מי שאין

מכבי ת"א לקחה את הגביע בעיקר בזכות חוסר היכולת של בני השרון לקחת משחק שכבר היה קרוב להיות בידיים שלה

אביב לביא | 19/2/2010 12:00

דן שמיר, כדרכו, היטיב לסכם בסיום את ההופעה של קבוצתו: "היינו מי שאנחנו‭."‬ ואכן, בני השרון היתה אתמול, בדיוק כמו ברוב משחקי הליגה, קבוצת הגנה טובה, קבוצה קשוחה ולוחמת שתמיד נשארת קרוב, אבל גם קבוצת התקפה מוגבלת עד כאב.

גרשון והגביע. יהירות מגוחכת. צילום: עודד קרני

היא היתה מי שהיא גם בשלוש הדקות האחרונות, כשנזקקה נואשות לשחקן שאליו אפשר יהיה ללכת בידיעה שהוא יעשה שתי פעולות גדולות וינצח את המשחק. אבל לבני השרון של השנה פשוט אין שחקן כזה.

מאמני ושחקני מכבי חיפה, הפועל ירושלים וגלבוע, שלוש קבוצות מוכשרות ועמוקות בהרבה מבני השרון, בוודאי ישבו אתמול מול הטלוויזיה ולא האמינו איך החמיצו את הזדמנות הפז הזו. היהירות של פיני גרשון ערב המשחק נראתה מגוחכת על רקע ההופעה השערורייתית של שחקניו.

מכבי ת"א קיבלה שבוע גביע מהחלומות - מול שתי קבוצות מרכז טבלה מוגבלות באולם הביתי שלה - והצליחה להפוך שלוש מארבע המחציות לסיוט.

מכבי ת"א לא הצליחה אתמול לשלוט בקרב על הקצב למשך שתי התקפות רצופות, קיבלה החלטות מחפירות בשרשרת ומצמצה ראשונה כשבני השרון עברה לשחק עם שני גבוהים.

במחצית הראשונה נגררה בני השרון - כמו ריאל מדריד, אפס פילזן ונתניה לפניה - להפצצה חסרת אבחנה מהשלוש, איבדה כדור אחרי כדור, אבל את כל המתנות האלה ת"א לא ידעה לנצל. גרשון ודרוקר יכלו לחגוג אתמול את החזרת הגביע, אבל יש להם סיבות טובות, כלומר רעות,

להיות מודאגים מהפיינל־פור.

יש דברים שקורים רק במשחקי גביע: דריק שארפ עולה למגרש אחרי שכבר יצא לפנסיה לא רשמית וקולע שתי שלשות קריטיות, אורי יצחקי מגיח מעונה נוראית ומוביל את הקלעים של בני השרון. הרבה דברים משונים קרו אתמול, כמקובל בגמר גביע, אבל הנסים נגמרו בדקה ה־‭,38‬ כשהמשחק היה מונח על הפרקט וחיכה לראשון שיתכופף לקחת. למזלה של מכבי ת"א, בבני השרון של השנה אין מי שיקח.