תנו לחיות-הבר לחיות
אגודות חיות-המחמד פועלות להשתקה של מי שמתנגד לדעתן. הגיע הזמן להקטין את אוכלוסיות חיות-המחמד המתרבות בטבע
כלבים שבעליהם שחררו אותם טרפו איילי כרמל וצבאים ברמת הנדיב, כלבים משוטטים ברמת הגולן תועדו כשהם טורפים צבאים, ולהקות כלבים מהיישוב הילה טרפו בתוך שבועיים ארבע נקבות יחמורים (מין אייל שהוא מהנדירים בעולם וישראל היא המובילה בהצלתו) ששוחררו לנחל כזיב כחלק ממאמץ להשיב מין זה לטבע בישראל.
תועדו גם מקרים של טריפת יעלים על ידי כלבים בשדה בוקר ובעין גדי. נזקי החתולים אינם פחותים מאלה של הכלבים: מחקר שנעשה באוניברסיטת תל אביב העלה שחתולים משוטטים טרפו 10 מיני יונקים, 26 מיני ציפורים, 18 מיני זוחלים ומין אחד של דו-חיים, כולם בעלי חיים המוגנים לפי חוק הגנת חיית-הבר [1]. כמה ממינים אלה, כמו למשל נמנמן העצים והלטאה הירוקה, הם מינים בסכנת הכחדה.
חיות-מחמד החיות בטבע מעבירות מחלות שונות, שהחמורה מביניהן היא מחלת הכלבת. מדובר במחלה חשוכת מרפא, הגורמת למוות למי שלא מטופל תוך מספר ימים לאחר מגע עם המעביר אותה. שכנותיה של מדינת ישראל הן מקור מתמשך לכלבת, המועברת על ידי כלבים כמו גם על ידי בעלי חיים אחרים. כלבים וחתולים משוטטים באים במגע עם חיות נגועות, נדבקים מהן ומפיצים את המחלה לאדם ולחיות בית. נזקי הכלבת לחיות-הבר ניכרים: התפרצות כלבת לפני כעשרים שנה גרמה לפחיתה רבה באוכלוסיות בעלי חיים שונים, ובכללם שועל הצוקים, מין הנמצא בסכנת הכחדה.
דילול אוכלוסיות חיות-המחמד המשוטטות באזורי בר חיונית לשמירת הטבע ולבריאות האדם. יש לזכור שאין גורם טבעי (טורף) שידלל את אוכלוסיות חיות-המחמד שהתפראו. עד לפני שנים אחדות נעשה דילול זה על ידי המתת חיות-מחמד משוטטות, ומספרן בשטחים טבעיים נשמר נמוך. כתוצאה מלחץ של אגודות חובבי חיות-מחמד שונה המצב לגבי חתולים, ובית המשפט העליון אסר את המתתם. המתת כלבים ששוטטו באזורי בר נמשכה לפי התקנות למלחמה בכלבת, אך כעת אוסר השר להגנת הסביבה על ביצוע פעולה זו. איסורים אלה הביאו להתרבות גדולה של חתולים בשטחים טבעיים, ויש לצפות שכך יקרה תוך זמן קצר לגבי כלבים.
חובבי חיות המחמד טוענים שסירוס חתולים הוא הפתרון להתרבותם. דא עקא, הדבר אינו פשוט כלל, ובמאמר שפורסם כאן לאחרונה מסבירה ענבל בריקנר-בראון מדוע. מסקנת חוקרים שחקרו את הנושא ברומא הייתה שללא מניעת כניסה של חתולים לאוכלוסייה המסורסת "כל המאמצים להקטנת האוכלוסייה (באמצעות סירוס) הם בזבוז של כסף, זמן ואנרגיה". למרות זאת, השרים להגנת הסביבה ולחקלאות הקציבו מיליוני שקלים לסירוס חתולי רחוב, הקצבה שהיא בזבוז גמור של כספי ציבור. לגבי כלבים אין לחובבים אלה שום הצעה מעשית. באיטליה נאסרה המתת כלבים, והתוצאה הייתה ריבוי עצום במספר הכלבים המשוטטים. כלבים שנאספו למכלאות והוחזקו שם על חשבון המדינה הפכו למקור הכנסה קל למאפיה שהשתלטה על ענף זה, בדומה לנעשה בארץ לגבי איסוף בקבוקים למיחזור.
מדענים העוסקים בנושא מציעים דרכים אחרות לטיפול בריבוי החתולים והכלבים המשוטטים. לגבי חתולים הם מציעים לטפל בסיבות לריבויים, ובראש ובראשונה בעודף המזון שמציע להם האדם. יש צורך בחינוך ובאכיפה למניעת השלכת אשפה ברשות הרבים,
הצעות אלה מעוררות התנגדות גורפת מצד חובבי חיות-המחמד. התגובות להצעות המדענים הן רגשיות ובדרך כלל אינן מתייחסות באופן הגיוני למוצע, מה שמקשה מאד על הגעה לדו-שיח פורה. אגודות חיות-המחמד פועלות להשתקה של מי שמתנגד לדעתן. מתן חיסיון גורף לכלבים ולחתולים המשוטטים בשמורות טבע (ובכלל מחוץ לבתי מגדליהם) מביא לכך שהם טורפים חיות-בר המוגנות בחוק. הגיע הזמן להפסיק לנהוג בתקינות פוליטית ולהקטין את אוכלוסיות חיות-המחמד המתרבות בטבע.
הכותב יורם יום-טוב, הוא פרופ' במחלקה לזואולוגיה, אוניברסיטת תל אביב
המאמר באדיבות "אקולוגיה וסביבה" - כתב עת למדע ולמדיניות הסביבה. "אקולוגיה וסביבה" נוסד מיוזמתם של האגודה הישראלית לאקולוגיה ומדעי הסביבה בשיתוף קק"ל, רשות הטבע הגנים, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה. הגיליון השני הופץ בחודש מאי. פרטים נוספים באתר האינטרנט או בטלפון 03-6200025
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם