המפעל ביריחו מזהם; הישראלים והפלסטינים סובלים
ענן שחור, תוצאה של שריפת צמיגים במפעל המתכות, מזהם את האוויר ופוגע בבריאות של תושבי צפון ים המלח והעיר יריחו. המועצה האזורית מגילות חסרת אונים. לרשויות בישראל אין סמכות פעולה ובצד הפלסטיני טוענים כי מעולם לא קיבלו תלונה על המפעל

המפעל נמצא בעיר יריחו, שטח המוגדר כשטח A ולפיכך האחריות עליו היא של הרשות הפלסטינית. אולם משום שפועלו משפיע גם על השטח הישראלי גם המנהל האזרחי מעורב בעניין. מהמנהל הישראלי נמסר כי גורמים ברשות מטפלים בעניין ודואגים לכך שהמפעל ישרוף מתכות רק אחת לשבוע אך מכיוון שהמפעל בשטח A אין למנהל האזרחי סמכות לפעול במקום בשגרה, אלא רק במקרה של פעילות צה"ל במקום.
המטרד
המועצה האזורית מגילות ים המלח נמצאת בצפון ים המלח ומשתרעת על השטח שבין מושב ורד יריחו לבין קיבוץ מצפה שלם. היישובים שבתחומה, שישה במספר, נמצאים בסכנת זיהום אוויר. בעיקר סובלים תושביי הישובים אלמוג ובית הערבה. בסך הכל כ-1,000 אזרחים הנחשפים לעשן בצד הישראלי וכן יותר מ- 20 אלך תושבים, תושבי העיר יריחו, סובלים מהזיהום בצד הפלסטיני.
בשנת ב-2008 נעשה הסכם בעל פה שהתבסס על הבנה הדדית בין המועצה האזורית מגילות ים המלח והמנהל האזרחי לבין הצד הפלסטיני. לפי ההסכם, המפעל ישרוף את הצמיגים רק אחת לשבוע, ולא מדי יום כפי שהיה נוהג לעשות. מדובר היה בסיכום "ג'נטלמני", כפי שמכנה אותו מהנדס המועצה האזורית ים המלח, אוריאל אהרונוב, העומד בראש ועדת איכות הסביבה של המועצה. אך, המפעל עמד בסיכום זה זמן קצר בלבד, וחזר לשריפה יומיומית. "זה אכן היה כך כמה חודשיים אך לאחרונה זה כבר לא תופס ויש שבועות שזה כמה פעמים בשבוע", אומר אהרונוב.
מנגד, ברשות הפלסטינית מציינים כי לא קיים שום הסכם בין ישראל לרשות בעניין זה. עוד הם מציינים כי המפעל מרוחק ממקומות מאוכלסים ועובד באופן עונתי, הם מוסיפים כי למפעל יש את כל הרישיונות הדרושים כולל רישיון משרד הכלכלה ורשות הסביבה הפלסטינים, ולפי כל הגורמים הללו הוא אינו גורם לזיהום.
במועצה האזורית ים המלח חולקים על הרשות הפלסטינית וטוענים כי הם מרגישים באפם את הזיהום. "ים המלח וסביבתו הם מערכת עדינה ורגישה", אומר מוצי (מרדכי) דהמן, ראש המועצה האזורית מגילות ים המלח. "בעוד אנו נלחמים בחקלאים שלנו ובתופעת שריפת הגזם, נפלט מאזור התעשייה של העיר יריחו זיהום אוויר רב יותר ומזיק הרבה יותר גם לסביבה וגם לבריאות, הנזקים הסביבתיים והבריאותיים חמורים ובלתי נסבלים, הנזקים התיירותיים והתדמיתיים לאזור ים המלח וליישובי המועצה הם קשים לאין שיעור", מציין דהמן.
ועדת איכות הסביבה של המועצה, בראשותו של אהרונוב, מחפשת כעת ארגונים העוסקים בשיתוף פעולה היכולים לסייע בפתרון הבעיה. "הלוואי וניתן היה לסגור את המפעל ולמצוא עבודה חלופית לבעליו ולעובדיו", אומר אהרונוב. "אבל זה רעיון לא מציאותי לצערי. מאידך ישנם סטנדרטים של מדדי איכות סביבה שנקבעים על ידי המנהל האזרחי–קמ"ט איכות סביבה וכן ע"י ארגון JICA , ועלינו לוודא שהמפעל יעמוד בהם".
המועצה פנתה עד היום אל המינהל האזרחי, גורמי תכנון, דרגים בכירים בעיריית יריחו, ארגון הסיוע JICA היפני, ארגון ידידי כדור הארץ, המשרד להגנת הסביבה, ה-OCD, והפניות לא עזרו. המשרד להגנת הסביבה והמנהל האזרחי טוענים כי לא מדובר בתחום סמכותם ומהרשות הפלסטינית נמסר כי עד היום לא התקבלה אצלם שום תלונה ובמקרה של תלונה, הרשות תגיע למפעל ותבצע בדיקה על מנת לוודא שהמפעל אינו גורם זיהום.