הצד האפל של אפל
עבור ייצור של אייפד אחד נדרשת כמות גולמית של 15 ק"ג מינרלים, כולל מתכות אקזוטיות שמקורן באזורי מלחמה באפריקה. וזה גם נכון למוצרים אחרים של החברה. התפוח לא תמיד ירוק. עסק ירוק
תמונה מספר 2: מפעל של חברת Foxconn בדרום סין, 26 במאי – עובד בחברה בן 23 מתאבד במפעל מספר שעות לאחר ביקור של יו"ר החברה במפעל לאחר שורה של התאבדויות שקרו שם בחודשים האחרונים. כנגד פוקסקון עולות בעקבות ההתאבדויות טענות על תנאי עבודה קשוחים, שכוללים בין היתר איסור לדבר בזמן העבודה המונוטונית בקווי הייצור ולחץ בלתי פוסק להגברת מהירות העבודה.
תמונה מספר 3: קינשסה, קונגו, אתמול: קונגו חגגה חמישים שנה של עצמאות, כשברקע נמשך במדינה מאבק אלים שגובה מיליוני קורבנות. ניקולס קריסטוף תיאר את המאבק בטור שלו ביום ראשון בניו יורק טיימס: "מעולם לא דיווחתי על מאבק יותר ברברי מאשר בקונגו וזה רודף אותי...מזרח קונגו הוא האזור עם הקונפליקט הכי קטלני מאז מלחמת העולם השנייה ומתואר כבירת האונס של העולם".
מה הקשר בין שלוש התמונות הללו, שנראות בלתי קשורות בעליל? ובכן, אותו האייפון החדש והמדליק בעליל שביל, ג'רוד ועוד 1.7 מיליון אנשים קנו תוך שלושה ימים מיום השקתו מיוצר בפוקסקון ומכיל מינרלים שמגיעים ממזרח קונגו, אשר נחשבים לאחד מאמצעי המימון העיקריים של ברוני המלחמה שם. שלוש התמונות שמייצגות שלושה עולמות שונים בעליל הם למעשה תמונה אחת שמשקפת את המחיר האמיתי של האייפון ומכשירים רבים אחרים שאנחנו צורכים בלי לחשוב פעמיים.

לזכות אפל אפשר לומר שהחברה משתדלת לספק מידע עדכני על טביעת הרגל של המוצרים שלה. באתר שלה אפשר למצוא דוחות סביבתיים עם מידע מפורט על ההשלכות הסביבתיות של מוצרי הדגל שלה. אפילו לאייפון 4 יש כבר דוח שכזה, שמסביר על צריכת האנרגיה שלו, טביעת הרגל הפחמנית שלו לפי ניתוח מחזור חיים (45 ק"ג פחמן דו חמצני), המרכיבים שלו, איזה כימיקלים לא תמצאו בו (כספית), אריזה (קלה יותר ב-14% מהאריזה של הדור הקודם) וכו'. מה שכן, לא תמצאו בו מילה אחת על המינרלים שישנם בו והמקור שממנו הם מגיעים.
זה גם נכון למוצרים אחרים של אפל כמו האייפד (iPad) לדוגמא. גם בדוח הסביבתי של האייפד לא תמצאו איזכור למינרלים שהוא עושה בהם שימוש. ולא מדובר בכמות זניחה. בניתוח מחזור חיים שדניאל גולמן וגרגורי נוריס עשו לאייפד הם מצאו שעבור ייצור של אייפד אחד נדרשת כמות גולמית של 15 ק"ג מינרלים, כולל מתכות אקזוטיות שמקורן באזורי מלחמה באפריקה.
הקשר הזה בין אזורי מלחמה כמו קונגו שהקטל בהם הוא בלתי

צריך כמובן לסייג ולומר שהאייפון והמכשירים האחרים לא האחראים הבלעדיים לתופעות הללו ושאם מחר יפסיקו לייצר אותם קונגו תהפוך לשוויץ. עדיין כפי שמסביר דיוויד סאליבן מארגון Enough Project, מדובר "באחד המנועים העיקריים של הקונפליקט". צריך לטפל במניע הכלכלי של הקונפליקט בכדי לפתור אותו, הוא הוסיף.
ארגון Enough Project הוא אחד הגורמים הפעילים ביותר במערכה ליצירת הקשר בין מה שקורה בקונגו ומכשירי האלקטרוניקה. לפני שבועיים הפגינו פעילים מול חנות אפל חדשה שנפתחה בוושינגטון די.סי. בקריאה לאפל לפעול באופן אחראי ולוודא שהמינרלים שמגיעים למוצרים שלהם לא מגיעים מקונגו ולא מכניסים מאות מיליוני דולרים לכיסם של ברוני מלחמה ומליציות שנלחמות על שליטה במשאבים הללו. הארגון גם פרסם בשבוע שעבר ביוטיוב סרטון פרודיה על פרסומות של אפל למחשבי מקינטוש, שבתוך ימים ספורים נצפה על ידי מאות אלפי אנשים.
ומה אומרת אפל? התגובה של סטיב ג'ובס להאשמות הללו היתה כי "אנחנו דורשים מכל הספקים שלנו לאשר בכתב שהם משתמשים במעט חומרים מאזורי מאבק. אבל באמת ובתמים שאין שום דרך עבורם להיות בטוחים בכך. עד שמישהו לא ימציא דרך לאתר באופן כימי מאיזה מכרה מקורי מגיעים מינרלים, זו בעיה קשה מאד".
כמובן שיש משהו בדבריו של ג'ובס לגבי הקשיים, אבל יש גם אחרים שטוענים שזו לא משימה בלתי אפשרית כמו שהוא מתאר זאת ויש חלופות, כמו למשל להכריח ספקים להסתמך על יבוא של מינרלים כדוגמת טנטלום מאוסטרליה, או ליצור פיקוח ובקרה מקיפים יותר של גורם בלתי תלוי על המקורות של הספקים של אפל (שאפילו ג'ובס מודה שלהתחייבויות שלהם אין שום ערך של ממש).
השורה התחתונה היא שכנראה מדובר בעלויות. המטרה של אפל, כמו גם של חברות אחרות, היא להקטין את העלויות למינימום וזה כנראה לא עולה בקנה אחד עם שימוש במינרלים ממקורות אחראיים שמן הסתם המחיר שלהם יותר גבוה מאלו שבקונגו. תופעה דומה אפשר למצוא בהרכבה של האייפון, אייפד ודומיהם. גם שם שוכרת אפל את שירותיה של חברה סינית שידועה בתנאי העבודה הקשוחים שלה בגלל היכולת שלה לספק לה את העבודה בזיל הזול.
כמה זול? ובכן, מחיר הייצור (לא כולל חומרים) של אייפד 3G עם Wi-Fi שמתחיל ב-629 דולר בחנות של אפל עומד לפי תחשיבים על 11.20 דולר בלבד. את המחיר הטוב הזה משיגה אפל על ידי עבודה עם פוקסקון, שהוגדרה עלי ידי המנהל של ארגון China Labor Watch כ"מקום עבודה נצלני שרומס את הערכים האישיים של העובדים למען יעילות".
אפילו העיתון הסיני China Daily תיאר את פוקסקון באופן בלתי מחמיא במאמר מערכת בו נכתב כי "פוקסקון אולי אינה סדנת יזע במובן שהוא מנצל באופן פיזי את עובדיו או מכריח אותם לעבוד שעות נוספות. אין זה אומר עם זאת שהוא מפגין מספיק דאגה אנושית לעובדיו או שהוא עושה מספיק בכדי לעודד תרבות ארגונית שעוזרת לעובדים להגיע לאיזון בריא יותר של עבודה וחיים מחוץ לעבודה".
פוקסקון עלה לכותרות בחודשים האחרונים אחרי שיותר מעשרה עובדים במפעל התאבדו השנה והטילו בכך זרקור על תרבות עבודה קשוחה מאד שמיושמת במפעל. אפל שהמפעל מייצר עבורה את האייפון והאייפד הגיבה בזריזות ופתחה בחקירה עצמאית אחרי שהביעה צער על המקרים. גם כאן צריך לציין שאפל מתקדמת יחסית מבחינת הדיווחים השוטפים שלה ומוציאה מדי שנה דוח על תנאי העבודה אצל הספקים שלה.
הדוח עצמו מאד מפורט וכולל התחייבות ברורה של אפל בנושא: "אפל מתחייבת להבטיח את הסטנדרטים הגבוהים ביותר של אחריות חברתית בכל מקום שמוצריה מיוצרים. אנחנו עומדים על כך שהספקים שלנו יספקו תנאי עבודה בטוחים, יתייחסו לעובדים בכבוד ויעשו שימוש בתהליכי ייצור ידידותיים לסביבה".
זה נשמע מאד מרשים ומבטיח, אבל נראה שלא בהכרח תואם את המציאות. לפחות לא זו שהתגלתה בפוקסקון. הבעיות שם אגב אינן חדשות לאפל. כבר בשנת 2006 ביצעה החברה חקירה עצמאית לגבי שיטות העבודה שם ודיווחה על ממצאים שדומים ביותר לדיווחים שאנחנו שומעים עליהם היום, כולל שעות העבודה הנוספות הרבות, התנאים הלא סימפטיים במעונות העובדים ומנהגים צבאיים משהו כמו העובדה שעובדים היו נאצלים לעמוד בהקשב כשהם עשו משהו לא בסדר.
אז מה הסיבה שאפל עדיין ממשיכים לעבוד עם פוקסקון? זה פשוט המחיר כפי שהסבירה פמלה גורדון מ-Technology Forecaster לביזנס וויק: "המחירים שלהם (פוקסקון) הם הנמוכים ביותר עבור עבודה באיכות גבוהה. פוקסקון זכו בהזמנה של אפל לייצר את האייפון אחרי שהיו"ר שלהם גו הנחה את היחידות במפעל לייצר חלקים ולמכור אותם באפס רווח".
אז מצד אחד אפל (כמו גם חברות אחרות) מנסה להראות לנו שהיא עושה את המיטב, שמה לפניה מטרות מאד מרשימות מבחינה מוסרית וחברתית ופועלת תוך שקיפות מירבית. מצד שני באה המציאות, כפי שאנחנו רואים במקרה של פוקסקון ומגלה לנו שאנחנו למעשה זוכים לראות רק צד אחד של המטבע ואת הצד הפחות יפה, אבל זה שמשקף באופן יותר אמין את המציאות, לא טורחים להראות לנו.
זו לא רק אפל. מדובר בכולנו. אנחנו מסכימים בשתיקה בדרך כלל לקבל את העובדה שמערכת האספקה הגלובלית של חברות האלקטרוניקה נסתרת ברובה מן העין, ממש כמו שהיה פעם עם חברות ההלבשה וההנעלה. אנחנו אוהבים להשתמש במכשירים החדשים הנוצצים ולא לחשוב על טביעת הרגל ההרסנית שהם מותירים מאחוריהם ביבשות אחרות בכדי לאפשר לנו לקנות אותם במחיר טוב. השינוי, אם יקרה, צריך להתחיל בנו – ברצון לדעת מה באמת קורה שם בשרשרת האספקה ובנכונות לדרוש מאפל וחברות אחרות לבצע שינויים של ממש, גם אם זה יעלה לנו קצת יותר ביוקר.