צדק חברתי, זו הבעיה של ראש הממשלה
יום חמישי, מכבי משחקת, גמר "האח הגדול", והאולם ביהוד מלא מפה לפה בחברי מרכז ליכוד שבאו לעשות כבוד לח"כ מירי רגב

ואל יקל הדבר בעיניכם. אפשר לספור על כף יד שרים בליכוד שהיו מסוגלים לזמן כמות כזו של חברי מרכז לכנס שאינו רלוונטי לבחירות. קל וחומר, כנס שמהותו צדק חברתי, שכבות חלשות, מילים שהפכו גסות בליכוד.
ההצלחה של רגב במרכז היא שילוב של מספר גורמים: מטרות צודקות על גבול הפופוליזם, קסם אישי נטול פוזה ודיבור בגובה העיניים. רגב נתפסת כשילוב מנצח - אישה, מזרחית, ויש גם בונוס, רקע צבאי.
הערכות הפעילים מדברות על מקום טוב בעשירייה הראשונה בבחירות הבאות. אחד מקבלני הקולות הגדולים בליכוד לוחש לי באוזן, לא עשירייה, שביעייה הראשונה.
בערב בו שר הביטחון אהוד ברק מנפח שריר ומבהיר לביבי שהעבודה מפקפקת בתקציב, ח"כ מירי רגב מוסיפה לו כאב ראש. משום שהכנס אינו רק מפגן תמיכה ומפגש על עוגות חנק וקפה פושר, אלא הבהרה מכאיבה לראש הממשלה בכל מה שקשור לתוכניתו לדחות את הבחירות בליכוד.
העובדה ששבעה חברי מזכירות הגיעו לכנס שנתפס כמתריס, אומרת דרשני. הקואליציה שהתגבשה סביב רגב מעניינת. הופתעתי לגלות פעילים של פייגלין. הם אפילו מחלו לה על תפקידה בהתנתקות. לתפיסתם, פייגלין מנסה להחזיר את הליכוד לדרכו המדינית האותנטית, ורגב עונה על צורך דומה בהתנהלות החברתית-כלכלית.
כשרגב עולה לנאום, וזה יהיה נאום ארוך,
יש לנתניהו בעיה במרכז. בנאומה רגב חוזרת לליכוד77', הליכוד של בגין והדפוקים, פרויקט שיקום שכונות כסמל לפרויקט שיקום הליכוד כמפלגת העם. הפעילים אוהבים את הדברים. כאילו נמאס להם להיות בצד של הקפיטליזם החזירי.
וגם אם המילים אינן נאמרות במפורש המסר ברור. כשרגב מדברת על הוריה שהגיעו לקריית גת ממרוקו ועל הצורך בתיקון העוול שהמדינה גרמה להורי הנוכחים בין בשוגג ובין במזיד, מחיאות הכפיים סוערות.
