הצד האפל של ארגון אמנסטי: תמיכה בג'יהאד
מזכ"ל הארגון שתוקף את ישראל בכל הזדמנות חושף את עמדתו האמיתית כלפי ארגוני הטרור. בתגובה לסערה המתחוללת בימים אלה סביב הקשרים של אמנסטי עם אדם המזוהה עם הטליבאן, פרסם קלאודיו קורדון הודעה התומכת ב"ג'יהאד הגנתי" - התורה האידיאולוגית אשר משמשת ארגוני טרור רבים ברחבי העולם

הדברים פורסמו בטיימס הבריטי. באותו יום הושעתה שאגאל, לאחר 30 שנות עבודה באמנסטי. נוצרה כמובן סערה, שלא עזרה. בג נותר עם אמנסטי, שאגאל נותרה בחוץ. פעילים וגופים שונים ארגנו עצומה שקראה להחזרת ההגינות לזכויות האדם, ונגד הקשר בין ארגוני זכויות האדם לאישים המזוהים או מזדהים עם גופים כמו הטליבאן. גם הארגון הבינלאומי של נשים החיות תחת חוק מוסלמי פרסם תגובה חריפה. הן הרי אלה שחיו שנים רבות תחת משטר הטליבאן וזכו לכל סוגי הדיכוי האפשריים.
התגובה המדהימה ביותר לזעם של שאגאל הגיעה דווקא ממזכ"ל אמנסטי בכבודו ובעצמו, קלאודיו קורדון, שיצא להגנת הקשר בין אמנסטי ובין חסיד הטליבאן, מועזם בג. לטענתו, "הג'יהאד ההגנתי אינו מנוגד לזכויות אדם". תגובתו של קורדון נשלחה כבר לפני חודש, אלא שהיא שוחררה לפרסום רק לפני ימים אחדים, וזכתה מיד לתגובות זועמות, בעיקר של מוסלמים.
התגובה הראשונה הייתה של שלוש פעילות זכויות אדם מוסלמיות מאסיה, שכתבו במשותף: "אם זו העמדה הרשמית של ארגון זכויות האדם המוביל, זה יערער באופן חמור את תנועת זכויות האדם". הפעם זה כבר לא מגיע מגורמים שמרניים, אלא מחברים ותיקים במחנה זכויות האדם.
עשרות אישים וגופים, רובם מוסלמים, הצטרפו לעצומה נגד אמנסטי. פעילי זכויות אדם באלג'יריה הבהירו בתגובתם נקודה נוספת: הבעיה היא קודם כל בג'יהאדיסטים, והרבה פחות במי שמגיב נגדם. נקווה שזו דעתם גם על חמאס וישראל. הם גם מזכירים שעל אף שהם התריעו על כך, פעם אחר פעם, מעדיפים ארגוני זכויות אדם, למעשה, לספק הגנות לג'יהאדיסטים.
לפי האיסלאם יש
למעשה, כל מי שנוקט ג'יהאד אוחז בסיסמה של "ג'יהאד הגנתי". בחוגים מוסלמיים מתונים יש התנגדות לכל ג'יהאד. אלא שמזכ"ל אמנסטי מעניק הכשר לג'יהאד, ומוקיע דווקא את הנאבקים בו.
זו לא הפעם הראשונה שארגוני זכויות אדם מתבלבלים בין הג'יהאדיסטים ובין מי שיוצא נגדם: רק לפני שלושה חודשים צעד ארגון פמיניסטי אמריקאי, "קוד-פינק", במצעד הזדהות אל תוככי רצועת עזה. לפני שמישהו יטען שמדובר בשוליים של השוליים בארצות הברית, כדאי לציין שלמייסדות הארגון יש קשר לברק אובמה, וכי הסנטור ג'ון קרי אף צייד את המשלחת שיצאה לעזה במכתב הזדהות.

דיכוי הנשים תחת שלטון חמאס לא הפריע להן. הן לא היו לבד. קדמו להן ספינות ההזדהות עם הרצועה, שהפכו למשלחות הזדהות עם החמאס. ובמקביל אליהן, התקיים מצעד ההזדהות עם חמאס של גופים רבים, בראשות חבר הפרלמנט הבריטי ג'ורג' גלאווי, חברי פרלמנט מטורקיה, ו"פעילי זכויות אדם" נוספים מהמערב.
ההזדהות עם חמאס כללה, כמו תמיד, נימה אנטישמית. כך שהזיווג בין תומך הטליבאן לבין אמנסטי אינו היוצא מן הכלל. הרי ההפגנות נגד ישראל ברחבי המערב כוללות תמיד שני אגפים - איסלאם רדיקלי ושמאל רדיקלי.
קורדון, כרבים מאלה שמארגנים מצעדי תמיכה והזדהות בארגוני ג'יהאד כמו חמאס, יודע בדיוק מהי האידיאולוגיה של אל-קאעידה, חמאס, טליבאן. הוא יודע שמדובר בשנאת כופרים, באנטישמיות, בהכאת נשים, בשלילת זכויות יסוד ובהחלת חוקי השריעה הנוקשים, שכוללים כריתת איברים.
אלה היו חוקי הטליבאן כששלט באפגניסטן. אלו החוקים שאימץ פרלמנט חמאס בעזה, והיישום התעכב רק בגלל "עופרת יצוקה".

הם יודעים שהג'יהאד ההגנתי משמש הצדקה לערעור המשטרים במצרים, בעיראק, במדינות המפרץ, בפקיסטן ובאפגניסטן. למעשה, אין היום ג'יהאד התקפי, אלא הגנתי בלבד. התוצאה היא הרג המוני, בעיקר של מוסלמים. ולמרות זאת, אלה הגופים שאמנסטי וארגוני זכויות אדם אחרים מספקים להם הצדקות, קוראים להידברות איתם ומזדהים איתם.
קורדון חידד ויכוח שמתנהל בשנים האחרונות, כאשר הבהיר שמבחינתו, האמריקאים אשמים בפיגועי התופת ובמה שקורה באפגניסטן - ולא אל-קאעידה או הטליבאן, שרק נוקטים "ג'יהאד הגנתי". הרי גם ישראל אשמה במה שקורה ברצועה, משום שחמאס נוקט "ג'יהאד הגנתי".
ובכלל , מכתבו של קורדון הוא מלאכת מחשבת של צדקנות מפולפלת על כך שיש צורך בהידברות עם הטליבאן, בהתאם לדרישת איש אמנסטי והטליבאן גם יחד, מועזם בג, שעליו טורח מזכ"ל אמנסטי להגן.
צריך לברך על המהומה שעוררו דבריו של קורדון, משום שהאמירות הללו גורמות להתפכחות. אם רוברט ברנשטיין, שהקים את הארגון הגדול בעולם לשמירה על זכויות אדם (HRW), פרסם מאמר נגד הארגון שהקים, ואם סלמן רושדי פרסם מאמר נגד אמנסטי, הארגון שסייע לו כאשר הוצאה פתווה הקוראת לרציחתו - אז יש סימנים לאיזו התפכחות.
רבים מארגוני זכויות האדם מבצעים גם פעילות חשובה וראויה בחשיפת עוולות. אלא שרגל חשובה שלהם שקועה מדי ברטוריקה אנטי-אמריקאית ואנטי-ישראלית, שלפעמים הופכת גם לפרו-ג'יהאדית. כך הם יורים לעצמם גם ברגל החשובה. כך ארגוני זכויות אדם מוכרים את נשמתם לגופים שמהות קיומם הוא דיכוי זכויות אדם בכלל, ונשים בפרט.
וכן, אין צורך להזכיר שבישראל הדברים אינם שונים. יש פעילות חשובה של ארגוני זכויות אדם. אבל גם כאן יש אותו חיבור, בדיוק אותו חיבור, עם גופים שמזדהים יותר עם חמאס מאשר עם ישראל.
המאמר המלא כולל קישורים רלבנטיים - בבלוג של בן דרור ימיני