מורה לחיים: דוד חטואל במסע לשיקום חייו

שש שנים לאחר שאיבד את רעייתו וארבע בנותיו בפיגוע מוליך דוד חטואל את הישיבה בב"ש להישג חסר תקדים: 95 אחוזי זכאות לבגרות

אפרת זמר-ברונפמן | 14/7/2010 9:53 הוסף תגובה הדפס כתבה כתוב לעורך שלח לחבר
עם המספרים קשה להתווכח: שיעור הזכאים לתעודת בגרות בישיבה התיכונית אמי"ת בבאר שבע הוא בין הגבוהים בארץ- 95 אחוז, כפול מהממוצע הארצי. ההישג הגדול הזה הוא תוצר של השקעה של צוות מורים ומחנכים ובראשם מנהל הישיבה, דוד חטואל, ששמו עלה לתודעה הציבורית ביום מר אחד, לפני שש שנים, ב-2 במאי 2004.

דוד חטואל
דוד חטואל צילום: אדי ישראל
בשנייה אחת של תופת איבד חטואל את כל משפחתו. רעייתו טלי, שהייתה בהיריון מתקדם, ובנותיו הילה, הדר, רוני ומרב, כולן נרצחו בפיגוע ירי שאירע בציר כיסופים הסמוך לרצועת עזה. חטואל, אז מנהל בית ספר יסודי באשקלון, נותר בודד.

במצב שבו רבים שוקעים לתוך יגון, דיכאון וייאוש, הוא החליט לאסוף את השברים, נישא בשנית ללימור, ואף הביא לעולם שלושה ילדים. אבל חוץ מהקמת המשפחה החדשה, חטואל מצא דרך נוספת להשתקם - השקעה בחינוך.

התוצאות לא איחרו להגיע: לפני שנתיים עבר חטואל לנהל את הישיבה התיכונית אמי"ת בבאר שבע ועתה יש לו בהחלט מקור לגאווה. נתוני משרד החינוך מגלים כי שיעור הזכאים לבגרות בישיבה זינק באופן חד והפך את הישיבה לתיכון המוביל בבאר שבע, ולאחד התיכונים המובילים בארץ.

באמי"ת באר שבע לומדים כ-350 תלמידים ממשפחות ממוצעות מבאר שבע והסביבה. חטואל מקפיד לא לזקוף את ההישג לזכותו ומדגיש שמדובר בתוצאה של עבודה מאומצת של כל צוות בית הספר. "יש כאן צוות מדהים שמגיע לכל ילד וילד ולא מוותר על אף תלמיד", אומר חטואל.
"לא נשאב אל הכאב"

"המורים דואגים לתלמידים, מחדירים בהם מוטיבציה ולא מוותרים על הקשר האישי. יש לנו תלמידים עם הרבה רצון להצליח. חשוב לי לומר שעם כל השמחה שלנו מההישגים, הדבר החשוב ביותר הוא לא הבגרויות, אלא הקניית ערכים ומידות טובות".

חטואל מודה כי העבודה בחינוך היא אחד הכלים החשובים שמסייעים לו להתגבר על האובדן והשכול

שחווה באותו פיגוע נורא. "אני לא נותן לעצמי לדרוך במקום ולהישאב כל הזמן אל הכאב", הוא אומר.

"אני משתדל כמה שיותר לעסוק בשליחות החינוכית. אני רואה בזה מקור להרבה סיפוק וכוח, ולא מערב את זה עם האסון הגדול שעברתי. העבודה החינוכית, המפגש עם התלמידים ועם אנשי הצוות החינוכי, נותנים לי הרבה כוח, ללא ספק".

צילום: רפרודוקציה
הרעייה טלי וארבע הבנות שנרצחו צילום: רפרודוקציה
"עבודה תובענית"

חמש שנים להתנתקות ושש שנים מאז הפיגוע, חטואל, שהתגורר אז ביישוב קטיף שברצועה, עדיין חי את גוש קטיף. מלבד הגעגועים למשפחתו שנרצחה, הוא עדיין מתגורר בקרווילה במושב אמציה יחד עם חבריו ליישוב, שפונו עמו. בימים אלה ממש הוא מתכונן לקראת השנה השלישית בתפקיד מנהל הישיבה התיכונית, שתיפתח בעוד כחודש וחצי. באהבה גדולה הוא מתמסר לעבודה הקשה, שפירותיה בצדה.

"אני יוצא מהבית לפני התפילה בבוקר וחוזר בשעות מאוד מאוחרות", מספר חטואל. "אין ספק שזו עבודה מאוד תובענית ואינטנסיבית, גם עכשיו בחופשת הקיץ. מזל שיש שישי ושבת וחגים, להיות עם המשפחה".

ד"ר אמנון אלדר, מנכ"ל רשת אמי"ת, אומר כי ההצלחה של הסניף בבאר שבע לא הפתיעה אותו. "הרב דוד חטואל הוא מחנך שלאישיותו, למסירותו ולאמונתו בכל תלמיד חלק גדול בהצלחה", אומר אלדר. "חשוב להדגיש שיש בישיבה צוות חינוכי מיוחד, שבליווי צמוד של מטה רשת אמי"ת, העירייה ומחוז הדרום במשרד החינוך, מציב את היעדים ועומד בהם בהצלחה גדולה".

כל המבזקים של nrgמעריב לסלולרי שלך

תגובות

טוען תגובות... נא להמתין לטעינת התגובות
מעדכן תגובות...

עוד ב''חברה''

כותרות קודמות
כותרות נוספות

פייסבוק

פורומים

כותרות קודמות
כותרות נוספות
;
תפוז אנשים