חיסול במסגרת המאבק בטרור - פעולה מוסרית
ארכי-רוצחים יודעים שלשום מדינה בעולם החופשי אין אפשרות להביא אותם לדין. זה לא מפריע ל"אנשי המוסר" לספק להם כתבי הגנה
בעולם מסתובבים ארכי-רוצחים. הם זוכים להגנה של המדינות בהן הם מתארחים. מכולן בולטות מדינות מוסלמיות. בשנות החמישים והשישים מצאו נאצים רבים מקלט בסוריה ובמצרים. המסורת אף פעם לא נפסקה. פעילי אל-קאעידה מצאו מקלט בסודן, ותומכיהם מביאים חורבן בכל מקום אחר שאליו הם מתפשטים כמו סרטן.
כך כמובן גם חיזבאללה, שמשתמש בלבנון כמבצר קדמי של איראן, וגורם למדינה לשלם מחיר יקר. כך תימן, שהופכת למעוז של פעילי אל-קאעידה וכך חמאס, שהשליט משטר אימים ברצועה, ופעיליו, בשיתוף עם איראן וחיזבאלה, מאיימים על השלטון במצרים.
אין לשום מדינה בעולם החופשי שום אפשרות להביא את אנשי הטרור הללו לדין. גם אם היה מוצא נגדם צו מעצר, הוא לא היה שווה את הנייר שעליו הוא כתוב. התובע של בין הדין הבינלאומי הפלילי הוציא צו מעצר לנשיא סודן, עומר אל-בשיר, בגין הטבח בדארפור. בתגובה, הפך אל-בשיר לאורח כבוד של הליגה הערבית, וראש ממשלת טורקיה הוציא פתווה הקובעת ש"מוסלמי לא יכול לבצע רצח עם". במילים אחרות, הוא זכאי בטרם יישמעו העדויות.
בבריטניה הנאורה יש צו מעצר נגד אחד ויחיד מראשי החמאס, יונוס אל-אסטל, שמתיר השמדת יהודים, ומשמש גם כאחד מראשי האוניברסיטה האיסלאמית של עזה. למעשה, לפחות אוניברסיטה בריטית מכובדת אחת כרתה ברית הזדהות עם המוסד האקדמי של אל-אסטל. אם וכאשר תדרוך כף רגלו בלונדון, הוא יזכה להפגנות אהדה.
רבים בעולם נהנים משקט יחסי בגלל פעולות שהשתיקה יפה להן
זה הרקע. האופציות למאבק במסגרת ערוצי המשפט הבינלאומיים חסומות. ובכל מקרה, רוב אוטומטי של מדינות חשוכות שולט בחלק ניכר מהפורומים הבינלאומיים. וכיוון שמדינות העולם החופשי הן מיעוט בעולם - הארכי-טרוריסטים דוגמת מבחוח מרגישים שהם על הגובה. הם ימשיכו לגלגל את תעשיית הרצח הגלובלית, כשהם חיים ברמה של חמישה כוכבים.
ומה מציעים לנו אלה המתחזים לאנשי המוסר? הם מספקים לברוני תעשיית הרצח את כתבי ההגנה. נעם חומסקי ונורמן פינקלשטיין עולים לרגל לחיזבאללה; חבר הפרלמנט הבריטי, ג'ורג' גלאווי וכלת פרס נובל מרייאד מגוואייר עולים לרגל לחמאס; והפילוסופים אלן בדיו וסלבוי ז'יז'ק מעניקים הילה רומנטית לאיסלאם הרדיקלי ולטרור.
פעם הם העריצו את סטאלין, אחר כך את מאו, את פול פוט, את סדאם ואת ערפאת. עכשיו
אלה נסראללה, משעל והנייה. אם אלה הם אנשי המוסר, המוסר בבעיה.
טענה נוספת היא שהחיסולים הללו אינם עוזרים. הם רק מגבירים את התסכול, והמחליפים הצעירים רצחניים יותר. האמנם? רק לאחרונה פורסמו נתוני הטרור העולמי. מתברר שישראל, למשל, היא לא מה שחשבנו. היא אינה מוכת טרור. כך גם שאר ארצות המערב. לשמחתנו, אף אחד לא קיבל את עצת ה"מוסריים". וזה אומר, שרבים בעולם נהנים משקט יחסי, דווקא בגלל פעולות שהשתיקה יפה להן. זה עובד.
עשרות אלפים נטבחו בשנים האחרונות בגלל תעשיית הטרור, כמעט כולם במדינות מוסלמיות. איסלאמיסטים טובחים במוסלמים. "אנשי המוסר" אינם רואים. הם תמיד יודעים שהאחרים אשמים. המערב, הקפיטליזם, הציונים. כך שהפוזה הנוכחית היא המשך טבעי לפוזה הקבועה. הם תמיד בצד של החשוכים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם