וידויו של מבקר קולנוע
היום ייחנך בראשון לציון מתחם בתי הקולנוע הגדול בארץ - מסמר נוסף בארון של מבקר הקולנוע, זן נכחד של אנשים בעידן תעשייתי שסוגד לג'אנק פוד
ואגב האירוע המשמח הזה: לפני עשרה ימים פוטר בבת אחת כל הצוות הנרחב של מבקרי הסרטים ביומון ההוליוודי "וראייטי". לכאורה אין שום קשר בין שתי עובדות אלה, שכלל אינן מתחברות זו לזו והתרחשותן היא בשתי יבשות המרוחקות אחת מהאחרת. אך למעשה זוהי אותה עלילה מוכרת היטב, המספרת את הסיפור העגום על אודות דעיכתו של המדיום הפילמאי כמכשיר למינוף חברתי וגיבוש טעם טוב והפיכתו המודעת למוצר תעשייתי של מזון מהיר.
תצוגת 67 הדינוזאורים העשויים פלסטיק שהוצבו ברחבי הקומפלס בראשון, בצירוף הכורסאות המרווחות שעל גבן חרותות דמויות מצוירות מעולמו של וולט דיסני, הן התשקיף המדויק כל כך למצבו של הקולנוע האמריקאי כיום. סרטים המיועדים לזלילות אינסטנט; מוצרים הטובלים בצבעי מאכל עזים ולעתים אף מקולקלים; תחליפי במבה המוגשים ברעשנות מופרזת, ובחלק גדול מן המקרים אינם אלא סוג של סרטי קידום מכירות לתעשיית הצעצועים והציוד ההיקפי, שהם כיום המלווים הקבועים לתוצרת הפילמאית מייד אין הוליווד.
סוחרי הסרטים אינם זקוקים לאנליטיקנים
היומון "וראייטי" הסוקר את תעשיות הבידור השונות באמריקה הוא מעין כתב עת פנימי שנועד קודם כל למקצוענים העוסקים בהפקה, בסחר ובהפצתה של תרבות עממית. סרטים, הצגות מוזיקליות, מופעי טלוויזיה. לבו הפועם של היומון התבטא במשך עשרות שנים במגוון הביקורות המקצועיות שהציעו למתעסקים במלאכות הבידור את זווית הראייה הרחבה שיודעת לפלג ולפלח שכבות צרכנים מגוונות, ובצורה זו לייעץ לקהילה העסקית כיצד לטפח ולטפל בכל סרט היוצא מפס הייצור הקולנועי.
זוהי יכולת אנליטית שנודעת לה משמעות כבדת משקל בחברה מסחרית הנשענת על מאזני רווח והפסד. מכאן נבעה חשיבותם ויוקרתם של מבקרי הסרטים ב"וראייטי", שהבולט שבהם - טוד מקארתי שמו - פוטר זה עתה לאחר 31 שנות עבודה רצופות ביומון.
יוקרה
ומקצוענות לחוד, וביזנס חם לחוד. הזמנים - כולם יודעים - השתנו, וכיום גילם הממוצע של מרבית הצרכנים הנוהים בסופי השבוע לבתי הקולנוע (כולל אלה שיציפו החל מהיום את מתחם ראשון לציון) הוא נמוך מגיל 20.
במילים אחרות: סוחרי הסרטים אינם נזקקים עוד לאנליטיקנים - או בשמם העממי יותר: "מבקרי קולנוע" - כדי לפלח את אוכלוסיית הצריכה המהירה. שהרי אוכלוסייה זו משויכת מראש לפלח מוגדר היטב של בני דור צעיר, הנוטה בסופי שבוע לשלוח את מוחו לחופשות שבת - רק כדי לרוץ למרכז הרעשני הקרוב לעיר מגוריו ושם לחבק בחשכה חבית פופקורן עשוית קרטון, תוך התמסרות אקטיבית לפולחני ההיטפשות הקולקטיבית. ואת זה עושים הכי טוב בקומפלקסים זרועי דינוזאורים מצוירים.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם