הקרב על משרות הדירקטור בלאומי - סיפור לא שגרתי
אחרי שכולם בחשו בהתמודדות רוויית היצרים על התפקיד הנחשק, מעניין יהיה לראות מה יקרה בלאומי בחודשים הקרובים. מה שבטוח, ניהולו יהפוך מאתגר מתמיד
הקרב לווה באין ספור חוות דעת משפטיות לכאן ולכאן, ביקורים בבתי המשפט, לחצים של בעלי המניות, עתירות לבג"ץ, בחישה של משרד האוצר, מעורבות של בנק ישראל, פעילות מאחורי הקלעים של רשות ני"ע, מעורבות התנועה לאיכות השלטון, תנועת אומ"ץ ומי לא. תודו שיש כאן סיפור לא שגרתי.
הרצון לשמש כדירקטור בבנק לאומי הוא ברור, ואין מדובר כאן רק בתפקיד כבוד. לאומי הוא המוסד הפיננסי החשוב ביותר במדינה. מי שיושב בדירקטוריון יודע כל מה שמתרחש בכלכלה הישראלית. הוא מעודכן בזמן אמת בעיסקאות הנסגרות בין הטייקונים - ומידע הוא כסף.
יו"ר הדירקטוריון אינו סתם עוד דירקטור. הוא מסוגל לנווט את המהלכים בבנק, ולהשפיע על תהליך קבלת ההחלטות. אם לא די בכך, מדובר בבנק שפורמלית נמצא עדיין בשליטת הממשלה (אם כי לא בבעלותה), כך שבתפקיד גילו עניין גם מועמדים פוליטים.
נוסף
לכך, פיזור מניות הבנק בקרב המשקיעים מהציבור הינו חסר תקדים, ונחשב לגדול ביותר הקיים בחברות ציבוריות בישראל. בשלב מסויים גילו עניין בתפקיד אפילו מנכ"ל הבנק גליה מאור (שבעיקר לזכותה נזקפת הצלחתו של לאומי). מאור היא ללא ספק דמות מפתח בתהליך כולו. לנוכחותה הניהולית בבנק, עם כל הביקורת על כהונתה הארוכה, יש השפעה מייצבת.
גם לשלמה אליהו היה מה לומר, כשדרש למנות מטעמו לתפקיד יו"ר הדירקטוריון את דוד קליין. טוב שפרשת ההתמודדות על דירקטוריון לאומי התרחשה כעת, ולא אחרי שהמדינה מכרה את יתרת מניותיה. לבנק ישראל ניתנה הזדמנות פז להבין לאילו רוחות מלחמה עלול הבנק להתגלגל בהיעדר בעלות ברורה.
העיתוי הנוכחי מציב בפני הרגולטורים (ובעיקר בנק ישראל) אתגרים לא פשוטים. כיצד יתנהל לאומי ללא גרעין שליטה? האם חברי הדירקטוריון יהיו עצמאים מספיק, או שיהיו שבויים בידי בעלי המניות הגדולים בבנק? האם הנהלת לאומי תצליח להמשיך לשמור מערכת הרמונית עם הדירקטוריון כפי שהיה עד היום, או שמא כללי המשחק ישתנו והדירקטוריון יהפוך לנשכני יותר? מעקב אחד המתרחש בבנק לאומי בחודשים הקרובים יהיה מסקרן בהחלט. ניהולו יהפוך לעניין מאתגר ביותר.