אל תיקחו מהן את המקום שמחליף את ריח השתן באוכל חם
עיריית ת"א מערימה קשיים על פעילות מקלט לזונות. מתנדבת במקום כותבת בטור מיוחד: מעולם לא קיבלנו אגורה שחוקה ממדינת ישראל. זה עבד עד שהעירייה החליטה שהיא זקוקה לליטרת הבשר שלה. גם nrg חברה נרתם: כיתבו לחולדאי והרצוג
לכמה שעות אין לחיים בחוץ שום נגיעה בנשים החוסות אצלנו. ריח השתן והזיעה מתחלפים כאן בריח של מרכך כביסה ואוכל חם, גם אם רק לכמה שעות. כמאה ועשרים נשים העוסקות רובן בזנות ברחוב נמצאות בקשר עם מתנדבי המקלט שלנו, חלקן מגיעות כמעט כל יום, חלקן פעם בשבוע.
בשנתיים שאני כאן נעלמו כמה מהנשים ורק בעזרת הקשרים שלנו גילינו שנפטרו. חלק מתות בחורף, מהקור, מהחשיפה. מכורות להרואין לא תמיד שמות לב לקור המקפיא בלילות. חלק מתו ממנת יתר או מהרואין 'מלוכלך', מרעב, משחפת.
חלק נפלו חלל בידיו של לקוח סדיסט, או של אחד מתושבי התחנה המרכזית הישנה במהלך שוד או אונס. האחרות ממשיכות למדוד את המדרכות המטונפות במקום הזה שלפעמים נדמה לי שאלוהים שכח.
אנחנו נותנים לנשים חיבוק, אוכל חם, מקלחת, בגדים נקיים ומיטה מוגנת לישון בה בשעות היום. זה הכול. המקלט שלנו פתוח כל יום מ-9:30 עד חמש בערב. אנו מקווים ומייחלים ליום שנוכל להשאיר את הדלת פתוחה 24 שעות, שבעה ימים בשבוע.
במהלך השנים היו לנו הצלחות וכישלונות. נשים שנגמלו ועזבו את הרחוב לחיים חדשים וכאלו שאחרי ארבעה חמישה ושישה ניסיונות גמילה עדיין עובדות בזנות במתחם התחנה הישנה אבל אנחנו לא מתייאשים.
כולנו מתנדבים כאן בדלת לתקווה. לא ברור למה, למה בחרנו להקדיש זמן, כסף ומשאבים נפשיים לסיוע לנשים דרות רחוב, נרקומניות, זונות בתחתית המדרג האנושי, נשים שאף אחד אחר לא רואה. אני מניחה שלכל
לא רק שכולנו מתנדבים, את כל הוצאות המקלט אנחנו מממנים מתרומות. קראתם נכון, רק תרומות, מעולם לא קיבלנו אגורה שחוקה ממדינת ישראל. כל זה לא הפריע לנו, עשינו את העבודה שלנו בשקט, שמחנו בהצלחות והתמודדנו עם הכישלונות. וזה עבד עד שעיריית תל אביב החליטה שהיא זקוקה לליטרת הבשר שלה.
המקלט שלנו, 310 מטרים במרכז ביב השופכין של נווה שאנן מוגדר כבית עסק וככזה אנחנו מתבקשים לשלם מדי חודש 8700 שקלים ארנונה. אחרי דין ודברים ארוך הסכימו בעירייה לאשר לנו הנחת עמותות, של 60 אחוז, מה שהעמיד את תשלום הארנונה על כמעט 3500 שקלים לחודש.
כמובן שגם התבקשנו לשלם מיד את החוב הישן 103 אלף שקלים. העירייה גם טרחה ועיקלה את חשבון הבנק שלנו ולקחה לה 20 אלף שקלים משם בתור התחלה. בנוסף לכך, היא גם טרחה ואיימה בהוצאה לפועל. בכנות, אני מתה שהם יבואו כבר לעקל לנו את המיטות, את הבגדים יד שנייה שנתרמו לנו ואת המקרר. אני רוצה לראות את המעקלים שיעזו.
בינתיים קיבלנו המון תשובות בעיריית תל אביב על למה הם לא יכולים לפטור אותנו מארנונה. המון תירוצים יפים על פקודת ארנונה וסיווג הנכס ומה לא. מתברר שאפילו עיריית תל אביב הגדולה לא מסוגלת. באמת חבל.
אז הנה אנחנו ממשיכים לפתוח כל בוקר, לעבוד בלי חשבון בנק, לתהות מדי יום אם נוכל להמשיך לעבוד עוד שבוע. אנו ממשיכים לנסות לגייס כספים כדי לשלם את החוב לעיריית תל אביב כדי שבכסף הזה הם יוכלו להמשיך ולתת לנו שירותים כאן בנווה שאנן, בין הביוב, העכברושים, הזבל הגואה והפנסים המנופצים.
יש שתי אפשרויות (ניתן לעזור באמצעות שתיהן):
1. תרומות של בגדים, מזון יבש, מצעים ונעליים ניתן להעביר למקלט בתאום מראש בטלפון 0522293928. תרומות כספיות ניתן להעביר כעת רק במזומן ישירות למקלט, למרות אי הנוחות. למידע נוסף או התנדבות (מותנה בראיון קבלה) בקרו ב- http://www.thedoorofhope.net
2. nrg חברה מזמין אתכם למעורבות חברתית בלחיצת כפתור: שלחו מכתבים לראש עיריית תל אביב, רון חולדאי ולשר הרווחה, יצחק הרצוג. אתם מוזמנים להעביר את המכתבים גם אלינו לערוץ החברה, ובהתאם להחלטת המערכת נעלה אותם כאן.
מכתבים לרון חולדאי אפשר לשלוח מהכתובת הבאה - http://www.tel-aviv.gov.il/Hebrew/Cityhall/Contact/Online/Index.asp.
מכתבים ליצחק הרצוג, ניתן לשלוח דרך כתובת המייל הזאת: iherzog@knesset.gov.il
ניתן למען גם אותנו: yairnat@maariv.co.il
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם