בסוף הם לא חזרו ולקחו קבלנים. הילדים של המפוטרים פיתחו איבה כלפי הקיבוצים."
אבל לא כולם רואים רק את הצד הוורוד שבהסכם. סמי מלול, ששימש בעבר כראש עיריית קריית שמונה, מצביע על העובדה כי ההסכם מבטל את ועדת החקירה לשינוי גבולותיה של קריית שמונה, שבאה לפתור את חוסר הצדק ההיסטורי בחלוקת הקרקעות בין המועצות. "לקריית שמונה אין עתודות קרקע למגורים וכדי לתקן את העוול הזה הבאתי להקמת ועדת חקירה להרחבת הגבולות," אומר מלול. "לצערי, בעקבות חתימת ההסכם ועדת החקירה הזאת בוטלה."
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם