חיים בסרט: תולעים במעיים של הכלב
כלבים פעלתניים עלולים להיפגע מתולעי סרט. ד"ר סמדר טל, וטרינרית הבית, מסבירה מה עושים. שיחות על ארבע
ברגע שתולעת הסרט "עוגנת" בדופן המעי, היא מתחילה לפתח זנב ארוך. גוף התולעת מורכב מראש המיועד לתפיסת קיר המעי, צוואר, והרבה סגמנטים המהווים זנב. כל סגמנט שמרכיב את הזנב מכיל בעצם גוף עצמאי עם מערכת עיכול ומערכת רביה עצמאיות. התולעת סופגת נוטריינטים בדיפוזיה דרך העור שלה בזמן שמזון מעוכל עובר מסביבה בתוך מעי החתול/כלב בו היא נמצאת. ככל שהתולעת מתבגרת, סגמנטים ישנים נדחפים לכיוון הזנב כאשר סגמנטים חדשים נוצרים על ידי הצוואר. כאשר סגמנט מגיע לקצה הזנב, נותרת בו מערכת הרביה בלבד. כאשר הסגמנט נושר, הוא בעצם שקיק של ביצי דיפילידיום.
מה קורה עם שקיק ביצים זה?
השקיק האמור מתנתק מהזנב, עובר במעי ויוצא דרך פי הטבעת לאוויר העולם – לעתים בצואה עצמה ולעתים נדבק לישבנו של המארח. שקיק זה הינו בגודל של גרגר אורז ובעל יכולת תנועה. בסופו של דבר, השקיק יתייבש וצורתו תדמה יותר לגרגר שומשום. בשלב זה השקיק יקרע וביצי תולעי סרט ישוחררו. ביצים אלו אינן מדבקות עבור יונקים. תולעת הסרט צריכה להגיע לשלב מסויים בהתפתחות לפני שיכולה להדביק יונקים.
אז איך בכל אופן נדבקים?
לרוות של פרעושים גדלות ומתפתחות בסביבה של חומרים אורגניים ופסולת פרעושים בוגרים. לעתים, לרוות אלו אינן מבחינות בפסולת אותה הן אוכלות, ובולעות יחד איתה ביצי תולעים. בעוד לרוות הפרעוש מתפתחת, תולעת הסרט שבתוכה מתפתחת גם כן. עד לשלב בו הפרעוש בוגר, תולעת הסרט כבר מוכנה להדבקה של חתול/כלב. תולעת הסרט הצעירה מדבקת למין ספציפי אליו היא מותאמת
לכלב שלי אין פרעושים. האם הוא יכול להדבק?
הדרך היחידה להדבקת כלבך בתולעת דיפילידיום קאנינום היא על ידי פרעושים. הרבה אנשים שלא חושבים שכלבם סובל מפרעושים, מגלים שטעו על ידי מציאת תולעים אלו בצואה. קיים סוג נוסף של תולעת סרט, שלעיתים מזוהה בטעות כדיפילידיום קאנינום, בשם טניה (Taenia). לתולעת סרט זו יש סגמנטים שנראים מעט שונה, ומכניזם הדבקה שונה.
האם תולעים אלו מסוכנות לחיה שלי?
בדרך כלל תולעת הסרט אינה פוגעת בחיית המחמד שלך כיוון שצורכת מעט מאד נוטריינטים מאלו העוברים במעי המארח. אולם, גורים או כלבים בעלי פעילות רבה, הזקוקים לכל קלוריה שעוברת בגופם, עלולים להפגע מתולעים אלו.
איך אדע אם יש לכלבי תולעים?
בדיקת הצפת צואה פשוטה המתבצעת בכל מרפאה וטרינרית. אולם, לעתים התשובה תצא שלילית למרות נוכחותם של תולעים. הסיבה לכך היא שקיק הביצים. בגלל שהביצים מועברות בצואה בתוך שקיק, לעתים לא ניתן לראותם בבדיקת צואה. השקיק חייב להפתח על מנת שהביצים יראו.
לכן, ניתן לקבוע שלכלב/חתול יש תולעי סרט במידה וראינו שקיקים מתחת לזנב, מסביב לפי הטבעת, או בצואה. לעתים טועים ומתבלבלים בין תולעי סרט לרימות. יש לשים לב כי רימות לא נמצאות בצואה טריה שעברה כרגע, ובנוסף אינן בעלות מראה שטוח.
האם תתכן הדבקה לבני אדם?
באופן תיאורטי, כן. אך על מנת להדבק בהן יש ללעוס פרעוש שהכיל תולעת.
אז איך נפטרים מהם?
קיימים תכשירים שונים בשוק המיועדים לקטילת תולעי סרט (רובם מבוססים על החומר פרזיקוונטל). קיימים תכשירים המיועדים להזרקה או לבליעה. לאחר קטילת התולעים, הן נעכלות במעי, כך שלא ניתן יהיה לראותן יוצאות בצואה לאחר מכן. הדרך היחידה לשלוט בהדבקה בתולעי סרט היא על ידי טיפול עקבי נגד פרעושים. גם לאחר שחיית המחמד שלך טופלה נגד תולעי מעיים, אין שום סיבה שלא תדבק בשנית במידה ועדיין נמצאים בסביבתה פרעושים.
הכותבת הינה וטרינרית, המנהלת והבעלים של המרכז הרפואי לחיות מחמד ברמת-גן. פרטים נוספים באתר. יש לכם שאלה לד"ר טל? פנו אלינו.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם